סיפורים מהיבשת התחתונה: פסטיבל הקולנוע האוסטרלי ייפתח ביולי

פסטיבל הסרטים האוסטרלי השישי שם את הדגש השנה על סיפורי תרבויות שונות. "הבלון השחור" עם טוני קולט ובבימויה של אליסה דאון יפתח את הפסטיבל

קרין ספינגולד | 22/6/2009 7:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בסוף החודש יתקיים בסינמטקים השונים בארץ פסטיבל הקולנוע האוסטרלי, שזו לו השנה השישית במחוזותינו. בסינמטק התל-אביבי הוא יתקיים מ-1 ביולי עד 5 בחודש. בפסטיבל יוקרנו תשעה סרטים עלילתיים, שלושה סרטים תיעודיים ושלושה סרטים קצרים זוכי פרסים. הניהול האמנותי יבוצע על ידי מפיקת הקולנוע והטלוויזיה רוז טטארקה (הסדרה "שכנים"), שתגיע לישראל כאורחת הפסטיבל.
צרות של גברים.
צרות של גברים. צילום: יח''צ

סרט הפתיחה בסינמטק תל אביב הוא "הבלון השחור" (אליסה דאון, 2008) בהשתתפות השחקנית טוני קולט (שגילמה את מיוריאל ב"חתונתה של מיוריאל" ( פי. ג'יי הוגאן, 1994). הסרט מספר על הסתגלותו של תומאס בן ה-17 בבית הספר החדש שהוא עובר אליו, ובו בזמן הוא נאלץ לטפל באחיו האוטיסט ובתעלוליו.

אף שזהו פסטיבל אוסטרלי, השנה הושם דגש על סיפורי תרבויות שונות ועל סרטים שצולמו מחוץ ליבשת המדוברת: סרט התעודה "בועטים לשלום" (מארק רדומסקי, 2009) מתאר קבוצה ישראלית(פלסטינית שמשתתפת בגמר הגביע של ליגת הפוטבול האוסטרלי.

הסרט "הכל ביחד" (דיוויד פילד, 2008) מספר על אודות משפחה לבנונית החיה בכרך אוסטרלי. הבן הגדול ג' ון משתחרר מהכלא ונחוש לפתוח דף חדש, ובכללו עבודה במועדון אגרוף מקומי ורומן עם בחורה אוסטרלית. תכניותיו לעתיד הוורוד מתנפצות כשהוא מגלה שאחיו הצעיר צ'רלי נשאב לעולם הפשע ומסכן את המשפחה.

על אף הניסיון הראוי להערכה לתאר את קשייהם של המהגרים מארץ הלבנט להשתלב בדרך החיים האוסטרלית ומשחקו המצוין של האח הקטן (פיראס דיראני), הסרט עמוס קלישאות לעייפה, ואלה מתבטאות הן ברעיון המרכזי ובתסריט והן במשחק המוגזם לעתים של שאר השחקנים.

הסרט "בן האריה" (בנג'מין גילמור, 2008) מתרחש בפקיסטן וצולם בסתר מפחד השלטונות. ניאז בן ה-11 רוצה ללמוד בבית הספר, אולם אביו, שהוגלה מאפגניסטן לאחר שנלחם בכובשים הרוסים, רוצה כי בנו יישאר לעזור לו בבית מלאכתו לייצור נשק. הסרט מעניק הצצה נדירה לעולמם של המקומיים (שאף משתתפים בסרט) ולהשקפותיהם על הנושאים המזוהים עמם במערב, כגון אוסמה בןלאדן, אירועי 11 בספטמבר ומדיניות ארצות הברית.

בזכות המשחק האותנטי, הצילום המרהיב והנוף העוצר נשימה הנשקף בהם הסרט הוא מסמך מרגש ומעניין. החיסרון היחיד הוא הדמיון המטריד בינו ובין "רודף העפיפונים" (מרק פורסטר, 2007), שכן מלבד האזור, הרקע ההיסטורי והקו העלילתי והרגשי הדומה, בשניהם נצפים לא מעט עפיפונים בשמים.

עוד סרט אוסטרלי זר הוא "חרפה" (סטיב ג'ייקובס, 2008), המתרחש בדרום אפריקה ומככב בו השחקן ג'ון מלקוביץ' (שהוא בכלל אמריקני). דיוויד לורי (מלקוביץ') הוא פרופסור לספרות שמתגורר בקייפטאון ומנהל רומן עם אחת מתלמידותיו. בעקבות הרומן הוא מאבד את משרתו באוניברסיטה ומחליט לבקר את בתו היחידה והלא שגרתית, המתגוררת בחווה נידחת בחלקה המזרחי והלא מיושב של המדינה. טרגדיה שהאב ובתו עוברים באזור המבודד מאלצת את לורי להתמודד עם מציאות החיים בדרום אפריקה, שכמובן

רחוקה מאוד מהתפיסה אשר הורגל אליה בעולמו המערבי. מדובר בסרט טוב, מרחיב אופקים ומעורר מחשבה, שאילו רק היה קצר בעשרים דקות, היה יכול להיות סרט מושלם.

ואם כבר הזכרנו חרפה - בפסטיבל יציג גם הסרט "מבוזבזים" (נאש אדגרטון, 2008 ), שמספר על גבר נשוי שמנהל רומן עם בחורה מתוסבכת ונשואה גם כן. כללית, אפשר לומר שהסיבה לכך שהסרטים האוסטרליים לא נכנסו מעולם לפתנתאון הקולנוע האיכותי והמותיר רושם היא מובנת למדי, אולם לכמה רגעי חסד בהחלט אפשר לזכות.


פסטיבל הקולנוע האוסטרלי השישי, סינמטק תל אביב, 5-1 ביולי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים