אהבת בשר ודם
יוני בינרט צפה אתמול בתחקיר של 'כלבוטק' נגד טיב טעם ויש לו מחמאה אחת לתת. בשאר הטקסט הוא לא מחמיא לשום דבר. הביקורותתתת המרושעותתתת
אמש, בעוד רפי גינת חוזר בפעם האלף מאתיים על המשפט "החתוליםםם, מדושניםםם ומאושריםםם, זולליםםם נתחי עוף בתיאבון ובשקיקה", לא יכולתי שלא לדמיין את גינת עצמו, מדושן ומאושר, זולל נתחי עוף בתיאבון ובשקיקה. הסנדק הוותיק של טקטיקות ההפחדה הטלוויזיוניות (עם אמנון לוי, דנה וייס, אילנה דיין ועוד כצאצאיו הרוחניים) הציג אמש, בתוכנית "כלבוטק" הכה-מיוח"צנת לאחרונה, את כל אותם סממנים כמעט-פארודיים שהופכים אותו ואת תוכניתו הנצחית לסחורה המשומשת לה אנו מצפים מהמותג.
גם "טיב טעם", אימפריית החזרזירים שהועלתה אל המוקד אמש ברוב דרמטיות, בהחלט לא יצאה כשידיה נקיות, אבל גינת פשוט השתולל כשהוא מותח את היכולת המופלאה הזו של לחזור על עצמו אל גבולות שהיו לא נודעים, עד כה. כןןןן, רפי. הממצאיםםם לא היו מספיק מענייניםםם, ולא - אי אפשר להציל אותם באמצעות אינטונציה נפוחה מחשיבות עצמית ויותר פאוזות דרמטיות מנאום של אבא אבן.
מדהים איך אלי פיניש תפס את האיש והפוזה בחיקוי המבריק שלו מ"ארץ נהדרת". מדהים איך גינת, דינוזאור טלוויזיוני עם הרלוונטיות האופנתית והאינסטינקטים הטלוויזיוניים של יוצרי "פסוקו של יום", ממשיך להיות אחד מהאנשים החזקים ביותר בתקשורת המקומית. זה לא רק החברים הרבים ובעלי ההשפעה. אני מניח שאנחנו, כמו במקרה דודו טופז וחיים הכט, אשמים גם כן. אני כותב את זה כשעה אחרי השידור, אבל מנחש שהרייטינג היה - מן הסתם - מפלצתי.
אז "טיב טעם" זורקים זין על הבשר שאנחנו רוכשים מהם, משאירים אותו בחוץ למשך שעות כנשנוש חתולים מזדמן. אין ספק שמדובר בסקופ, בתחקיר עיתונאי/טלוויזיוני עם פוטנציאל נפיץ ומרתק, אלא שבידיו הפומפוזיות של גינת אפשר היה לחשוב שמדובר בגילוי זהותם האמיתית של רוצחי קנדי (הרי ברור שאוסוולד לא היה לבד, לא?).
"כלבוטק לא מחפשת את 'טיב טעם'", רועם גינת בקול ה"יאללה מכבי!" הטוב ביותר שלו עם פתיחת המשדר כשהוא נותן את הטון ליותר מחצי שעה של אזכורים אין-ספור למילה "כלבוטק". לא מספיק שחבריו הטובים מ"ידיעות אחרונות" והשלומיאליות שבהתנהלותם התקשורתית של קברניטי "טיב טעם" (מודעות הכחשה בעיתונים? אתם השתגעתם?) מפמפמים לנו את דו-הקרב הגדול כבר יותר מחודש, גם גינת עצמו מבקש לקבוע את סטטוס ה"אירוע" של ההתנצחות, ובדרך כמעט ונדחקת לצד העובדה ש"טיב טעם" באמת נוהגת
דומה שלגינת חשובים יותר ההתפארות בהישג המפוקפק של שתילת תחקירן של "כלבוטק" במחסני הבשר של החברה (תחקירן: "מסתובבים פה מלא חתולים". עובד חברה: "הם אוהבים אוכל"), הצגת הגימיק המטופש של הכיסא הריק באולפן ("נציגי "טיב טעם" העדיפו שלא להגיע, כך מסתבר") וסיפורי אלף לילה ולילה שלו על התחקירנים שהסתתרו שעות ליד הביוב המסריח משומן שליד מחסני החברה, קומפלט עם אילוסטרציה מגוחכת. זה הביטחון שיש לך במוצר שלך, רפי? או שפשוט חשוב לך שנדע לאיזה קורבן נדרשתם אתה והצוות שלך (הצוות טיפה יותר, אני מניח) בדרך אל ה"אמת נטו" בה אתה כה מתגאה? שאפו, באמת. ביוב זה חרא. אני מקווה שאתה משלם להם ממש טוב, אבל תרשה לי להניח שלא. למה שלא תעשה תחקיר על המשכורות המעליבות של תחקירנים ותחקירניות בתעשייה עלייה אתה חולש?
אבל כמו כל דבר טוב, גם לריטונים שלי יש סוף. זו לא בדיוק מחמאה, אבל מן הראוי לומר את האמת, כפי שלימד אותי גינת. החשיבות של תוכניות מהסוג הזה איננה ניתנת לערעור, והישגי עבר, הווה ועתיד נרשמו, נרשמים ויירשמו ל"בולדוזר", "עובדה", "המשמר האזרחי" וגם ל"כלבוטק". יש דברים שמשתנים רק עקב חשיפה טלוויזיונית והלחץ הציבורי שבא בעקבותיה, והפורמט של "כלבוטק", בבסיסו, חיובי.
בתוכנית הבאה הבטיח גינת את חשיפתם של הגננת מהגיהינום ובעלה, זוג חלאות אדם שמתעללים בילדי הגן אותו הם מנהלים בשכונת גילה שבירושלים. אפילו האגו טריפ המתמשך של גינת לא יכול לקעקע את ההישג של להכניס את הנבלות האלה אל מאחורי סורגים, פועל יוצא (אני מקווה. החומר המצולם פשוט מזעזע) של החשיפה ב"כלבוטק". יש ערך, אפילו רב, בעבודה שעושה גינת. זו פשוט הדרך, כוחנית וצינית (עבודת קודש או לא, אלוהי הרייטינג צופה מלמעלה) ומדושנת-העונג, שמכעיסה אותי.
נא להמתין לטעינת התגובות
