רפי לביא נפטר
הצייר רפי לביא הלך לעולמו אמש, והוא בן 70, לאחר מחלה קשה
"רפי נפטר כאדם שלם שהשיג באמנות את מה שהוא רצה וכאדם שהשיג בחייו את כל מה שאפשר היה להשיג", מספר ל nrg מעריב האמן יאיר גרבוז שהושפע מעבודתו במהלך השנים.
לביא, נולד ב-1937 בתל-אביב, ופרט לציור התמקד גם במוזיקה קלאסית וכתב במשך שנים טור שנון ועוקצני ב"עכבר העיר" שסחף עדת מעריצים גדולה. לביא נחשב לאחד המורים המשפיעים לאמנות בארץ (לימד במדרשה לאמנות בבית ברל) והפך עם השנים לדמות מיתולוגית באמנות הישראלית.
כמורה במדרשה לאמנות נחשב לביא לאדם חד ונטול חמלה. בראיונות שהעניק לעיתונים שונים לאורך הקריירה הגדיר עצמו כ"רשע וטרוריסט", ונימק את דרכו בכך שמוטב שאנשים נטולי כישרון לא יבזבזו את זמנם בלימודי אמנות. עוד הוסיף ואמר כי ההוראה היתה עבורו נשק שסייע לו לטפח את האמנות בישראל על-ידי נטרול "החנטרישים" שחושבים עצמם לאמנים.
בשנה האחרונה מיעט לביא עקב מחלתו לצייר, מה שגם כך העדיף לקחת פסקי זמן ארוכים בין סדרת ציורים לבאה אחריה, וכן נאלץ להיכנע לתכתיבי הגוף התשוש. סדרת העבודות האחרונה שיצר, המורכבת מתשעה חלקים שצוירו על מצע דיקט, שייכת כולה לגלריה גבעון. לאורך חייו היה לביא "סרבן פרסים ידוע", הוא התנגד להגשת מועמדותו לפרס ישראל, סרב לקבל את פרס דיזנגוף לאמנות ודחה פרס כספי בסך 80 אלף שקל על מפעל חיים מטעם משרד החינוך.
אחת מנקודות הציון המשמעותיות עליהן השפיע לביא ביתר שאת נגועה באסכולת "דלות החומר" שהשפיעה רבות על אמנים רבים בעולם האמנות הישראלי. הרעיון, שעלה באופן גלוי בתערוכה שהוצגה ב-1986 במוזיאון תל-אביב ביקשה להתריס נגד האמנות הגרנדיוזית, שנקבעה על ידי תנועת "אופקים חדשים" בה פעלו אמנים דוגמת זריצקי, סטימצקי ושטרייכמן. במסגרת תערוכה זו לביא עשה שימוש במרכיבים שונים דוגמת חול, ניילון, דיקט, קרטון ועוד. וכך אחת העבודות המפורסמות שיצר לביא באותה תקופה שילבה ציורי מופת אירופיים, מודעות פרסום וקטעים מן העתונות לצד שרבוטים בעפרון ומריחות צבע.
בראיון פרידה שהעניק לעיתון "הארץ" לפני כחודשיים סיפר לביא כי התקופה האחרונה היתה הטובה בחייו. כמו כן התייחס לאוסף האמנות הרחב שתרם למוזיאון עין חרוד ואמר כי "לא בחרתי עבודות שאני הכי אוהב או שאני חושב שהן הכי חשובות. להפך. עבודות בעלות חשיבות
בסיום הראיון אמר לביא כי גם אם היו מציעים לו, היה מסרב לקבל את פרס ישראל. "אני אמן, אני לא רוצה לקבל שום דבר מהמדינה כדי לא להרגיש חייב", כך הסביר את הרעיון שמאחורי ההצהרה. "אני טוען שפרס ישראל צריך לתת למי שהתנדב לטובת המדינה. חייל, מחנך. אמן? מה הוא תרם למדינה? במה הוא שירת אותה"?
מוזיאון ישראל הקדיש לו תערוכת רטרוספקטיבה ב-2002, וב-2005 ערך לביא תערוכת יחיד שסיכמה את עבודתו בגלריה גבעון בתל-אביב. באותה שנה עבר האמן דירה, ובצעד מפתיע תרם את אוסף האמנות הישראלית העשיר שלו למוזיאון בקיבוץ עין חרוד איחוד. באחרונה הוקרן בערוץ 8 סרט על חייו ויצירתו של לביא בשם "ראש גרניום" (עמית גורן). תערוכה וספר לזכרו של לביא מתוכננים בגלריה גבעון.
נא להמתין לטעינת התגובות
