 |
|
|
|
|
אל תשכח להיות ילד |
|
|
|
|
אחרי שראה ילדים סינים, מציע
רמי רושקביץ לבנו טל לא לאבד
את שמחת הילדות גם בביה"ס |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
רמי רושקביץ
29/10/2005 20:16
|
|
|
|
|
|
|
|
שלום ילד אהוב שלי,
בראש ובראשונה אני לא לבד. הימים עושים את שלהם וכל כמה שעות מישהו מתחיל לדבר בגעגוע על משפחתו. לעתים מספר קוריוז, לעתים חדשות מהבית, אבל בדרך כלל פשוט מתגעגע.
במסגרת המסע שלנו אנחנו ישנים בבית ספר. פשוט פורסים אוהלים במגרש הכדורסל הצמוד לבית הספר בצד הכפר (זהו המקום המישורי היחידי שלא מגדלים עליו משהו – אורז, תירס, במבוק או כל דבר אחר.
הילדים פה קמים בחמש וחצי בבוקר, מגיעים לכיתה ב-6, אחרי מסדר בוקר שלא היה מבייש שום יחידה צבאית. לומדים באדיקות ומשמעת מדהימה עד שמונה בערב. (כבר אמרתי לך שהם הולכים להיות המעצמה הכי חזקה בעולם)
אבל דבר אחד ממש הפריע לי. מעבר למשמעת ושעות הלימוד הקשות הצצתי לכיתה אחת שהמורה יצאה ממנה למספר רגעים, ועולם כמנהגו נוהג. הילדים ממשיכים ללמוד באותה אינטסיביות. אף אחד לא מוציא הגה. הלו?? השתגעתם? זה הזמן להשתולל.
ילד שלי, אני מאחל לך לחיות במדינה שהחינוך חשוב בה, שמחזירים עטרה ליושנה בבתי ספר, שהם בסיס לימוד תוכן, משמעת, אהבת אדם וספר. אך בעיקר אני מאחל לך להיות ילד. לזרוק גירים כשהמורה יוצאת מהכיתה. להשתולל ולהיות מוכן לקבל על כך עונש צודק בהכנעה. לצחוק, ליהנות להתרגש גם מהדרך ולא רק מהמטרה.
בבית הספר בסין מצאתי מטרה – להיות הכי טובים, המעצמה המרכזית – הם יצליחו, מישהו שם שכח את שמחת הילדים בדרך.
אז יאללה לך תשתולל, תשמח, תיהנה, גם אם תיסע בעולם כולו, לא תהיה עוד פעם ילד.
אמא שלך בטח אומרת עכשיו "שזו חכמה קטנה להציע לך להשתולל, בעיקר כשאבא בסין והיא זו שצריכה להתמודד עם זה".
אוהב אותך תמיד
אבא רמי
| |  | |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
