simon rulllessszzzzz!!1
דפנה לוסטיג מוודאת שלא תפספסו את "אמריקן איידול" - מפגש מפעים של טראש מהאיזורים הנידחים ביותר של ארה"ב עם שלושה שופטים-כוכבים ומורשת מוזיקלית דשנה
סיימון (קאוול, אקזקיוטיב ב BMG והוגה תכניות טלויזיה משגשג): "הכל איתי בסדר,תודה. האיש הזה שר כמו צפרדע".
רנדי (ג'קסון, ההוא שמתפקד כקמע של מריה קארי בקליפ של "Its Like That"): "כלב, משהו קורה איתך".
פאולה: "רנדי, סיימון איז הבינג א בד דיי. נכון? סיימון, יו אר הבינג א בד דיי. רנדי, מה אתה אומר עליו? כן או לא?"
רנדי: "כן כלב, כן"
פאולה: "גם אני! כן! יש לך את זה!! וולקאם טו הוליווד בייבי"
בחור אחד יוצא מהחדר וזה היום המאושר בחייו. גם סיימון יוצא מהחדר, נכנס ללימוזינה ועוזב את האודישנים. ריאן סיקרסט המנחה, המום, לא ברור אם בגלל המלודרמה או בגלל שנגמר לו הקרם של לנקום. רנדי ופאולה בוחנים ומעלים עוד כוכב קריוקי על המטוס לאל איי. אמריקן איידול, עונה חמישית, טובה מאי פעם.

אם הזוכה ב"אמריקן איידול" עשוי מהחומר ממנו קורצו כוכבים, הרי שהתכנית עצמה מנצלת את ההפך הגמור. "אמריקן איידול" שואבת את כוחה מההמון הממוצע, ממיליוני האנשים שחולמים את החלומות הכי גדולים במקומות הכי קטנים. השנים נוקפות, העונות מתקדמות, מיליוני צופים מצטרפים בכל שנה ו"איידול", ללא עוררין, היא הסמכות התרבותית הבכירה בלב הטראש האמריקאי. על כל נינט אחת בקריית גת יש מיליון וחצי קלי קלארקסון בטקסס וזאת בדיוק הסיבה שבגללה "אמריקן איידול" היא תכנית שקרנה עולה מעונה לעונה ואילו "כוכב נולד" היא תכנית שקשה להאמין שנוכל לספור את עונותיה על שתי ידיים.
לא בגלל ש"כוכב" היא תכנית לא טובה. הרבה מאד אנשים חושבים שהיא טובה, היא נבחרה ל"תכנית העשור" של צופי ערוץ 2 ובמאות אלפי בתים "כוכב" היא סמכות תרבותית לגטימית. אבל אם נינט היתה נוסעת

סיימון: "אני חושב שאת שרה בסדר, אבל האמת היא שאני ממש לא יכול לדעת כי ממש קשה לי להסתכל עליך. איכפת לך לשיר שוב ואני אעצום עיניים?"
היא שרה שוב.
סיימון: "וואו, את גם נשמעת ממש רע".
שנה אחר שנה, עונה אחר עונה, בניגוד מוחלט לחוקי הז'אנר, האיידולים הפוטנציאלים הולכים ומשתבחים. השופטים, לעומתם, מאבדים את דעתם אט אט. היהירות שורפת אותם. אם פאולה תנתח עוד קמט או תשתק עוד שריר בפניה היא תשתתף באיידול 2007 על תקן מרלי מטלין. בעונה הרביעית של איידול שותפו שופטים אורחים בתכנית אבל בעונה החמישית אורחים יהיו רק בסוויטה של סיקרסט. את התהילה שלהם פאולה, רנדי וסיימון לא מוכנים לחלוק עם אף אחד. בטח לא כשמבחינתם כל הזאטוטים המזמרים הללו הם רק הרקע לטלנובלה שמתרחשת ביניהם.
סיימון קאוול הוא אדם מרושע. אין לו שמץ של בושה, הוא גאון והוא יודע את זה. את אמריקה, כמו את פאולה הסתומה, הוא מסובב על האצבע האמצעית שלו. תארו לכם את צדי צרפתי אומר למתמודדת שהיא לא יכולה לשיר כי היא נראית כמו לוויתן. המהומה תתחיל עוד לפני שהוא יסיים את המשפט. ריקי וצביקה עשויים לומר לנבחנת מזדמנת שהקול שלה צרוד אבל הם לא יעזו ללעוג, להשפיל ולהלבין בציבור את פניהם של האנשים שבאו, בטובם, לחפש את מזלם אצלם. ולמרות שמהקאמבקים המפוקפקים של שניהם ניתן היה להפיק מרגליות קומיות לא מעטות, וגם כמה שליפות ציפורניים משמחות, אף אחד מהם לא יעלה בדעתו לעשות כך. הם הכי נחמדים אחד לשני, הם הכי אוהבים את צביקה, צביקה הוא הכי טעמי מאמי, הראל מויאל מהמם, הראל סקעת הורס. נשמע כמו טקסט של טוקבקיסטית מאשדוד? יתכן שכבר שכחנו, אבל שולט כותבים עם ט'. ההתנחמדות טובה לעור הפנים אבל לחוש הביקורת היא עושה ממש רע ובדיוק בגלל זה פאולה עבדול לא יוצאת מהבית בלי קטנה של בוטוקס בשריר שליד הפה. היא לא יכולה להרשות לעצמה להצטלם רע אבל בשביל להצטלם טוב, היא חייבת להיות רעה.
העונה החדשה של אמריקן איידול משודרת מדי רביעי בסטאר וורלד ונכון לעכשיו, אין מפגן בידור ראוי ממנה על המסך. היא תכנית מדויקת, סופר מקצועית, מצחיקה וכובשת. זה קורה בגלל שהיא נסמכת על עושר מוזיקלי אדיר ועל קלאסיקות שלעולם לא יגמרו וגם בגלל שהיא תמיד תמיד תרגש עם אנשים שלא נראים כמו לינור אברג'יל אבל שרים מהלב. סיקרסט, אאוט.
"אמריקן איידול", סטאר וורלד, רביעי וחמישי, 19:00, 24:00
