אתם מכירים את הדיל
טוני סופרנו חוזר לעונה אחרונה בהחלט. האם הוא רלוונטי? עדי רובינשטיין, מעריץ אובייקטיבי לגמרי, ישכנע אתכם שכן
לצד הביקורות במגזינים אי אפשר היה להתעלם מהקמפיין הפירסומי שסבב את התוכנית. בשני הצדדים של ה"הולנד טאנל" נתלו שלטים: "באדה בינג- הפתיחה המחודשת" עם תאריך עליית הסידרה.
את הפרק הראשון של העונה השישית (שישודר הערב ב-22:00 ביס פלוס) יצא לי לראות בהוואי כשאני מוקף באותם מגזינים שלא החמיאו לסופרנוס. אני מודה שבעודי שוכב במלון המפנק על מיטת הקינגסייז, התחלתי לנקר אחרי בערך עשרים דקות של הפרק. הייתי בטוח שכל החבר'ה המגניבים שכותבים בכל העיתונים האלה שאני כנראה לעולם לא אכתוב בהם, פשוט צודקים. ואז הגיעו עשר דקות האחרונות של הפרק שהשאירו אותי פעור פה. אחר כך כבר צפיתי בשלושת הפרקים הבאים בהוואי, ניו יורק וניו ג'רסי והמסקנה ברורה - העונה השישית של הסופרנוס תקשה עלינו את הפרידה ממנה בסוף הדרך.
דיוויד צ'ייס, היוצר של המאסטרפיס, אמר באחד הראיונות האחרונים שהסופרנוס זו הסידרה הכי כייפית לכתיבה: "אף אחד שם לא לוקח אחריות על המעשים שלו וכולם משקרים אחד לשני". יכול להיות שצ'ייס מתכוון לכך שהסופרנוס, אם נרצה בכך או לא, הפכה להיות
עוד ביקורת שהושמעה על העונה החדשה היא שטוני הוא כבר לא הגבר של שנות ה-2000. המלחמה בעיראק פסלה באמריקה את הדמות של הגבר הגנגסטר/הבוגד/ המאצ'ו/ השקרן שבמקביל גם הולך לפסיכולוג ומדבר על הרגשות שלו. הגבר האמריקאי האולטימטיבי הוא כבר לא רגיש, אלא גבר-גבר, ויחד עם דמות "הרגיש" נשטפה לאסלה גם דמותה של ד"ר מלפי, שממשיכה להופיע בסדרה אך היא כבר אינה המוקד בה. "אני לא מאמין בטיפול פסיכולוגי לטווח ארוך" אמר צ'ייס לאחרונה. "בשלב קצר זה עושה את העבודה, אחר כך אתה סתם נהנה להיות בדמות הקורבן אצל הפסיכולוג שלך". במילים אחרות, גם צ'ייס מבין שהפרוזאק עומד ללכת בקרוב לעולמו, ויחד איתו הדמויות שלו.
ולמרות כל זאת - הטרדנים החדשים, הנוסחתיות וההתפכחות האמריקאית מ"טיפול", הסופרנוס היא עדיין יצירת מופת מודרנית. לכל אחד מאלפי המכורים לה יש דיאלוג או משפט שהוא יקח איתו אחרי שהסידרה הזו תמות. נדמה לי שהמשפט הטוב ביותר שנאמר בה אי פעם יכול לתאר היטב גם את היחס של הצופים האדוקים לסדרה. במהלך המריבה הגדולה כשכרמלה באה בטענות לטוני בנוגע להתנהלות חייהם הוא עונה לה: "You knew the deal".