- 23.
מירה, 11/05/07 11:28
לפני שנים וגם יאיר גרבוז. ההבדל ביניהם היה תהומי.
אני לא ויתרתי לרפי לביא. הוא לא היה מוכן לקבל אותי לכתה שלו. אמרתי לו שיתן לי צ'אנס.
בשיעור הזה הוא הבין שאני כן יכולה לעשות את התרגילים שלו.
פעם בכדי להבריח אותי, הוא שאל אם אני יודעת מה אני עושה בכתה. אמרתי לו שכן. הוא לא שאל מה. ואם היה שואל הייתי אומרת לו שאני נשארת בשביל הציון בסוף השנה. אני חושבת שבדרך היישרה והייקית שלו, זאת הייתה סיבה לגיטימית להשאר. חבל שלא שאל. חחחחח.
היו בחורות צעירות שנבהלו ממנו ועזבו באמצע.
הוא היה מורה גדול ותענוג היה לשמוע אותו. סוף סוף הצלחתי להבין את האמנות המודרנית. הוא היה מפשט תהליכים כך שכל אחד היה יכול להבין. התרגילים שנתן היו אתגר אינטלקטואלי מעניין. כמובן שאת העבודות שהכנתי אצל רפי לקחתי לשיעורים אצל יאיר גרבוז. ליאיר לא היה איכפת, כי בעיקרון הוא רצה עבודות חופשיות. לפעמים הייתי מקבלת ביקורות הפוכות. מה שרפי שנא יאיר אהב וההיפך. חוץ מזה יאיר היה בדחן גדול עם חוש הומור מטורף. כך ששיעור אצלו היה ממש תיאטרון של איש אחד.
בסופו של דבר מאוד נהנתי משני הליצנים האלה.
יחד ההרצאות אצל רפי, למדתי גם משהו שהוא לא טוב לצייר. הוא לימד אותי להיות ביקורתית בצורה קיצונית כלפי העבודות של עצמי. בכך הוא סתם את הגולל על קריירה בציור. תמיד אפשר לומר שלא היה לי דחף לצייר אבל זה לא נכון.
הגעתי למסקנה שצייר חייב להיות קצת ילדותי לגבי העבודות של עצמו. שנים לאחר מכן, בכל פעם שהייתי מציירת שמעתי את קולו שאומר לי האם אני יודעת מה אני עושה. הייתי אומרת שעודף ביקורת שלמדנו מרפי, הפריעה לרוב התלמידים לפתח קריירה. ולכן רובם עזבו את עולם האמנות.
לגבי רפי כצייר, אישית לא יכולתי להתחבר לעבודות שלו. הוא בעצמו טען שהוא נתקע בשנות השישים. הוא אתר שהבין את האומנות שהתפתחה לאחר מכן כמורה וכאינטלקטואל, אבל לא היה יכול להתחבר אליה כצייר. בכל הזדמנות הוא היה אומר שהוא שונא לצייר אבל היה חייב כי זה בשבילו היה כמו להשתין. סוג של צורך קיומי.
ככה הוא דיבר. אותי זה הצחיק.
למרות הכל אני שמחה שהכרתי אותו. אני מצטערת, שלא היתה לי הזדמנות להכיר את רפי כמוסיקאי. הבנתי ממנו שמוסיקה קלסית הייתה אהבת חייו, ומי שהכיר אותו מההבט הזה הרויח איש חנון ורחום. רפי לגמרי אחר מרפי הצייר.
כמובן שהלכתי לכל התערוכות שלו ומאוד נהנתי.
בתערוכה המקיפה במוזיאון ישראל ב-2002, ביקרתי עם בעלי. הוא ''נעלב'' מהעבודות שלו כמו הרבה אנשים אחרים. הוא אמר שקישקושים כאלה לא שמים במוזיאון לאומי.
למרות הכל אני בהחלט מצטערת שהלך לעולמו. בעיני היה איש מאוד מיוחד.
- 22.
מצחיק אותי לקרוא שהוא ''סרב לקבל את פרס ישראל''
לא נעים לי אבל, 09/05/07 19:26
הוא סרב??? יש מישהו מהנוגעים בדבר שחשב שהמדינה לאחד כזה תיתן פרס?????
אישיות דוחה ושחצנית, רכלן ללא תקנה וחסר כישרון.. -
- 21.
רפי לביא- אפיזודה לא חשובה שעליה ושכמותו נאמרL
סטודנט לאמנות, 09/05/07 19:22
לגינא - .. קיש קיש קריא, ריקנות וכלום כלום כלום שראוי להתעכב/ללמוד ממנו.
היחידים שמתיחסים זה בוגרי המדרשה והחחנפנים שהיו צריכים את הקשרים שלו להגיע לגלריות, למבקרים ולאוצרים. -
- 20.
מלכך הפינכה הראשי שלו - יאיר גרבוז לא כתב עוד כלום בשום מקום (ל''ת)
מתפלאת על מישהו, 09/05/07 12:47
- 19.
ל-17 לפני רפי לביא הקשקוש עוד לא נברא
יעל, 08/05/07 23:03
בלי רפי ההגדרה של הקשקוש לא הייתה, ועל כך יש להעריך וללמוד ממנו!-
את''היוצרים העלובים מהקולנוע הישראליכמה פתטים, 09/05/07 08:57
שעושים סרט מטופש חסר ערך ,העיקר שיהיה אנטי ישראלי ורצים איתו מהר לשונאי ישראל לקבל פרס!הוא אמר שואן גוך עשה מריחות!קודם כל ואן גוך כמו כל הענקים הניח צבע ולא מרח וידע איך,איפה,כמה,ולמה,ובאיזה גוון לבחור!צר לי לאכזב אותך -פיקאסו-אך כל''עבודיתיו''יזרקו לאשפה!אם הוא היה כמו שאתם הברנג'ה הסהרורית רצתה שיהיה ,הוא היה מוצג היום בגוגנהאם בניו יורק!לזכותו יאמר סיפר,כשגרבוז בא אליו לצייר ולא הצליח כל כך לצייר את הקומקום,
אמר לו גרבוז עזוב את זה תסביר לי איך נכנסים לקליקה שנקראת אומנות ישראלית!עכשיו גרבוז יתפוס את מקומו אבל ציירים הם לא היו ולעולם לא יהיו!
-
- 18.
- 17.
- 16.
לתלמידים ברפואה הוא יביא יותר תועלת מתלמידים לאמנות
מיכל גורן, 08/05/07 18:00
אומן?? זה שעבר דירה זה סיבה להנציח אותו בסרט תיעודי? תשאלו תלמידים שלו על העצה שנתן להם, להן, מה צריך לעשות כדי לקבל ציונים טובים אצלו. הערך של המילים שלו כמו הקשקושים שהשאיר אחריו. PASSE.-
הייתי תלמידה שלו והוא נתן לי המון
אמנית אחת, 08/05/07 22:51
לעולם לא תביני את גודל הנתינה ורוחב הלב של האדם היקר. את כנראה מהאמנים הכושלים והמתוסכלים -
-
- 15.
-
- 14.
הוא עשה מעצמו הלביא בחבורה והיה מי שקנה את זה
דיקט מקושקש, 08/05/07 13:51
בחו''ל לא היה מסתכלים על הדיקטים שלו בלי לגחך.-
-
צרכן אומנות, 08/05/07 21:16
אני מבקש להבין את ערכו מחוץ לברנג'ה הישראלית,דהיינו למי אפשר להשוותו בגאוניותו?לסזאן?בראק?פיקאסו?קנדינסקי?מאטיס?או שהיחוד של אומנותו עולה על כל אלו יחד!אם כן חבל שלא מוכרים את יצירותיו ללובר לגוגנהאם,ל-MOMA בניו-יורק,חבל שהעולם הגדול לא יהיה שותף לחוויה האומנותית שישראל חווה בימים אלה!
-
-
- 13.
למדתי אצלו וההערצה אליו בחוג סביבו פטתית.
גלעד, 08/05/07 13:49
הוא בעצמו אמר על העבודות שלו קשקוש!! קטל תלמידים שלא סגדו לו וגמז את העבודות שלהם. -
- 12.
המלך הוא לא ערום עם הקשקושים האלה?
מיכל, 08/05/07 12:31
נדמה לי שמי שהיה קרוב אליו מספיק הצליח להכנס להגדרות של קונצנזוס באמנות ישראלית - יאיר גרבוז וחבריו. הבין במוסיקה הבין באמנות - אבל יוצר משל עצמו? נו,....
- 11.
- 10.
- 9.
- 8.
- 7.
הוא היה רפי לוי בעממי. תמיד הבין במוסיקה.
למדנו יחד בעממי, 08/05/07 01:27
אני זוכרת אותו כבלונדיני וקצת פרא,
אבל ללא ספק היה מיוחד גם אז.
יהי זכרו ברוך.
האם היתה לו משפחה?
- 6.
- 5.
יואל ב., 08/05/07 00:20
כל מה שאני יודע היום באומנות - בזכותו של רפי.
רפי לימד אותנו בתיכון (שנות ה 60) אומנות והקנה לנו ידע ומודעות רבה בכל תחומי האומנות. לאן שלא הלכתי תמיד לקחתי את מחברותי איתי וידעתי על מה אני מסתכל.
גם לצייר לימד אותי ואפילו רק להנאתי.
יהיה זכרו ברוך.
- 4.
- 3.
Roni, 07/05/07 23:59
I am sad, he probably would not have remembered me but when I was 6 to 11 he was living not far from us in Ramat-Gan and I remember him painting outside his modest house there while we kids running around making a lot of noise and maybe disturbing him
May his soul rest in peace
Amen-
ניר, 08/05/07 03:45
גם אני כילד זוכר אותו מצוין,זה היה בשנות השישים,אדם עצבני שהיה מעשן ללא הפסקה,לב זהב ,אהב את השקט שלו בזמן שהיה מצייר בתוך צריף שהיה עשוי כולו מפחים.אדם צנוע שלא אהב להיות בולט.ביתו תמיד היה פתוח לכל ילדי השכונה שהיו באים לשחק אם ילדיו.יהי זכרו ברוך.
-
- 2.
- 1.