עשתה עסקה טובה
הביקור המסעיר בביתו של ירון לונדון אמש גילה מרואיין גלוי עד פחד ואישה משותקת אך חריפה לא פחות. מיקי ורונאל בעיקר עישנו
פעם קראו לתכנית הראיונות של מיקי רוזנטל ורונאל פישר "המפצחים." אלא שאז הלכו רוזנטל ופישר אצל גאידמק, וחזרו אבלים וחפויי ראש: חרף מבחר התחבולות הראיונאיות (פישר מרבה לשתוק,( תרגילי ההסחה המתעתעים (פישר מרבה לעשן) ומלחמות ההתשה הפסיכולוגיות (פישר מרבה להזיז באופן זועף את הגבות,( לא נפל ארקדי מפוצח אפיים ארצה; תחת זאת נזף משועשע בצמד המפצחים העשויים ללא חת, על שאפילו את השם שלו אינם מבטאים נכון. אי לכך, כנראה, החליטו רוזנטל ופישר להמיר את הכותרת הנפוחה-עד-להתפקע באחת מתונה - באופן יחסי, כמובן - ועכשיו הם גברים בשחור.
אם לשפוט על פי שתי התכניות שחלפו מאז, ראיון עם אסי דיין וראיון זוגי עם נירה וירון לונדון, ששודר אתמול, המהפכה הנומינלית הגיעה בדיוק ברגע הנכון: אפשר רק לדמיין כמה מגוחכת נשמעת היתה הכותרת "המפצחים" למונולוג שנתן אסי דיין, שהתמסר בחדווה כזו למצלמה, התערטל עד לשד עצמותיו, מעל ומעבר לכל מה שיכול היה מראיין סביר לצפות, וספק אם נתן דעתו בכלל על זהותם של היושבים מולו; וכמה אירונית היתה הופכת הכותרת נוכח הראיון עם ירון לונדון, שניצב שם כל העת כמין מספר-על כל יכול ")הכל מכוון," הוא אומר. "יש לי עין שלישית, אני יודע מה תצלמו, אני יודע מה תשדרו, אני יודע מה תשליכו משולחן העריכה.("
כל זה לא הופך את הראיונות, ובעיקר את השניים האחרונים, למרתקים פחות. כמו דיין, גם לונדון הוא מרואיין סופר-אינטליגנטי, מקורי, רהוט ועתיר חוש הומור; כמותו, גם הוא גלוי עד כדי אי-נחת. ההבדל הוא, שדיין גלוי על חשבון עצמו; לונדון, לעומתו, התייצב לראיון זוגי: רעייתו נירה לקתה בשבץ מוחי לפני קצת יותר משנה, והיא שם, משותקת בחצי גופה ועל כיסא גלגלים, לכל אורכו. היא העילה, היא המוקד, היא מושאם של כל הרגשות, הלבטים והאבחנות שנמסרים במהלכו; ובכל זאת, היא על תקן נוכחת-נפקדת. קשה שלא להתכווץ בכיסא כשלונדון מדבר בנוכחותה על החשק שלו להתרוצץ באחו עם אישה צעירה ובריאה כמותו, ועוד יותר מכך כשהוא אומר ש"היא היתה זיון נהדר;" וקשה שלא לתהות על חסדים אינטימיים, כבעל הסועד את אשתו, שמוצגים לראווה בערוץ 2 תחת הכותרת, "אני אדם טוב" (כדברי לונדון).
מצד שני, קשה גם להפסיק להקשיב לו. בעיקר על רקע הבבל"ת הקלישאי שמזריקים לנו לוריד, על פי רוב באותו ערוץ ממש, מדי יום ביומו. קשה גם שלא לתהות אם בעמדה החסה על נירה לונדון אין משום התנשאות, שכולם כנראה לוקים בה למעט לונדון עצמו. המעט שהיא אומרת מוכיח שהיא שנונה וחריפה ממש כמותו; למעשה, לרגעים הבודדים במהלך הראיון שבהם הוא מופתע באמת או מאבד את שלוותו לא אחראים המראיינים, אלא אשתו: היא זו ששולפת פתאום את דבר בגידותיו, והיא זו שסתרה אותו בלי להסס כשאמר שהיא עשתה עסקה טובה; לדבריה, יכולה היתה לעשות עסק יותר טוב.
על רקע כל זה - הצגה של איש אחד, שניים במקרה הטוב - בולטת במיוחד הסברה שרוזנטל ופישר אוחזים בה (ספק ברצינות תהומית, ספק בשעשוע מודע לעצמו,( כאילו הם פה הסיפור,
נא להמתין לטעינת התגובות
