כוכית, למשל
שיחה עם אגי משעול על שירה סקסית, לקראת יום עיון בנושא פיתויים ותשוקה בספרות שייערך מחר במשכנות שאננים
לקראת האירוע, ביקשנו מאגי משעול כמה מלים על כתיבה סקסית, על סקס בעברית ועל יונה וולך.
על מה תדברי מחר?
"יש לי כמה כיוונים, אבל אני הרי באה מהכיוון של השירה, אז אני אדבר על שירה אירוטית - אבל לאו דווקא על תשוקה בין גבר לאשה. יש שיר אחד של דליה רביקוביץ' שמדבר על ביטוי למשהו שרוצים אותו אבל לא יודעים להגדיר בדיוק או השיר של יונה וולך "וזה לא מה שיניח את דעתי, הו לא" שזה גם דרך ביטוי לתשוקה שקשה להגדיר, דרך השלילה. עוד דרך לתקוף את הנושא הוא לדבר על שיר שהוא בעצמו סוג של פיתוי, נוצה של טווס. השיר כאובייקט מפתה. היצירה של היצר, שנובעים מאותו שורש למעשה. אם מישהו מתגאה בגופו, החוכמתו, בעיניו היפות היצירה הופכת לאיבר פיתוי. חוץ מזה, ביצירה עצמה יש משהו מאגי, מעין כישוף. מניסיון אני יכולה לומר לך שלפעמים שירים יודעים דברים לפני שהם קורים ואז יש אלמנט של פיתוי גם בכישוף הזה".
תיאורי מין בעברית נוטים להישמע רע, את מסכימה?
"זה נכון שיש משהו בעברית העכשווית (מכיוון ששיר השירים נשמע טוב מאד) שמקשה על שיחה בעניינים של ארוס להישמע אמינה. "כוס" נשמע רע מאד בספרות, ב"ערווה" אף אחד לא משתמש ו"פות" נשמע רפואי. סופר שרוצה לשחזר שיחה בין זוג אוהבים צריך להמציא מילה חדשה. אני למשל המצאתי באחד השירים שלי את המילה "כוכית" ואני יודעת שיש לזה שימוש. אבל מדובר בהרבה יותר ממילה אחת וזה אתגר מאד גדול לסופרים היום, ליצור סצנה אמינה שתיראה כמו בחיים".
יונה וולך. צילום: רובי קסטרו צילום: רובי קסטרו
את חושבת שהספרות סובלת מנזק תדמיתי מסוים בכל הנוגע לסקסיות?
"אני לא חושבת, אלא אם כן אתה מדבר על אנשי אקדמיה. אלתרמן כתב פעם "אל תתחנני אל הנסוגים מגשת, לבדי אהיה בארצותייך הלך". הספרות מעולם לא הייתה איצטדיון טדי וטוב שכך, כל מי שלא רוצה את האוצר הזה, לא צריך. אני חושבת שכל אדם שעוסק באמנות לא יכול להיות יבשושי".
איזה יוצרים הם כותבים ארוטיים טובים לדעתך?
"יונה וולך היא כמובן אחת שנכנסה להיסטוריה בשירה של נשים, ויש לה חשיבות עליונה במה שהיא פתחה בתחום השירה הארוטית. האתגר הוא תמיד לדייק, ואני מניחה שכולם עושים כמיטב יכולתם. מעניין להשוות בין שירה של חילונים ודתיים בתחום
הזה. אדמיאל קוסמן, מהבחינה הזו הוא מוצלח מאד כי הוא מאד יצרי, עד אגרסיביות והוא באמת משורר מדויק בעיניי. אני באופן אישי אוהבת להתעסק עם הנושא הזה והספר האחרון שכתבתי ("מומנט", הקיבוץ המאוחד) יכול להעיד על כך".
פיתויים ותשוקות בשירה ובספרות העולמית, שישי, 28/10, 11:00, מרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ירושלים
עדכון אחרון : 27/10/2005 12:26
נא להמתין לטעינת התגובות
