סינגולר: הרוק לא מת
כנסיית השכל ומיי פיינגולד מוכיחים שהרוק הישראלי ממשיך להתקיים, אמיר דדון מתברג לאט בתעשייה, בום פם ורמי דנוך עושים שמח עם בורקס בולגרי וישי ויסמן עושה לכם סדר באוזניים
כנסיית השכל, ''הדליקו את הפנסים''
כנסיית השכל - הדליקו את הפנסים
זה היה רק עניין של זמן עד שהרוק הישראלי יתחיל להראות ניצוצות חיים. אוברדוז של מוזיקה ים-תיכונית ופופ מלוקק תוצרת רימון/"כוכב נולד" כבר הגדישו את הסאה. תנו לנו גיטרות, תנו לנו דיסטורשן ותנו לנו פזמונים על כמה חרא בחיים. אלוהים ודלית עופר (מנהלת גלגלצ) עדים לכך ששמענו מספיק שירי אהבה בשנה האחרונה, אז שמישהו לעזאזל כבר יתן לנו בראש!
כנסיית השכל לא התעלמה מתפילתי. להפך, הם אפילו הגשימו את מלוא התחזית - רוק גיטרות קודר,
שחור, אפל וגס. "אני מקיא בשבילכם, את זיכרון הילדות המתוק ביותר", שר הסולן יורם חזן ונובר בפצעים הפתוחים, "זה שנים שהנפש בוערת, לא מהסיבות הנכונות".
הסאונד מלוכלך, מחוספס בכוונת תחילה (מזכיר לי קצת את פרויקט "חתונה לבנה" המופתי של שלום חנוך), הקלידים "האייטיזים" וההטיות הלא ברורות של כינויי שייכות בצרפתית בפזמון מעצימים את האפקט. הכיוון הוא ברור: בכנסייה נושכים את דרכם בחזרה לפסגה ומי שלא ישמיע את השיר ברדיו סתם פחדן.
מה עוד? אני מהמר שהסינגל הזה יסמן את תחייתו המחודשת של הרוק הישראלי. מקסימום נפסיד את הבית.
כנסיית השכל בהופעה
צילום: יוסי אלוני
מיי פיינגולד, ''מה נשתנה''
בקיצור, יש שתי אפשרויות: האחת, למות על כל תו שפיינגולד מייצרת והשנייה לסלוד ולסגור את הרדיו במהירות, תוך כדי טריקת דלת עצבנית. אני בכל מקרה, רואה בה כישרון עצום. יש שיגידו, שמדובר ברוק צווחני ופשטני שמתאים לילדי אימו ופנקיסטים בגילאי 13-17, אבל בעיניי הביצועים מעולים והנשמה אמיתית (בינינו, גם לילדים בגיל הטיפש עשרה, מגיע לשמוע רוק טוב בעברית).
"מה נשתנה", הוא ללא ספק הסינגל הקשה ביותר שפיינגולד שחררה עד כה. השיר מספר על אונס אלים ויציאתו מלווה בקליפ לא קל לצפייה. בראיונות הזמרת התוודתה שכתבה את השיר בעקבות סיפור אישי שחוותה. אולם, גם בלי החשיפה האמיצה הזאת, היה ברור שהיא פשוט נולדה לשיר.
מה עוד? תעשו כבוד למנצחת האמיתית של "כוכב נולד 7".
מיי פיינגולד
צילום: אלעד ויסמן
אמיר דדון, ''אור גדול''
אמיר דדון - אור גדול
יש אמנים שכמו מסתובבים שנים עם תג מחייב ומנצנץ של "כישרון בלתי ממומש". לרוב הם מן סוד כמוס של התעשייה - זמרים שמוכרים בעיקר למבקרי מוזיקה, מפיקים, נגני אולפנים ומעבדים מוזיקליים. המכנה המשותף לכולם הוא המשפט הבא: "וואוו! איזה מוכשר\ת הוא\היא וזה רק עניין של זמן עד שהוא יפרוץ" וחוסר התממשותו בפועל.
רוצים דוגמאות? לא חסר, יש לנו את יעל קראוס המהממת עם קול הקטיפה, שכבר כמה שנים מתעלפים ממנה ועדיין לא קרה איתה שום דבר מעניין ואפשר גם לנקוב בשמות של הזמרת מאיה סימן טוב, להקת הרוק מרפסות, רינת בר ושחר סלע בגזרה הים-תיכונית, עמית ארז באינדי-רוק, האחיות אינגדשט בגזרת המוזיקה השחורה ועוד ועוד ועוד.
הזמר/יוצר אמיר דדון היה בעצמו סוג של סוד כמוס. הרבה מילים חמות נשפכו עליו והנה עכשיו סוף סוף הזחל מתחיל לבקוע מהפקעת. הוא משחרר סינגל שלישי ויפה בשם "אור גדול" - שיר סופט רוק, רך ומלודי, שמעביר בנועם את דקות ההאזנה (ונותן בראש עם הפאנץ' המצוין "להתחיל הכל מהתחלה, כמו לנשום בפעם הראשונה"). לא בטוח שזה הלהיט שיביא את המכה, אבל זו לפחות התחלה של משהו. נחכה לאלבום.
מה עוד? שימו לב למשפט "אני כאן לא מתבזבז יותר", כמה פרוידיאני מצידו.
אמיר דדון
יח''צ
בום פם ורמי דנוך, ''שיר הבורקס''
כמה דקות של ניתוק מההוויה הישראלית הלחוצה ויאללה - קפיצת ראש ישר להוויה הישראלית השפויה, זו שמבינה את משמעותו הקיומית של בורקס בולגרי טוב. לצלילי עיבוד מעולמות הבלקן וסלסולים אסלים, הם מזמרים על דייט מרגש בבורקסיה השכונתית. "אז בואי ונאכל בורקס, נאכל לאט מעדנות", שר דנוך ומקנח ב"נוסיף מלפפון מלוח, איתך אני רוצה לחיות".
לא הבנתם את הבדיחה? לא נורא. מאז הלהיט של ג'קי מקייטן וחנה לסלאו, "מריומה", לא צחקתי ככה.
מה עוד? אפרופו בורקס, מה עם תוספת ביצה. פרגן, אח'שלי.
בום פם
צילום באדיבות יח''צ epw media
קוויקי
משה פרץ - "איך שאת יפה": יותר מכל דבר, השנה הזו מסתמנת כמנת יתר של משה פרץ. כמה שירי אהבה דביקים אפשר לספוג בחודש אחד? "איך שאת יפה", הוא הסינגל השני שפרץ החמוד מוציא בשבועיים האחרונים ואני אומר לו: "די! מספיק! לך לנוח קצת. אתה מקסים, השירים מקסימים. אבל המרירות שבי פשוט לא עומדת בזה". תן לסחבק ליהנות ממוזיקת דיכאון טובה, לשבת בחושך, ולשמוע אבי ביטר. כן, כן. אבי ביטר! ציון: -1 כוכבים.
רוני אלטר - "למות קצת": רציתי דיכאון, קיבלתי דיכאון. אבל ברמה. ציון: 3.5 כוכבים.
טריפונס - "לתפארת מדינת ישראל": אנחנו מדברים על אותה מדינה? ציון: 2 כוכבים.
דיוויד ברוזה - "Night Dawn": מנסה להאזין לסינגל, באמת שמנסה. אבל הדבר היחיד שעולה לי במחשבה זה החיקוי הקורע של אסי כהן. ציון: 3 כוכבים.
רוחמה רז - "קו של אור": זמרת גדולה, עיבוד על הפנים. ציון: 2 כוכבים.
גרוב כנעני - "גרוב כנעני": אחלה סטלה יש לחבר'ה האלה, עושה להם לייק. ציון: 3 כוכבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם