טוויסט על סינגולר
שאנן סטריט פוצח בקריירת סולו ומביא אותה בטוויסט מפתיע, כנסיית השכל מרגשים עם עיבוד חדש ל"ידיים למעלה" ואוהד בן אבי עושה רוק נאיבי. רק מבעז שרעבי ציפינו לקצת יותר משמאלץ משומן
שמעו. אם אני ראש הממשלה, הייתי ממהר להעניק את פרס "מחייה השפה העברית" לשאנן סטריט. לא שיש כזה פרס, אבל אם היה אחד, הוא יכול היה לכבד את סולן "הדג נחש" בלי שום בעיה. אם אתם צריכים הוכחות תוכלו להזכר בשיתוף הפעולה המדליק עם דוד גרוסמן (שירת הסטיקר) וכמובן בחווה אלברשטיין, שתיקח חלק באלבום הסולו הראשון של סטריט, ממנו אנחנו מביאים לכם דגימה ראשונה.
שאנן סטריט תמיד הצטייר בעיניי כיותר משורר ממוזיקאי. נכון, השירים שלו הפכו ללהיטים הכי גדולים, היכולת שלו לייצר גרוב הפכה אותו לטאלנט עצבני וגם האלבומים של "הדג נחש" התהדרו בלא מעט שמחת חיים. אבל, איכשהו לי תמיד היה נדמה שבעוד שהלחנים של סטריט קצת ממחזרים את עצמם, המילים תמיד היו
עטיפת הסינגל החדש מציגה את סטריט בתאורה שונה מזו שאפיינה אותו עד עכשיו. הוא יושב בחדר מבודד, אור בוהק שורף את הפריים מאחורה והוא עצמו, שקוע באיזה ספר. ספק קורא, ספק בוהה. הניסיון הזה - ליצור תמהיל אינטימי ומרוחק מכל מה שידענו על סולן להקת האם, מקבל בביטוי גם בסגנון המוזיקלי של הסינגל. אם עד עכשיו סטריט מילא את הבלון המפונפן שלו במלא מצב רוח טוב, אז כאן הוא מגיע עם לא מעט דכדוך כשרק נעלי הבית שלו נותנות תחושת נוחות.
סולנים שפורשים מלהקותיהם הוא דבר נפוץ בעולם החיצון. בארץ, תהליכים כאלה גוררים בדרך כלל התמסמסות שסופה היעלמות. נקווה שאף אחד מאלו לא יפקוד את החברים עם האג'נדה מירושלים.
האזינו כאן ל"נעלי הבית"
מבחן אסוציאטיבי: שמעו את השיר החדש של בעז שרעבי ותראו איזה קול עולה לכם באוטומט. לי באופן אישי לקחו בדיוק שתי שניות עד שעלתה רוחה של שושנה דמארי. הזמרת הגדולה הזו, שהלכה לעולמה בשנה שעברה, הספיקה לשתף פעולה עם שרעבי ("לשיר איתך") ולא במקרה: הקולות שלהם כל כך משלימים ודומים האחד לשני, שמדובר בעניין מתבקש.
"אם את עדיין אוהבת אותי" לוקח את שרעבי ומנסה למקם אותו שוב במשבצת ממנה צמח שלמה ארצי המזרחי. אם "את לי לילה" הפך ללהיט ענק בשל הלחן והמילים המרגשים והמדויקים, הרי שהשיר הנוכחי מנסה לעשות את אותו הדבר בפספוס אחד. הוא לא מצליח להתעלות אל מעל גלי הקיטש שכל כך מסכנים אמנים גדולים דוגמת שרעבי.
מי שאחראי על המילים והלחן של השיר החדש הוא עמית צח. הבחור, שהספיק לעבוד בעבר עם מאיה בוסקילה והראל סקעת, למד את החומר טוב טוב לפני שניגש לעבוד עם שרעבי. מה שהוא לא למד כמו שצריך היא עבודת הניקיון שיש לעשות לחומרים שומניים במיוחד. הפקה גדולה זה טוב. הפקה שמנה זה מבאס רצח. אז זהו, שיר חדש אחרי כמעט עשור ושום דבר חדש מוזיקלית. אנחנו רצינו קצת יותר.
האזינו כאן ל"אם את עוד אוהבת אותי"
מילים: עמית צח לחן: עמית צח ובעז שרעבי
אריאל זילבר יוצא עם שיר חדש. בעיקרון מדובר בסיבה למסיבה: היוצר החשוב הזה, שנמנה כחבר בלהקת "תמוז" המיתולוגית, מזמן לא עשה לנו ג'סטה מוזיקלית ראויה. האלבום האחרון שלו "אנאבל" נחל כישלון חרוץ וההתבטאויות האומללות שלו, שהיו נגועות בגזענות טהורה (כלפי הומואים וערבים גם יחד) עשו לו רע מכל בחינה שהיא.
"פוליטקלי קורקט" אותו הוא משחרר כעת הוא הזדמנות לבדוק מה זילבר בישל לנו בתקופה האחרונה. בהאזנה ראשונה לסינגל החדש, תחושה עצבנית ממלאת את המוח. כאילו מה, לא סבלנו מספיק את ההגיגים של זילבר על חופש הביטוי ושאר הלצות שמנסות למצוא מקום להערותיו הפוליטיות שאנחנו צריכים לנסות ולשמו אותו שר עם יד דחופה אל תוך הפה.
ואז, כשמורידים לרגע את הטון הביקורתי ומתעלמים מהתוכן הטקסטואלי, מתגלה השובבות המוכרת של זילבר. אותו הזמר שהפליא לשיר את "רוצי שמוליק" ו"מסך עשן" מתגלה כאן שוב כמוזיקאי גדול עם חדוות רוקנרול אמיתית.
האזינו כאן ל"פוליטקלי קורקט"
מילים: ד"ר שלום פליסר לחן: אריאל זילבר
ביחס לנוף הצחיח של להקות רוק ישראליות, נראה שכנסיית השכל ראויה לכל הצדעה. החברים האלה שצמחו משדרות ועובדים כבר 14 שנים ביחד, הספיקו להביא לעולם חמישה אלבומי אולפן ועכשיו מגיע תורו של אוסף ראשון. לכבוד המאורע הזה הם משחררים שני סינגלים בביצועים חדשים. הראשון, אליו נתייחס כאן הוא "ידיים למעלה" שהיווה גם את שיר הנשוא מאלבומם האחרון ושיר נוסף אותו כתב שמעון אדף על היום בו אמו ילדה אותו וסבתו נפטרה.
העיבוד החדש ל"ידיים למעלה" עוצר נשימה. באמת. העיבוד התזמורתי של עמי רייס הוא אחד מאותם רגעים מוזיקליים שמוכיחים כי "השראה" לא חייבת להיות מילה גסה. הפירוק של הפזמון, עם הפריטה העצבנית והאיטית על הגיטרה יחד עם הקטע האופראי שמגיע מיד לאחר מכן ממחישים עד כמה אומץ יש לחברים האלה.
"סינגולר" שומר לעצמו את הזכות לכפוף כל סופרלטיב על "כנסיית השכל". בין אם האוסף הבא יהיה כזה שיקח לכיוון המסחרי (למרות שקצת קשה להאמין כי 'הכנסיה' אף פעם לא ממש לכלכה עם חומרים פופוליסטיים) ובין אם הוא יבריק מיצירתיות, אנחנו מאמינים שעומד לצאת כאן מוצר שווה ומיוחד. גם אתם בעניין?
האזינו כאן לביצוע המחודש של "ידיים למעלה"
מילים ולחן: רן אלמליח
קצת כמו "בית הבובות", גם "יציאת חירום" הצליחו קודם כל באזורי המוצ'ילרוס ורק לאחר מכן פרצו את גבולות הארץ. לפני עשור שיחררו חברי הלהקה את אלבומם הראשון ועכשיו, באיחור לא ממש אופנתי, הם משגרים שיר חדש מאלבום שצפוי לצאת בעתיד הלא רחוק. ההשפעות המוזיקליות ברורות: קצת אהוד בנאי, קצת נקמת הטרקטור, קצת עמיר לב.
אין הרבה מקום ללהקות ביניים ברוק הישראלי. הבמה קטנה מדי, הכוחות היצירתיים רבים והאינטרנט מפציץ אותנו באינספור הרכבים שיודעים לעשות את העבודה. ל"יציאת חירום" יש פוטנציאל לא מבוטל. כרגע הוא לא ממומש אבל אתם יודעים איך זה, קצת אופטימיות עוד לא הרגה אף אחד.
האזינו כאן ל"עף עם הרוח"
מילים ולחן: אלכס טופל
אוהד בן אבי בא למכולת כל בוקר עם רזומה מוזיקלי עשיר במיוחד: עבודה עם ריטה, ירמי קפלן, שלומי שבן, חמי רודנר ועוד רבים וטובים שמעטרים את קורות החיים שלו. לא נשכח גם עבודת הלחנה להצגות תיאטרון שונות, ובקיצור, קצת כמו ברק חנוך שהתארח במדור הזה מספר פעמים, גם בן אבי מביא אותה בפריצה לקדמת הבמה באופן מכובד.
"נעים בגב", שיר של כולה 2:50 דקות מצליח לקחת את המרכיבים הפשוטים ביותר של שיר רוק טיפוסי (מתחיל רגוע, עובר לדיסטורשן 'פרוע' בפזמון וחוזר לבית) ולהשאיר טעם טוב. אולי זו הנאיביות המסוימת שקצת מזכירה את עברי לידר (גם איתו הוא עבד) ואולי זו הדחיסות שמכניסה את בן אבי למתח חיובי. בכל מקרה, אנחנו מפרגנים ומחכים לעוד. שיהיה בהצלחה.
האזינו כאן ל"נעים בגב"
מילים ולחן: אוהד בן אבי
נא להמתין לטעינת התגובות
