היה להם צליל פסיכודלי מעולה (כמו, למשל, לפינק פלויד של סיד בארט), הרמוניות קוליות טובות (if paradise is half as nice למשל) ושירים משובחים (שבזמן אמת הופתעתי איך הם הצליחו להפוך ללהיטים....). אם הבחור היה חבר בלהקה המשובחת ההיא, אז מגיע לו קרדיט ענק. בסוף ה-60 החבר'ה האלה עשו דברים מיוחדים ולא פופ קליל וקליט.
לי, אישית, חבל שלא אראה אותו, בגלל רוג'רס, שהחליט לא להנעים את זמני בדעותיו הפוליטיות המתקדמות...
הגב לתגובה זו