לפרק את ברקוביץ' (לא)
"פליימייקר" המדובר אודות הכדורגלן עושה הצרות אייל ברקוביץ' שואל שאלות ולא מספק תשובות. מאיזושהי סיבה ורד שפירא קונה את זה, וחושבת שמדובר בממתק בעולם טלוויזיית הספורט שלנו
והסרט של ענבר וברקוביץ' הוא ממתק, ואחד מסרטי הכדורגל הכי מהנים. בלי ניסיונות לפרק את ברקוביץ'. זה לא סרט שבוחן את הקריירה של ברקוביץ'. אייל ברקוביץ' נותן למצלמות להיכנס לתהליך פרישה מאוד טבעי ומאוד דרמטי. כמעט תוכנית מציאות. מי אמר שנקודת המבט של ברקוביץ' זה לא טוב? טוב מאוד. בתמורה ענבר מקבל קירבה לשחקן. באף סרט כדורגל שעשו פה ובאף כתבת ספורט לא היתה קירבה דומה אפילו. כתבות הספורט פה הם סרטי תדמית או ביקורת מקצועית. ענבר הצליח לעשות סרט כדורגל שמראה משהו מאיך כדורגלנים מדברים או חושבים - בריל טיים, בלי סינון.
למטה: קטע מ"פליימייקר", באדיבות ערוץ 10
הסרט עוקב אחרי ברקוביץ' בעונת הפרישה העלובה שלו מכדורגל במכבי ת"א. סיפור הכי דרמטי. ברקו הגיע כדי לתת עונת פרישה במכבי חיפה. הבית שלו. הקבוצה שהוא גדל בה כילד, היה מגדולי שחקניה. אבל יעקב שחר לא רצה להחזיר אותו. הסצנה שבה אייל ברקוביץ' נוהג במכונית ומספר על הפגנת אוהדים שבה כשלושים אוהדים הפגינו מול ביתו של הבוס ואז הוזמנו פנימה ונכנסו לקפה ועוגה - היא סצנה מרשימה. ברקוביץ' מדבר נגד שחר - אבל אתה מבין שברקו חטף פה בוחן מציאות. האוהדים הירוקים לא הרימו את המועדון. זה מה שאתה שווה.
ברקו מגיע לאימון הפתיחה של מכבי ת"א ורואה
הסרט של ענבר נשאר זהיר. הוא לא מביע עמדה ולא עוסק בשאלה למה האוהדים של מכבי חיפה לא מתנגדים לשחר ולמה האוהדים של מכבי ת"א שמתעבים את לוני - מחוברים לנמני. למה לברקו אין בית לגמור בו את הקריירה. אין הסברים בגוף הסרט. אין בדיקה.
דווקא זה מה שהופך אותו לסרט עם נקודת מבט מאוד ברורה ויפה, לטעמי. ברקו מאבד את הסבלנות במהלך העונה ופורש. אין לו כוח לחרא הזה. בלי להגיד שום דבר - הסרט מראה שהנקמה הילדותית במכבי חיפה מתפיידת. לברקו לא מתאים לשחק בקבוצה של נמני מול האוהדים של נמני, להיגרר במגרשים של הליגה הישראלית, לפרק את הרגליים שכבר בקושי סוחבות ולשבת על הספסל. הוא הולך. הניסיון של ברקו לסחוב עונה בשביל לנקום ובתנאים האלה לא מצליח.
ללכת עם ברקו לתוך הסיטואציה רק מנקודת מבטו ולראות מה קורה. זה סרט אישי. קרוב. לא חוקר. זה סרט של פרופורציות. ברקו וענבר נוסעים לאנגליה ועוברים בין הקבוצות שבהם אייל שיחק. הכניסה לאיצטדיונים באנגליה למועדונים - כוס תה ששותים במועדון מספיקה בשביל שכל אוהד כדורגל ישלים את הפער. שם משחקים כדורגל, נושמים כדורגל ויש תרבות כדורגל. אצלנו מזגזגים על מגרשים מחוררים. השחקן שמפה נתפס כטרבל מייקר שחטף בעיטה לפרצוף מג'ון הרטסון והסתכסך עם מאמנים - שיחק שם כדורגל ברמות הכי גבוהות. השחקן שלא הצליח להגיע לליברפול או למנצ'סטר יונייטד בשביל לספק אותנו בגלל אופי מחורבן - שיחק כדורגל ברמות הכי גבוהות. וחוץ מזה - ברקו וענבר יצרו את סרט הכדורגל הכי מהנה והכי כן שהיה פה.
נא להמתין לטעינת התגובות
