שבת אחים
הראשון הוא מוזיקאי חילוני שגר בתל-אביב, והשני עיתונאי ויוצר דתי מירושלים * אבל למרות ההבדלים, אריאל הורביץ וג'קי לוי מעלים השבוע בתל-אביב מופע משותף שמשלב סיפורים ושירים * "אנחנו ההוכחה שהיה יכול להיות משהו מופלא במקום הזה"
הורביץ יבצע במופע שירים בעיקר מתוך שלושת אלבומיו, ולוי יספר מערכונים ומונולוגים מתוך שני מופעיו - "בן אדמה" ו"צחוק עשה לי אלוהים" - ובמספר שירים אפילו יצטרף להורביץ וללהקה.
"רציתי לעשות השנה משהו שמתחבר לצד של המילים ולא דווקא למוזיקה", מסביר הורביץ את הבחירה בלוי. ההסבר של לוי לחיבור מעט ארוך ומקורי יותר: "יש שני סוגים של אנשים שבהם אני מקנא - באלה שיודעים לעשות מוזיקה ובאלה שמשחקים כדורגל, ויהיה לי קשה מאוד לסרב לשיתופי פעולה עם שניהם. אם מראדונה, למשל, יתקשר אליי ויגיד לי 'בוא נעשה מופע יחד, אני אקפיץ את הכדור ואתה תספר את הסיפורים שלך' - אני אתרגש נורא'.
"אמנם גדלתי ולמדתי בישיבה, אבל תמיד חלמתי שאני עומד במעיל עור על במה ומנגן בגיטרה, או תוקע גול במספרת אחורית לשער של נבחרת גרמניה. בגילי המתקדם, אני כבר לא אלמד לנגן בגיטרה, ולכן התלהבתי כשאריאל ביקש שנעשה משהו יחד. הרעיון לשלב מוזיקה וסיפורים הוא מרתק, והיה לנו קל לבנות מופע משותף מהחומרים של שנינו".
איך נוצר בפועל החיבור הלא שגרתי הזה?
הורביץ: "כשהחלטתי לעשות מופע שמתחבר למילים מיד חשבתי על ג'קי. נפגשנו לפני כמה שנים בגלי צה"ל, כשניגנתי בתוכנית הרדיו של יואב קוטנר".
מה פירוש שם המופע, "לכו אתם"?
הורביץ: "זה שיר מהתקליט הראשון שבזמנו היה מחאתי, שמספר על משה רבנו שעומד על הר נבו ומסתכל על ישראל המודרנית - מאושר שהוא לא זכה להגיע לארץ. אני לא אוהב בכיינות, אבל גם לא אוהב את מה שקורה במדינה ואת העובדה שסוגרים את FM 88, למשל . אני אפילו לא אוהב את המילה מחאה, על אף שהרגשתי ככה כשכתבתי את השיר הזה".
לוי: "זאת דרך לעשות מחאה בלי להיות מריר וזועם".
אתם מייצגים שני סוגים של ישראליות: דתית-מסורתית ירושלמית לעומת תל-אביביתחילונית. איך זה מתחבר?
לוי: "אלו שתי דרכים להגיע אל אותו מקום שהוא אהבה למשהו שיש פה, ויותר מזה - למשהו שהיה יכול להיות פה. מבחינתי, היכולת של איש מחאה להיות לרגע גם רומנטי ולהראות שבסופו של דבר הוא לא נהנה מעצם הנשיכה של הסאטירה והמחאה, אלא שיש לו גם כיסופים למשהו אחר, היא חשובה. אם אתה לא מצפה ומייחל לשינוי, אז אין טעם במחאה.
הורביץ: "יש ניגודים. אנחנו לא באים מאותו מקום אבל מדברים באותה שפה. אני לא כמו אמני רוק אחרים שחושבים שהמדינה מפריעה לאמנות שלהם. אני אוהב את המדינה, והיא קיימת בתוך מה שאני עושה, וכך גם אצל ג'קי".
אז זה מופע מחאה?
הורביץ: "הוא לא נועד להעביר איזה מסר. אני לא רוצה להטיף או להנהיג אף אחד. אנשים מתחברים כי טוב להם להתחבר, אפילו כשכל אחד מהם מגיע ממקום אחר".
ג'קי, כעיתונאי היה לך קשה להתחבר למופע כזה?
"אני לא בא כעיתונאי, אם כי גם בעיתונות אני קודם כל מנסה להיות אמן. אני לא מדווח מהשטח או מפרשן אירועים, אלא קודם כל מספר סיפורים".
נא להמתין לטעינת התגובות
