זה השופטים שצריכים לעוף, אחד אחד
סמדר הירש לא מבינה איך האנשים האלה, שלא צריכים להזיז את התחת מהכיסא, כל הזמן דופקים בניקוד את הרקדנים החרוצים שלנו
ושוב, כולם בטנגו הפנימו תנועות ראש וידיים חדות וחזה מתוח, ובדרייב של הג'ייב הקפיצו כריות כף רגל וגם לא הותירו את האגן זנוח, סיגלו חיוך ושאר רוח, והשתדלו מאד למען הפרטנר הקשוח. ולמען הכוריאוגרפיה היצירתית. המאתגרת. סליחה, החוריאוגרפיה. היצירתית. המאתגרת.
לצפייה בווידאו לחצו על כפתור ה-Play
שוב, רגעי הנחת היו כה מעטים, וגם בשלישית אלה שאיכזבו היו בעיקר השופטים. ולא רק בגלל שלא שמעו על 'כ (!) פת – בגד' אלא פשוט בגלל שהמשיכו להיות כל הזמן די בעד אבל להרים ניקוד שהוא די נגד. בעיקר כשדובר בסמי המאמי שדווקא הוכיח ביצועים אבל מבחינתם רשם
אליענה, פייבוריטית כהרגלה, היתה היחידה שפיצחה את משמעות החוריאוגרפיה והכרית האומללה, וכיכבה ללא תחרות בראש הטבלה - אחרי שמזרחי ודדייה העזו לראשונה לחרוג מהשש אל השבע וגברי הוציא סוף סוף את התשע מהאפלה.
התחום הלטיני הפתלתל דווקא סבל מהתלהבות יתר של השיפוט הלבנטיני המבולבל. אמנם ניצה עשתה יותר תיאטרון ממחול ובסוף אפילו שלפה אקדח מהבירית, אבל דוגמני הטנגו עומר ואיתן זכו לניקוד מוגזם שלא הצליח לצפות את האחרית.
כי מי שהחליט – היה הקהל שגם הפעם (כמעט) לא הסתנוור מהבלונד והגובה בשלולית, וגרם למהפך כשזרק דווקא את ברנע הזחוח מהתוכנית. ובעצם רמז בכך שאולי אלה השופטים שצריכים ללכת לבלי שוב. אם לא ייצקו בהמשך קצת תוכן ומשמעות לתפקידם החשוב. כי המבוכה שנרשמה בסוף היתה בולטת. התדהמה היתה מוחלטת. היה ברור שהשיטה קצת יצאה ממסלולה. אבל דווקא אז, הגיע פתאום הזמן לסיים בבהלה, ובתוך כל ההמולה לא נותר מקום להסברים או למחילה. (אולי השופטים רצו להגיד, בכל זאת, עוד מלה?) ואיזה מזל ששירי מיימון הספיקה גם היא להידחס להילולה עם השיר החדש שלה?
נא להמתין לטעינת התגובות
