חושב עליך
איתי שטרן האזין לאלבום הבכורה של עידן יניב וכתב לו מכתב אישי
אני די בטוח שאתה משתגע מהתרגשות לקראת יציאת אלבום הבכורה שלך. עוד מעט תתחיל להסתובב בחנויות, להסתכל על מעמדי הדיסקים ולראות איך האלבום שלך צובר תאוצה בדרך למעלה. אחרי הכל, בטח כבר התחלת להתרגל למעמד של כוכב קטן. שיגידו מה שיגידו, לא פשוט בימינו להיכנס למקום הראשון במצעד של גלגל"צ, לקבל חשיפה בעיתונות הארצית ולהופיע בכוכב נולד כזמר אורח.
אני יכול להניח שההתרגשות גם תתפוגג לאיטה. עוד כמה חודשים, כשהראל מויאל יתחיל להוציא את השירים מהאלבום השני שלו- אתה תתחיל לחשוב על סיבובי הופעות. חתונה תוביל להופעה, ראיון יוביל לאתר רשמי באינטרנט וככה, ממש מבלי שתשים לב שרית חדד תזמין אותך לאיזה דואט בקיסריה, יומיים אחרי ראש השנה. נבואה קטנה שלי. לא משהו ששווה להסתמך עליו.
בכל זאת, רציתי לכתוב לך קצת על האלבום החדש. אחרי שיצא לי להקשיב לו כמה פעמים, הגעתי למסקנה : אני מצטער שפספסתי אותך בתחרות שירי זוהר ארגוב, בה זכית במקום הראשון. מצטער, כי נראה לי ששם היית ממש במיטבך. אומנם, לא שרת חומרים מקוריים אבל בתחושה שלי, זוהר ארגוב קרוב אליך בהרבה מכל הדברים שנכנסו לדיסק שמככב עכשיו בחנויות.
אני אנסה להסביר את עצמי. השיר הראשון באלבום "מבקש רק לשמוח" הוא בלדה. בחירה סבירה לאלבום שמכיל כל טוב סגנונות מוזיקליים. השאלה הראשונה שלי אליך עלתה כשניסיתי להבין למה אני לא מצליח להתרגש. למה הביצועים של "המלך" מצליחים להעביר בי רטט, שלושים שנה אחרי שבוצעו במקור ושירים כמו שלך מתנגנים לי ליד האוזן, נכנסים למוח, נצרבים, הופכים מדבקים ונעלמים כלא היו.
קצת קשה לי לכתוב לך בנימה כזו . מאוד מורגש שהשקעת המון בדיסק הזה. את כל הנשמה. אם אתה בכל זאת מעוניין למצוא את הסיבה לכך שהדיסק שלך לא ייכנס לרשימת האלבומים הטובים של השנה, אל תחפש את התשובה אצלך פנימה. ברור לי שנדב ביטון, ליאור דטאוקר ואבי סינגולדה נורא רוצים שתצליח. אחרת הם לא היו מגיעים בכדי להפיק, לכתוב ולנגן בשבילך. הבעיה מתחילה כשהתוצאה של המוזיקה אותה הם מייצרים (ולא במקרה אני משתמש בביטוי המרקסיסטי הזה) הופכת דומה מיום ליום. השירים שלכם מזכירים כל פעם מישהו אחר קצת יותר מדי.
אם ב"גלגל ענק" אפשר לשמוע את הסקראצ'ים מ"החום של תל אביב" של שרית חדד וב"נפרדנו לרגע" אפשר לדמיין בקלות את פניו של אייל גולן, אז כנראה שאנחנו נמצאים במצוקה חמורה של חומרים מקוריים. נכון, כל הטקסטים והלחנים חדשים. אבל בעצם, הם נורא ישנים. או גרוע מכך: הם מיושנים. לא הצלחתי למצוא בהם אפילו נימה קלה של עירנות חושים, כזו שתעיד על כך שאתה
האמת, קצת קשה לי להאשים אותך בכל זה. אתה נמצא בעידן בה המוזיקה שהצמיחה אותך כבר הלכה לאיבוד. חוץ מדקלה ועמיר בניון שלא מפחדים ללכת עד הסוף עם המוזיקה הערבית והנפלאה שלהם, אף אחד לא מעיז להרים את הכפפה ולעשות עם העוד והדרבוקה את מה שהיו עושים איתה פעם. מוזיקת נשמה. כזו שתפרוט על הנימים הכי פנימיים, שתצבוט את הלב, שתעניק צבעים למושג הגעגוע.
שלא תבין אתי לא נכון. את כל זה אני כותב רק כי אכפת לי. באמת שאם היית עוד תוצר פלסטי ומשעמם, הייתי מוותר מראש. העניין פשוט: אתה הרבה יותר מוצלח מרוב האנשים שעושים היום מזרחית לייט. אם תתכוונן קצת פנימה, ותצא מגבולות תל אביב, בה גדלת, יש מצב שתגלה עולם של טעמים שיהפכו את האלבום הבא שלך למלבי הכי טעים באיזור גוש דן. עד אז, אני בטוח שכולם ישמחו לרקוד לצלילי השירים שלך בחתונות של הקיץ הקרוב. אני, ברשותך, אמתין בסבלנות לקיץ הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
