"רוג'ר מתרגש במיוחד"
אנדי פירוות'ר מלווה את רוג'ר ווטרס כבר 17 שנים. רגע לפני ההופעה בישראל, תפסנו אותו לשיחה על רוקנרול, כוכב נולד, היפ הופ וכמובן ארץ הקודש
תחילת הקריירה של פירוות'ר לו נעוצה אי שם בשנות השישים. בימים בהם הרוק הפך להיות הדבר הלוהט ביותר שידעה היבשת האירופאית הוא הקים להקה צעירה בשם "אמן קורנר" שהצליחה להכניס ארבעה להיטים לראשי המצעדים של שנת 1969. תופעת הרוק ההיא הפכה אותו לאליל בנות נערץ, דבר שגרם לפוסטרים שלו להיתלות בחדרי טינאייג'ריות ברחבי בריטניה.
באותה השנה הוא פרש מההרכב בעקבות ניסיון כושל לשינוי שמה של להקת האם והוציא חמישה אלבומי סולו שיצאו עד שנת 1980. בשנות התשעים הצטרף ללהקתו של קלפטון כשבכל הזמן הזה הוא שומר על קשר עם חבר טוב: רוג'ר ווטרס, איתו ניגן במסגרת סיבובי ההופעות של פינק פלויד.
לכבוד הגעתו לישראל רצינו לברר עם הבחור בן ה-58 שמתגורר בווילס מה עומד לקרות כאן בהופעה שתתקיים כאן ב-22 ליוני. מכיוון שזו הפעם הראשונה שפירוות'ר נוחת בארץ הקודש השאלה על חששות טרוריסטיים אך טבעית. "אני לא רוצה להיות מיתמם ולהגיד שחששות לא עברו לי בראש" הוא אומר בראיון טלפוני מחדר החזרות "אבל תשמע, לפני שנה הלכתי ברחוב , כאן ממש ליד הבית שלי ודקרו איזו שכנה שלי ככה שזה יכול לתקוף אותך בכל מקום. זו הפעם הראשונה שאני מבקר בישראל ויצא לי גם לדבר על זה עם רוג'ר. בסיבוב הקודם שלנו ביקרנו בביירות ובהודו והחלטנו שהפעם אנחנו הולכים על זה. בסופו של דבר העסק שלי הוא לנגן ולטייל בעולם. זה המקצוע שלי . אני מוזיקאי והדבר שאני הכי נהנה ממנו זה לפגוש אנשים חדשים".
בוא נחזור רגע לתחילת הקריירה שלך. פעם, ממש מזמן, עמדת בפרונט ומאז, זה כמה עשורים שאתה מנגן ברקע. את הלא מתגעגע לחזור לפרונט?
"האמת שהיא שממש לא. בוא ננסח את זה ככה: הפעם האחרונה שעמדתי בקדמת הבמה הייתה לפני 25 שנים. היו לי את אלבומי הסולו שלי ( ארבעה אלבומים שיצאו בשנות השבעים ואחד שעומד לצאת בקרוב- א.ש.) ואהבתי את זה אבל יש בי משהו שאוהב את הבאק. אני כבר שנים עובד עם האנשים הכי מדהימים בתעשייה הזו ומאוד נוח לי שם מאחורה. יכול להיות שאם רוג'ר ישיר בהופעה למשל את mother אז אולי אני אקח את הבאס והוא ינגן באקוסטית אבל לא יותר מזה. אני מרגיש בר מזל לעבוד איתו זה מה שחשוב."
אתה כבר ארבעים שנה בתעשייה. מה לדעתך השינוי המרכזי שעבר על סצנת הרוק בתקופה הזו?
"אני עדיין מאוד אוהב להקשיב למה שאהבתי כשהייתי צעיר. בי בי קינג למשל הוא אחד האמנים שאני מקשיב להם כל הזמן. אני מאוד מחובר לסיקסטיז והעובדה שאני השתייכתי לתקופה ההיא נחשבת בעיניי למזל גדול. מה שהפך את התקופה ההיא למשהו כל כך מיוחד זה שדברים היו אז חדשים לגמרי. טריים ממש. היום יש מעט מאוד דברים לגמרי מקוריים. אני למשל לא חושב שצריך לדבר בשירים ולהפך. זו לא התרבות שאני מאמין בה. אני מודה שאני איש מזדקן אבל טוב לי עם זה."
מה מהדברים החדשים שיוצאים בכל זאת מעניינים אותך?
"אני חושב שהרד הוט צ'ילי פפרס עושים עבודה לא רעה בכלל. זה נשמע ממש טוב. גם את הפו פייטרס אני מחבב אבל אני באמת לא מקשיב לדברים האלה מספיק בשביל שתהיה לי דעה מגובשת. שמע, זה לא שאני יושב לי בבית ומנגן את הדברים
בתור מי שהיה אליל נעורים בצעירותו. מה אתה חושב על תופעות כמו פופ איידול?
"אני אגיד לך את האמת, לא נראה לי שהייתי עובר את השלב הראשון בתחרות הזאת. אני לא חושב שאמן צריך לעשות כל דבר. מי אמר שכל אחד צריך לעשות , סווינג, רוק, פופ ועוד כל מיני. תעשה את מה שאתה אוהב ואם יש לך את זה אז מעולה. אני בעצמי יודע בעיקר לנגן ולשיר. אם במקרה הטלוויזיה דולקת בבית וזה משודר אני אעביר מבט אבל אני לא אשב לראות את זה. מה שכן, אני מאושר שהרבה אנשים רואים את זה ולומדים משהו על המוזיקה של פעם."
עוד מזהים אותך ברחוב?
"בוא נגיד שאי מזדקן ואני כבר לא נראה כמו שהייתי בסיקסטיז, בסבנטיז או באייטיז. לפעמים אנשים עומדים לידי וממש לא יודעים מי אני ואז אני אומר את השם והם לא ממש יודעים מה לעשות עם עצמם אבל זה אחלה, אני מרגיש מספיק טוב עם עצמי."
תגיד, איך רוג'ר ווטרס מרגיש לפני ההגעה הנה?
"האמת היא שאני לא זוכר את רוג'ר מתרגש ככה לפני סיבוב הופעות. אני משתדל שלא לדבר על אנשים אחרים אבל אני חושב שעצם העובדה שאנחנו הולכים לנגן את כל "דארק סייד" הופכת את כל הטור הזה לחוויה מאוד מיוחדת. אני באופן אישי מאוד נמשך לאלבום הזה והוא האהוב עלי ביותר מכל האלבומים של הפינק פלויד. ברור לי שאלו שירים פשוט יוצאי דופן. לא במקרה הוא הפך לכזאת קלאסיקה."
ספר קצת על המופע
"זה הולך להיות משהו בן שלוש שעות שבחלק השני ננגן כאמור את כל "דארק סייד". יהיו שם המון עבודות וידאו. אני יכול להבטיח שאנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים ואני די בטוח שאף אחד לא יכול לעשות את זה טוב יותר מרוג'ר. זה הולך להיות מאוד מעניין ומרגש. אני חושב שגם עצם זה שמדובר בקהל לא אירופאי הופך את זה למרגש יותר כי באירופה הם באמת כבר ראו הכל ויש להם שובע מסוים. "
אגב, הקהל הישראלי. יצא לך לשמוע אי פעם מוזיקה ישראלית?
"האמת שלא ממש אבל אני יותר מאשמח אם תוכל לשלוח לי חומרים ישראליים. זה מאוד מסקרן אותי לשמוע דברים אחרים אבל אל תשלח לי כל מיני פופ מערבי שעושים אצלכם אלא חומרים ישראליים אותנטיים. אני מחכה."
נא להמתין לטעינת התגובות
