הצד השקט של קפריסין
אם יוצאים מהערים הגדולות ומהכפרים המתוירים, מגלים את קפריסין האמיתית. טברנות ביתיות, צימרים מתוקים, נופים נפלאים ורוחות שמצננות את ההרים. רק טיסה קצרה, וכבר אתם נכנסים לתוך תמונה
וזה בדיוק מה שקרה לנו. עם תום המלחמה הרגשנו צורך חזק להחליף אוויר ואווירה, להפסיק להסתגר במזגן מפאת החום ולהתנתק מהטלוויזיה שלא מרפה. כך מצאנו עצמנו, חברתי הטובה ואני, ברכב שכור קטן, נוהגות מלרנקה לכיוון ההרים לכפר ואואציניה (Vavatsinia).
הכפר נמצא במרחק שעת נסיעה משדה התעופה של לרנקה, כעשרה קילומטרים בהמשך הכביש המתפתל בשיפולי הרי הטרודוס, אחרי כפר רוקמות התחרה הידוע פנו-לפקרה (Pano-Lafkara). הכרתי את הכפר מביקורים קודמים באי כשהגעתי עם חברים מקומיים לאכול בטברנה הידועה של מריה, הנחשבת לאחת הטובות באי כולו. לאחרונה התגלגלה השמועה שהיא פתחה לצד המסעדה גם מספר צימרים.
ואואציניה הוא כפר קטן בו מתגוררות כ-90 משפחות , אך בתקופות הקיץ והחגים הכפר מתמלא חיים כאשר רבים מבני הכפר שעזבו אותו, חוזרים לבתיהם הסגורים בשאר ימות השנה. בניגוד להרבה כפרים הרריים המושכים אליהם תיירים רבים לבתי המלון והאירוח שלהם, הכפר הזה אינו מתפרנס מתיירות נופש, ואין בו בתי מלון למעט הצימרים החדשים של מריה. זו הסיבה שכאן נשמר אורח החיים האותנטי של אנשי הכפר.
אין דומה לחופשה שכזו: שלווה כפרית אמיתית מלווה בחוויה קולינרית. באזורים הכפריים נשמרות היטב מסורות הבישול המשפחתיות העוברות בדייקנות מאם לבתה במשך דורות. בישולים נפלאים אלו אפשר לטעום בהרבה טברנות כפריות.
העסק של מריה ובני משפחתה, שכולם כמובן נוטלים חלק במשימת האירוח,
מריה מבשלת מתכונים מסורתיים מדויקים. על השולחנות פרושות מפות משובצות באדום ובלבן, והם מתמלאים בצפיפות בצלחות קטנות של ארוחת מאזה, שהיא ארוחת טעימות של מנות קרות וחמות. גבינת חלומי מהאי המוגשת חמה מהגריל, עלי גפן ממולאים בבשר ובאורז עם הרבה לימון, תבשילי טלה צעיר היוצאים מתנור בנוי באדמה או מגריל הפחמים, ירקות מבושלים וכמובן, סלט קפריסאי טרי ורענן. ארוחת מאזה עולה שבע לירות קפריסאיות לאדם (כ-60 שקל).
ובכן, מתברר שיש חיים בקפריסין גם אחרי פאפוס המושכת תיירים רבים או הרי הטרודוס הצפופים במבקרים. יש הרבה אזורים פחות מתוירים שעדין לא מוסחרו וכדאי לבלות בהם חופשה כפרית אמיתית, ודווקא לא בעונות בהן מוצף האי במבקרים.
השהות בקפריסין אינה זולה במיוחד משום שהמטבע, הלירה הקפריסאית, חזק ושווה כמעט לפאונד האנגלי, אך חופשה כפרית דורשת פחות הוצאות מאשר חופשה במלון יוקרתי.
המרחקים אינם גדולים ועל כן גם מי שבוחר לנוח באחד הכפרים יכול לנסוע למספר שעות טיול או רחצה באחד החופים היפים של האי. בצימרים בקפריסין אין ג'קוזי וגם אין נרות ריחניים. כאן מציעים חדר או דירה כפרית עם ריהוט צנוע, מרפסת המשקיפה לנוף הררי מרהיב או לשמים זרועי כוכבים וריח נפלא של עצי אורן.
מדי בוקר קמנו כמו בתוך תמונה, ישר אל הקפה הקפריסאי הקטן והמתוק, קערת הסלט הטרי המעוטר בגבינת פטה, ביצי כפר טריות, לחם לבן ישר מהתנור והרבה מי מעיין צוננים. אחרי ארוחה כזו הרגליים מושכות לטיול רגלי בין הסמטאות הצרות של הכפר ואואציניה.
זו דרך מצוינת להכיר את אורח החיים המקומי. התושבים מסבירי פנים, חלקם דוברי אנגלית, דלתות הבתים פתוחות וכוס מים קרים, קפה או קערת סברס וענבים מוגשים לכל עובר אורח.
גברים משחקים קלפים ושש-בש בבתי הקפה הקטנים, ישובים על כיסאות עץ עם מקלעות קש, הקצב מחייך לעוברים ולשבים, הגבנית מזמינה את המטיילים לטעום פרוסת חלומי טרייה, ותמיד כולם מוכנים להסביר היכן מתחילים מסלולי טיולי ההליכה מסביב לכפר והיכן מתאים לפרוש שמיכה מתחת לעץ ולנוח קצת.
כשמתחיל להיות חם, זה הזמן להיכנס לרכב ולצאת לטיול בכיוון לא מתוכנן. בכל דרך שתבחרו תמצאו נופים וכפרים מקסימים. שעות הערב עברו עלינו בישיבה במרפסות הטברנות ובתי הקפה תחת סוכות הגפנים.
כך הכרנו טברנה של בת כפר נוספת, כריסטינה. בשלנית מצוינת, שבלי להבין אנגלית ידעה בדיוק מה רצינו: כל טוב מעשה ידיה שבושל ממש לפנינו, וקפה טוב ומעורר. כששאלנו היכן מכינים בכפר את גבינת החלומי, הזמינה אותנו כריסטינה להתייצב אצלה למחרת בעשר בבוקר.
כך זכינו להכיר את פילס. היא עמדה נעולה במגפיים שחורים גדולים בביתן קטן ליד סיר גדול ורותח, ובחשה חלב עזים שהפך אט אט לגושים, מהם מכינים את הגבינה המפורסמת. ישבנו וטעמנו מהגבינה הרכה בשלב הבישול שלה, מעוטרת בסוכר, מעדן שאין שני לו.
כשמטיילים בקפריסין, עדיף לא למהר ולנסות לתפוס את כל האי בשלושה-ארבעה ימים. עדיף להתרכז באזור אחד קטן ולהכיר אותו מקרוב: את הנופים, את אורח החיים המקומי, המנהגים והמסורת, את כל מה ששונה כל כך מחיי היומיום שלנו.
הכבישים באזורים הכפריים עוברים חידוש ושיפוץ, על מנת שגם מהכפרים הרחוקים והנידחים יוכלו התושבים לצאת לעבוד בנוחות בערים הגדולות ולחזור בערב לבתיהם. אזורים שזכרתי מטיול מלפני מספר שנים כמתאימים רק לטיולים ברכב 4X4, נגישים היום גם ברכב שכור קטן ביותר.
מי שישכור ג'יפ יוכל גם היום לנוע בשטח, בשבילי עזים החוצים כרמים, יערות, שדות מרעה וחקלאות, ומובילים לנקודות תצפית מיוחדות.
להלן כמה הצעות לטיולים:
הכפר פנו-לפקרה. הכפר הזה מוכר בשל רוקמות התחרה המפורסמות שלו. ברחבי הכפר פזורות חנויות רבות המוכרות את עבודות התחרה של בנות הכפר ולצדן עבודות כסף וצורפות. על פי המסורת ביקר כאן בשנת 1481 לאונרדו דה וינצ'י והזמין עבודת תחרה מיוחדת לקתדרלה של מילנו. הרקמה נעשתה על פי דוגמאות שייצר בעצמו. עד היום עבודות הרקמה היקרות ביותר הן אלו המשחזרות את הדוגמאות הנפלאות שהוא יצר. בכפר יש גם מוזיאון מעניין לרקמה וצורפות.
מחוז פיציליה (Pitsilia).האזור הצפון-מזרחי של הרי הטרודוס זרוע בכפרים עתיקים שבחלקם שוחזרו ושומרו בתים מימי הביניים הבנויים טיט, קש, אבן ועץ. מסלול הררי יפה במיוחד מוביל עד לכפר פיקרדו, (Ficardou) הגבוה, הנמצא בשולי האזור וממנו נשקף נוף נפלא. אפשר להרחיק עד ללב אזור פיציליה ובירתו אגרוס (Agros).
נהנינו מאוד מהטיול בסמטאות הכפר אלונה (Alona) ומארוחת הצהריים בכפר החביב פלכורי (Palaichori). באזור יש כמה וכמה כנסיות ביזנטיות מהמאה ה-11 ואילך , שחלקן סומנו על ידי אונסק"ו כמורשת עולם. כנסיות מעניינות, מעוטרות בציורי קיר ובאיקונות, נמצאות בכפרים הסמוכים לאגרוס, בפלנדריה (Pelendria) ובלגודרה (Lagoudera).
קצת שמש. ישראליות שכמותנו לא יכולות להעביר חופשה בלי קצת שמש ושיזוף. שעה נסיעה מוואואציניה ואנחנו בחוף הדייגים המפורסם בכפר זיגי (Zigi), על החוף בדרך בין לרנקה ללימסול. לאורך החוף פזורות מסעדות דגים רבות השייכות כולן לדייגים המקומיים. מהמזח הצר המגיע עמוק אל תוך הים אפשר לקפוץ לשחייה במים הנקיים והצלולים.
אנחנו העדפנו לשחות בחוף המושל (Governor Beach), מה שהצריך עוד נסיעה קצרה לכיוון לימסול. החוף נקרא כך על שם אחד הנציבים האנגלים שחוף זה התחבב עליו. מדובר בחוף קטן שקו המים שלו מתפתל בין מפרצים קטנים. החוף נחשב לאחד הטובים באי, אם לא לוקחים בחשבון את אזור איה נאפה שכולו חופי רחצה מצוינים.
איך להגיע: טיסה בחברת התעופה הקפריסאית או בחברת אל על. מחיר: החל ב-238 דולר כולל מסים.
רכב שכור: מומלץ להזמין רכב מקבוצה גבוהה מכיוון שמצב הרכבים אינו טוב במיוחד. יש לשים לב לחוק מוזר המחייב את השוכר בתשלום 30 לירות קפריסאיות בעת לקיחת הרכב עבור מכל דלק אותו יש להחזיר ריק. חוק משונה למדי מכיוון שברור כי אי אפשר לנסוע עד טיפת הדלק האחרונה.
מטבע: לירה קפריסאית, Cyprus Pound, שווה בערך לשני דולרים.
ספר: למי שרוצה לטייל בקפריסין קצת אחרת ולגלות את המקומות הפחות מתוירים, מומלץ להצטייד בספרה של יהודית זנד, "קפריסין - נופים, אוכל, אנשים" (הוצאת מודן).
הטברנה והצימרים של מריה בוואואציניה: הנציג הישראלי הבלעדי הוא דודי שרם מחברת דוליז, ודרכו אפשר להזמין צימרים וגם את החופשה כולה. החברה מטפלת גם בעריכת חתונות כפריות במקום ובמגוון חופשות נוספות באי. טלפון: 09-7716367, אי-מייל: dooliz@bezeqint.net.
נא להמתין לטעינת התגובות
השוואת מחירים
