יהודים, זו המראה שלכם
אמל זיאדה חושבת שגרסת "חיים שכאלה" שעשה גיל ריבה לרוצח נתן-זאדה היא תעודת עניות לערוץ 10, אבל בעיקר לכם, שקוראים עכשיו את המילים האלה
נושא לגיטימי, אבל אופן הצגתו היה חטא כלפי משפחות הנרצחים בפיגוע, כלפי הצופים הערבים (שכאחת שנמנית עליהם צפיתי ולא יכולתי לעצור את הזעם) וכלפי המחוייבות המקצועית של ריבה ושל הערוץ.
אימו של הרוצח לא הפסיקה לדבר על זאדה - הילד הביישן, שלא העז להרים את מבטו אל הוריו בדברו עימם - ומנגד ריבה הנהן בחיוך מבין, מפוייס, כמי שאומר: 'הוי איזה אובדן'. מנגינת "תשמור על העולם ילד" התנגנה ברקע כשאימו של הרוצח דיברה. והיא סיפרה וסיפרה, וברקע הוצגו תמונותיו של זאדה כתינוק שנימול, כחייל חייכן... מישהו זוכר על מי מדובר? אה כן, על רוצח. אבל זה רוצח זה? והנה, בשביל לסגור את קצוות הסיפור, גם אביו ואחיו הובאו לספק קצת נוסטלגיה, ובין לבין דאגו לציין שהערבים בישראל מסוכנים. נו, מה חשבתם.
ריבה הגדיל לעשות כאשר חשף לכל עם ישראל (ולא לערבים, כי הרי למי איכפת מה חושבים הצופים הערבים) שאימו של זאדה לא יודעת מה קרה שם באוטובוס הדמים, בו רצח בנה את מישל בחוס, נאדר חאיק והאחיות הזאר ודינה טורקי. היא פשוט לא יודעת. ואם, רק אם, בנה אכן רצח, אז היא תכעס עליו. ועל כן הוחלט בעריכה ששיר הסיום של הפרק יהיה לא אחר מאשר: "אמא יקרה לי"!
אבל נראה שריבה רצה להיות ענייני. הוא ראיין פה ושם גם את אישתו ובנו של אחד הנרצחים, בעברית כמובן, כי הרי מדוע צריך לגלות התחשבות בצרכים התרבותיים והאנושיים של מרואיינים ערבים. וגם לא משנה אם יש צופים ערבים, כאלה
האם זהו מחדל? האם בערוץ 10 התכוונו לייצר תוכנית כזאת? או שמא מדובר ברגישות יתר של צופה ערביה?
כן. זאת רגישות של הצופים הערבים. והיא לגיטימית ובמקומה. אבל הרגישות הזאת היתה צריכה להיות משותפת גם לצופים היהודים. וכן, זהו גם מחדל. מחדל שמקורו במדיניות קלוקלת ארוכת שנים, שאינה מנת חלקו של ערוץ 10 בלבד, אלא מאפיינת את כלל הערוצים בישראל, ולדידה הצופה הערבי אינו חלק מהמרחב העסקי שלהם. הדמות הערבית הרי לא קיימת בערוצים העבריים. אז למה שמישהו בכלל יחשוב שצריך להתחשב ברגשות שלהם כצופים.
מתוך המציאות הזאת צומחים תוכניות כמו זו של ריבה, שהיא חלק מרשימה ארוכה. זאת לא פאשלה של ערוץ 10. פאשלה אומרים על מי שלא ידע שככה לא צריך לעשות. התוכנית הזאת היא חלק מתרבות העבודה ב-10 אבל גם בכל הערוצים האחרים. תרבות מסוכנת שיש לפעול לביטולה.
טלויזיה היא כלי מכריע בבניית סטריאוטיפים או בניפוצם. דווקא בשל כך, הרשות השנייה, ובכלל, צריכים לפעול להחדרת דמותו של הערבי למרחב הציבורי-התרבותי. אבל, באופן שבו הערבי רוצה לראות את עצמו ולא כפי שיהודים רוצים לראותו.
כל עוד המציאות תישאר כמו שהיא, אי אפשר להתפלא בגלל תופעות של שנאת ערבים? ואפילו לא כשזה מגיע לכדי פיגוע רצחני?
אמל זיאדה היא פעילה בארגונים ערביים לזכויות אדם ושינוי חברתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
