חוק וסדר
הם היו שם הרבה לפני דרידה: מר בר ומר אוריין היוו את ההשראה לסדרות חשובות כמו "פרקליטי LA". רק עינת ברזילי יכולה להביא דברים כמו "שניים אוחזין" לקאלט דה בולשיט
וידאו:תרבות שנים אוחזין:nrgtv
את "שניים אוחזין" הפיקו הרבה לפני שמישהו שמע על דרישות מכרזיות והיה לה קונספט קטן אך מופלא: מר בר ומר אוריין נפגשים ללמוד גמרא בחברותא.
מר בר על תקן השוטר הטוב ומר אוריין הוא השוטר הרע. מר בר היה מגיע תמיד באיחור אופנתי, מתנצל ומספר שמישהו תפס לו את החניה, או שהשכן המניאק שלו תפר אותו בתשלום על הגדר המשותפת והוא בדרך לעורך דין. ואז היו שניהם ניגשים לסטנד, ובתזמון סיאמי פותחים את הגמרא, מדפדפים שניים קדימה, ליקוק אצבע, שניים אחורה, מיישרים את הדף: "בבא קמא, עמוד קכב, משנה ג" , ונופלים על הפסוק: "אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם".
וואו! מדהים! זה בדיוק מה שקרה למר בר! בשלב הנוכחי, היו פורצים לחדר שני חבר'ה בכאפיות וג'לביות, אבל לא מחבלים מתאבדים, סתם שניים שהגיעו משנת 200 לספירה, ומתחילים לריב בצרחות: "זה שלי! לא! זה שלי!".
בר ואוריין היו עוקבים אחריהם אל הדלת, ומעבר לדלת תמיד היה שוק. עם שני חמורים וכדי חרס מדליית אל כרמל, ותמיד היו הולכים שם מכות בגלל איזה כד שצנח על ראש של מישהו מעליית הגג, כך היתה נפתחת סוגיה משפטית נוקבת בדיני נזיקין. ריש לקיש אומר ככה, ועמיתו המלומד רבי יוחנן חושב דווקא ככה, רבי אליעזר בן עזריה חולק, ולרבי טרפון יש הצעה לגישור. בסוף היה מר אוריין מכריז: "יש כאן סתירה". ומר בר היה עונה לו: "פשיטא! והדיון היה ננעל".
הרי לכם דה קונסטרוקציה במיטבה. פירוק טקסטואלי לנקודות מבט מקבילות, מייד אין ירושלים. וזה עוד הרבה לפני שהמציאו את הנרטיב, שביימו את "ראשומון", ולפני שפגשנו את יקיר המערכת ז'אק דרידה.
לו חיינו במדינה מתוקנת היו מכניסים את "שניים אוחזין" לסילבוס של הפקולטות למשפטים, אבל כיוון שאנחנו לא, לפחות יכולנו להסתפק בתוכנית יהדות אינטליגנטית, שלא מתרפסת ולא מתחנפת, שלא מתעסקת בטרנדים דתיים ובלי שתצטרכו לשאת את נוכחותו של אף דוס מחמד. כאן מדבר הטקסט ונראה אתכם מתמודדים עם תותחים כמו רבי אליעזר ורבי יוחנן.
למטה: הפתיח של התוכנית, באדיבות הטלוויזיה החינוכית
הדה קונסטרוקציה של האייטיז
אלימות: בטירוף. חביות נופלות מגגות, שור שנגח חמור. ואתם לא רוצים לדעת איפה בדיוק.
מושא אהבה: הלו, זה בית מדרש פה! להירגע שם עם המחשבות המלוכלכות!
אפקטים מיוחדים: מאז מנהרת הזמן לא נראו דילוגים כאלה בין הממדים. הגלגל, 70 לספירה, אולפן החינוכית במאה ה-20, במרחק פתיחת דלת לחצר.
יכולת טכנית יוצאת דופן (קטגוריית מק'גיוור): אפילו אורן הקטן ואורן הגדול לא יכלו להביא אותה עם פתיחת הגמרא בדיוק, אבל בדיוק! לאותו עמוד,
אותה מסכת. הסוד טמון בליקוק האצבע המדפדפת, שעבר ממשה רבנו ליהושע בן נון וכן הלאה.
פוטנציאל נשי: בזוויות מסוימות, כשאור השכינה נופל עליו באלכסון, מר בר נורא מזכיר את ג'קי לוי בימים שאחרי הקוקו.
מצב לרימייק: אם פסטיבל מספרי סיפורים כן, למה לא? שרון גל וינון מגל, הכתבים הדוסים של ערוץ 10 יכולים להיות מר גל ומר מגל מעוררים ביותר. רוחנית כמובן.
מצב צפייה: בפיג'מה, על הספה. כשמשחקים אותה חולים במקום ללכת לבית ספר, וההורים בעבודה.
נא להמתין לטעינת התגובות
