סרטי נעורים
יש בני נוער שהולכים לסרטים בחופש הגדול, ויש כאלה שיוצרים אותם. פרויקט "קולנוער" שמתחיל היום בסינמטק מציע הצצה ראשונה לכמה מהם. אנחנו בעד
וידאו: קולנוער, תרבות nrgtv
"מדובר בתהליך שעוברים החניכים", מסבירה שרונה אסלמן-לוינגר, הנמנית עם אנשי העמותה המרכזים את הפרויקט. "זה לא קורס אלא מסלול שבו הסיפור האישי מתורגם לתסריט של קבוצה יוצרת, ובסופו של דבר גם להפקת סרט".
באשר לשנים הקודמות ולהתקדמות "קולנוער" עם הזמן, אסלמן-לוינגר מרוצה מאוד. "אנחנו מוצאים שהפרויקט מניב תוצאות מרשימות ברמה הקבוצתית וגם ברמה האישית. אנחנו רואים צעירים ממסגרות שונות שעם הזמן עוברים שיפור של דימוי עצמי. כל זאת לצד כישרונות ויכולות אמנותיות שנחשפות באמצעות הפרויקט".
"הקולנוע מדבר אליהם מאוד, זו מדיה שמתחברת בקלות למתבגרים, ואפילו מחקר שנערך בנושא מוכיח בצורה ברורה שההצלחה נמשכת". לדבריה, שילוב צעירים מהפרויקט בתעשיית הקולנוע הישראלית המקצועית הוא שלב מתקדם, שעתיד להגיע אך טרם התרחש. עם זאת, כמה מבוגרי הפרויקט מהשנים הקודמות המשיכו בלימודים גבוהים בתחום המשחק והקולנוע.
העבודה לא היתה קלה
בין הסרטים שיוקרנו היום בסינמטק: "מזל טוב" של מרכז הנוער והקהילה בעכו, סרט העוסק במערכות יחסים ובפשיעת נוער. "בצעדים קטנים" של מרכז "איבצן" בקריית-גת העוסק בשאיפות ובחלומות גדולים. "סמוך עליי" של היחידה לקידום נוער באור-יהודה, העוסק ביחסי חברות בעייתיים. "בכפכפים" של היחידה לקידום נוער בנהריה, העוסק בשאלות רומנטיות ולוקליות בגיל ההתבגרות והסרט "תיקון טעות".
ימית קרויצוירט, בת 18, מכוכבות "בכפכפים" אמנם טרם צפתה בסרטי הקבוצות האחרות, אך יודעת להעריך היטב את רמת ההשקעה של העמותה בעשיית הסרט שבו השתתפה. "עבדנו עם קבוצת אנשים מקצוענים, סבלניים ומדהימים. בכל שלב הסבירו לנו מה אנחנו הולכים לעשות, ולמדנו מהם המון. זו היתה חוויה בלתי נשכחת".
עם זאת, היא אומרת, העבודה היתה לא קלה, והמשתתפים היו צריכים להתמודד
עם ימי צילום ארוכים, עם סוגיות מורכבות של בימוי, תאורה וצילום, וגם עם יכולות משחק שלפעמים לא באות בצורה הכי טבעית. "קשה להיכנס לתפקיד יום אחרי יום".
בסרט מגלמת קרויצוירט נערה המנהלת יחסים מורכבים עם בני ביתה. כמו יתר הסיפורים בסרטה ובסרטים האחרים, גם זה מבוסס על החיים האמיתיים שלה, ועל אף שהיא גילמה תפקיד בסרט, הוא לא רחוק מהמציאות שלה. "גם לי היתה תקופה קשה שברחתי מהבית, חייתי במוסדות ובמשפחות אומנות, ואני חושבת שהצלחנו לתרגם את זה לסרט".
לדבריה, ניסיון קודם ממשי לא היה לה בתחום הקולנוע או המשחק, "אבל גם לא הייתי מתנגדת ללכת ללמוד את זה ב'בית צבי' או בכל מקום אחר". ועד שתגשים את חלומה, ימית עובדת בכלבייה בנהריה. "אני רוצה מאוד להשיג תנאי מחיה לחברים הכי טובים שלנו, בעלי החיים", היא אומרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
