 |
 |
|
 |
חלומות מתגשמים |
 |
|
 |
 |
מסעות האיסוזו צ'לנג' עברו לאורך השנים כמעט בכל נוף אפשרי - מדבריות, אגמים, שלגים וכל מה שאפשר רק לחלום עליו. הצצה למסעות קסומים |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
נהרות, אגמים, לגונות, שלגים - מסעות האיסוזו צ'לנג' עוברים בכל שנה בכל צורות נוף שמציע כדור הארץ לאדם. המשתתפים פוגשים אוכלוסייות אותנטיות ובעלי-חיים שאפילו גני החיות הגדולים בעולם לא מכירים. הנה כמה מסיפורי המסעות המעניינים של השנים האחרונות.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
1998 - נמיביה ובוצואנה
|
 |
 |
 |
 |
מסלול: תחילת המסע בנמיביה, ארץ המדבר והים העצום, ארץ של שמורות הטבע וציורי קיר עתיקים, ארץ ההרים הנישאים והסוואנות רחבות הידיים. המסע ארך 1,814 ימים ויצא לדרכו בחודש מאי 1998 מווינהדוק (WINDHOEK) בירת נמיביה.
המשלחת נעה בשטח מדברי מגוון של הרי גרניט מרשימים, דרך מדבריות חול ודיונות החול הגבוהות בעולם, ולאורך חופי האוקיינוס האטלנטי בצפון נמיביה. המסע עבר לא הרחק מאנגולה, באזור הקוקולנד (KAOKOLAND) המאוכלס בשבטי ההימבה (HIMBA), מהמעניינים והנידחים בשבטים האפריקנים. משם המשיך המסע המרתק לעבר מלחות אטושה (PAN AETOSHA), אזור נרחב המאוכלס בחיות בר כמו קרנפים, פילים, עדרי זברות, אריות ושפע בעלי חיים נוספים.
ממלחות אטושה המשיכה המשלחת מזרחה וחצתה את הגבול עם בוצואנה, לאזור בעל תוואי נוף שונה לחלוטין - הדלתא של נהר האוקוונגו (OKAVANGO). נהר זה, שתחילתו בהר אנגולה וסופו בין חולות מדבר קלהרי (KALAHARI), יוצר 15,000 קמ"ר של ביצות, אגני מים, נהרות, איים וחולות זרועים בצמחיה סבוכה, בדקלים ובעלי חיים ובעופות. משם המשיך המסע לאורך נהר הזמבזי (ZAMBEZI) והסתיים בטקס מרשים במפלי ויקטוריה.
מטרה ירוקה: המשלחת שמה לה כמטרה אקולוגית לתמוך בפרויקט המשלב את האדם בערכי הטבע תחת הכותרת: "מציידים לשומרי טבע" . הפרויקט החל לפני 15 שנה, בתמיכת ממשלת נמיביה, וארגון ה-WWF (ארגון שמירת הטבע הגדול והחשוב בעולם).
המטרה המרכזית של הפרויקט היא להפוך את שבטי ה-GRIQUA, מקבוצת השבטים ההוטנטוטים, מציידים חסרי מעצורים לשומרי טבע נאמנים. הפרויקט מתבצע באמצעות פיתוח שמורות הטבע והפיכתן לפרויקט כלכלי שמאפשר את קיומם של השבטים וקידומם אל תוך המאה העשרים ואחת. חלק נכבד מדמי ההשתתפות של הגורמים המעורבים במסע הופנה לתמיכה בפרויקט זה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
נמיביה 1998
| /images/archive/gallery/321/447.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
1999 - ויאטנם לאוס תאילנד
|
 |
 |
 |
 |
מסלול
: המסע התחיל בצפונה של תאילנד במקדש דוי סוטפ (Doi-Suthep) הנישא מעל צ'יאנג-מאי (Chiang Mai), בירת הצפון. הוא עבר דרך מקדשים, מפלי מים וכפרים קטנים אל מה-הונג-סון (Mae-Hong-Son). לאחר ביקור בכפרן של ארוכות הצוואר והמשיך לאורך הגבול עם בורמה. משם המשיכו המשתתפים לעבר נהר המקונג (Mckong) העצום, שנחצה על גבי מעבורת, אל לאוס (Laos) - "ארץ מיליון הפילים". חיי היום יום של תושבי לאוס, קשורים קשר בל ינתק בנהר המקונג והמסע עבר לאורך חלקיו השונים.
חברי המשפחת חצו יערות טרופיים, כפרים של שבטי היאו (Yau) והאקא (Akha) המאופיינים בארכיטקטורה כפרית מיוחדת, לבוש ייחודי ומסורות עתיקות יומין. לאחר מכן חזרו אל נהר המקונג בפקו (Pakou), ובאמצעות סירות שטו ארוכות אל מערות התפילה המעוטרות באלפי פסלים של בודהה. התחנה הבאה היתה לואנג פרבנג (Luang Prabang), בירתה העתיקה של לאוס, אחת הערים הקדומות בדרום מזרח אסיה.
העיר שוכנת על שפת המקונג והיא מקושטת במקדשים ובארמונות. משם המשיכו המשתתפים אל "מישורי הכדים" - מעבר הגבול לויטנאם. המסע בויטנאם חדר לצפון הרחוק, אל אזור מחייתם של שלושה שבטים: H-, Nung 'Tay, mong. המשלחת ביקרה בכפרים הקסומים בפסגות ההרים, בשדות האורז, בנהרות הרחבים ובמפלי המים העצומים. עולם החי והצומח קיבל משמעות אמיתית בשמורת בה-בי (Ba-Be), בה מצוי האגם הטבעי הגדול בויטנאם. המסע הגיע אל סיומו בטקס רב רושם במפרץ הלונג- Halong Bay , מאתרי הטבע המרשימים בעולם.
מטרה ירוקה: מטרת המשלחת היתה לסייע לפרויקט אקולוגי גדול שהחל בשנת 92' בתמיכת ממשלת וייטנאם, שמטרתו להגן מפני נזקים שונים על שמורת BA-BE במדינה. בשמורה זו מצויים שלושת האגמים הטבעיים הגדולים ביותר. כדי לשמור על הקיים בשמורה יש למנוע השמדת יערות, להפסיק את זיהומם של מקורות המים, ולהגן על עולם החי המגוון המונה מ-170 מיני עופות נדירים ו-38 מיני יונקים. בין הבולטים שבין המינים הנמצאים בסכנת הכחדה, שלושה מיני קופים נדירים, הדוב השחור האסייתי, הטיגריס ורבים אחרים. חלק מדמי ההשתתפות של הגורמים המעורבים במסע הופנה לתמיכה בפרויקט אקולוגי מיוחד זה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
וייטנאם 1999
| /images/archive/gallery/321/490.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
2000 - פטגוניה
|
 |
 |
 |
 |
מסלול: "פטגוניה" - כך קרא הספן הנועז פרדינאנד מאגלן לקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה, לאחר שראה בפעם הראשונה את האינדיאנים תושבי הערבות המדבריות בחלק זה של העולם. גודלם המרשים ורגליהם החסונות, אשר היו עטופות בעורות הגוונקו, קרוב משפחתם של הלמה והאלפקה, הביאו אותו לכנותם בשם "רגליים גדולות", או בספרדית "PATAGONES".
כך דבק השם לאותו חבל ארץ רחוק ומבודד, ביתם לשעבר של קבוצות אינדיאנים נוודים, ארץ גזירה ועונשין של פורעי חוק ומבקשי מקלט, ארץ חוות צאן שטופת רוחות, אך בראש ובראשונה, ארץ בראשית הצופנת בתוכה אחדים מהנופים והמראות היפים והמרשימים ביותר בעולמנו: מן המדבר שבמזרח והערבות והאינסופיות, דרך הפסגות הנישאות של הרי האנדים, אל ארץ אגמים, יערות עד וקרחונים הנושקת לחופיו של האוקיינוס השקט. המסע עבר במישורי הערבה הפטגונית, מחופי האוקיינוס האטלנטי העשירים בעולם חי וייחודי, אל אזורי האגמים השוכן למרגלות רכס האנדים.
מאגמי בואנוס אירס ואגם ארגנטינה חצו המשתתפים את שרשרת הרי האנדים. מהפסגות המושלגות של הפיץ רוי (ROY FITZ) ויערות הגשם האופייניים לאזור, נסעה המשלחת אל הרי הקרח בשמורת הקרחונים (GLACIERS LOS), ואל מגדלי הפיינה (PAINE DEL TORRES). משם הדרימו לארץ הפיורדים, אל האיים ואל המפרצים לחופי האוקיינוס השקט, ועד למצרי מאגלן וארץ האש.
מטרה ירוקה: מטרות ירוקות לא חסרות בפטגוניה ובארץ האש. אוכלוסיית הקונדור, עוף האנדים האגדי, נמצאת בסכנת הכחדה וכן אוכלוסיית היונקים הימיים כמו הלוויתן הטורף, האריות ופילי הים. עוד תמכה המשלחת בשתי בעיות עיקריות במישורים הגבוהים של פטגוניה: האחת - ירידה מספרית באוכלוסיית הגוונקו (GUANACO), היונק האצילי ממשפחת הגמלים (קרוב של המשפחה של הלמה והאלפקה).
הבעיה השנייה - התמוטטות הבסיס הכלכלי של תושבי האזור - הכבשים. התמוטטות זו הביאה לסגירת חוות ולמעבר לערים הגדולות. הגאוצ'ו, הבוקרים מקומיים, סבלו מאבטלה ומפגיעה בתרבותם ובמסורתם ארוכת השנים. חלק מדמי ההשתתפות של הגורמים המעורבים במסע הופנה לתמיכה בפרויקט אקולוגי מיוחד זה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
פטגוניה 2000
| /images/archive/gallery/321/492.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
2001 - הימלאיה ההודית
|
 |
 |
 |
 |
מסלול: המסע העפיל לפסגה גבוהה מתמיד - ההימליה. המסע התחיל למרגלות ההר, מגדות נהר הגנגס ההודי אל יערות האורנים והאשורים, והמשיך אל כפרים ציוריים המעורסלים בעמקים ירוקים שופעי נחלים ומפלים, כשהדרך המחברת בינהם כמו צוירה על קירות ההרים התלולים. אל בקעת קולו ומנלי הובילה דרך המתפתלת, דרך מעבר ג'ורורי (PASS JORORI).
ככל שעלתה המשלחת צפונה, הנוף, האדם והדתות השתנו. הכפרים פינו את הדרך לאוהלי הנודדים, היערות נעלמו, והמדבר, המעוטר בקרחונים, תפס את מקומו. וכשהפשיר השלג, המדבר הפך לשדה פרחים.
ההינדוהיזם השולט ברוב רובה של הודו נעלם בהדרגה, ואת מקומם של המקדשים המפוארים תפסו המנזרים הבודהיסטים המפוארים. כך הם המנזרים של צ'ימרי (CHEMRE), טיקסי (TIKSI) ודיסקיט (DISKIT). בגובה של 4,000 מ' ועד 5,600 מ', האוויר הדליל והקור אילצו את האדם ואת המכונה למתן את מהלכם.
המסע חצה את ההימליה דרך האגמים גדולים: קר (KAR), מוררי (MORARI) ופנגנג (PANGANG). משם העפילו המשתתפים אל הרכס הלאדקי, גלשו אל עמק הנוברה (NOBRA), וסיימו במעלה קרדונג (KARDUNG), המעלה המוטורי הגבוה בעולם.
מטרה ירוקה: חבל לדאק, כמו חלקים נרחבים בהימלאיה, סובל ממחסור באנרגיה. מקורות האנרגיה המסורתיים היו גללים של חיות הבית וצומח מקומי (עצים ושחים יבשים). בעשרים השנים האחרונות גבר בהדרגה השימוש במקורות האנרגיה הללו כשה"אשם" העיקרי הוא התייר. גידול במספר המטיילים, ובעיקר במשלחות הטיפוס, גרם בעקיפין לשימוש יתר בצומח, לכריתה מאסיבית של חומרי בעירה (לבישול, לרחצה ולחימום) ולדילול הצמחייה המקומית אל מתחת לקו האדום.
לאחרונה נרתמו גופים בינלאומיים לסיוע בשיקום היערות בהימלאיה ולפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים לחומרי הבעירה הטבעיים. מקור האנרגיה העיקרי בהימלאיה, השמש, טרם נוצל עד אז. בעזרת קולטי אור, המכונים תאים פוטואלקטריים, ניתן לנצל את אנרגיית השמש ולהופכה למקור אנרגיה זמין וחיוני לאוכלוסייה המקומית. משלחת איסוזו צ'לנג' להימלאיה ההודית הצטרפה לפרויקט אקולוגי חשוב זה ופעלה להצבת תאים פוטואלקטריים במקומות מיושבים באזור.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הודו 2001
| /images/archive/gallery/321/497.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
2002 - מקסיקו וגוואטמלה
|
 |
 |
 |
 |
מסלול: המסע עקב אחר אחת התרבויות החשובות, המרתקות והמסתוריות של אמריקה - תרבות המאיה. תרבות זו פרחה ושלטה ברחבי מרכז אמריקה באלף הראשון לספירה ולקראת סוף האלף שקעה ונעלמה, תוך שהיא מותירה אחריה אתרים רבי רושם ומעוררי השתאות. חלק גדול מאתרים אלה חזר ונכבש על ידי הג'ונגל במרוצת המאות שחלפו. תרבות המאיה הותירה אחריה סימני שאלה רבים שלא לכולם נמצא מענה, ובעקבותיה נקרא המסע דרך "ROUTA" המאיה.
המסע החל בחבל צ'יאפאס שבמקסיקו, בסן קריסטובל שבהרי סיירה מדרה. משם ירדו המשתתפים לעבר אגן הנהר הגדול- אוסומצ'ינטה, דרך יערות הגשם, תוך מפגש ראשוני עם אתרי מאיה בולטים. בהמשך עברו לגוואטמלה דרך אגמי מונטבלו. משם טיפסו על הרכס ההררי הגבוה של קוצ'ומטנס, כשבדרך פגשו אוכלוסייה כפרית וצבעונית.
המסע חלף בדרכים הרריות, מפותלות וציוריות, חרוצות בעמקי נהרות ובמדרונות תלולים. בהמשך עברו המשתתפים באזור אגם אטיטלן וברצועת הרי הגעש, וביקרו בשווקים הצבעוניים והכפרים הציוריים של אזור מאוכלס ומרכזי זה של גוואטמלה.
חלקו האחרון של המסע עבר בצפון מזרח גוואטמלה. כאן הדגש היה על הג'ונגל הגדול של מחוז פטן - צמחיה סבוכה, דרכי ג'ונגל נידחות ואופייניות ואתרי מאיה שנותרו, כמעט, כפי שהתגלו במאה השנים האחרונות, כשהיער סוגר עליהם מכל עבר ומחייב מאמץ שימור והגנה מתמשך. פרק הסיום היה באתר המאיה הגדול היפה והחשוב מכולם - טיקאל.
מטרה ירוקה: המסע עבר באזור גאוגרפי שנמצא במוקד העניין העולמי עקב מספר גורמים הקשורים זה בזה. האזור כולל יער גשם רחב מימדים שמשתרע על כל המרחב של צפון גוואטמלה ודרום מקסיקו. יער גשם זה נמצא בסכנת הכחדה, וגופים בינלאומיים רבים נרתמו לשמירת מערכת אקולוגית ייחודית זאת באמצעות יצירת שמורות ביוספריות ואזורים אקולוגיים מוגנים, תוך טיפוח מודעות מקומית ובינלאומית לשמור היער.
בכל המרחב פזורים מאות אתרי מאיה שחלקם הגדול טרם נחפר ונלמד. חלק ניכר של האתרים מכוסה בסבך הג'ונגל ואינו נגיש כמעט. באזור זה חיים כמה מינים של בעלי-חיים וציפורים הנמצאים בסכנת הכחדה. המשתתפים בחרו להשתלב בנושא שמור היער על-ידי הירתמות למאבק בכורתי היערות הבלתי חוקיים ובגונבי העצים המנצלים את המרחב השומם של היער לכריתה מסיבית של עצים יקרים ונדירים. המשתתפים תרמו מערכת סלולרית- לווינית שסייעת לשומרי היער ולרשויות המקומיות באיתור ובתפיסה של גנבי עצים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
2003 - אוסטרליה - מרחבי הפרא
|
 |
 |
 |
 |
מסלול: מסע אל אחד האזורים המרתקים והמגוונים ביותר באוסטרליה - קייפ-יורק (York Cape), איזור הנחשב כ"מלכת מרחבי הפרא". חצי האי הצפון מזרחי של אוסטרליה היה כנראה המקום הראשון בו דרכה כף רגלם של האבוריג'ינים, תושביה הראשונים של אוסטרליה שהיגרו אל יבשת זו לפני כארבעים אלף שנה. זהו גם המקום הראשון ביבשת בו דרכה כף רגלם של האירופאים - קפטן קוק וצוות ספינתו - שהגיעו לאזור במאה ה-18 . אולם המרחק, תצורות הנוף והאקלים מנעו עד כה התיישבות נרחבת של האדם, ורוב השטח נותר בתולי כשהיה.
המסע החל בלבה של יבשת אוסטרליה, במדינת קווינסלנד (Queensland) ונע אל פארק לואן היל (Hill Lown) ואל מפרץ קרפנטריה (Carpentaria). משם המשיכו המשתתפים מזרחה וטעמו מהמרחבים העצומים, חשו את יערות האקליפטוס רחבי הידיים וירדו אל הרצועה הטרופית של חופי קייפ-יורק, אל שמורת דיינטרי (Daintree) בה קיים מגוון של מעל 600 מיני עצים המפרנסים אוכלוסיית בעלי-חיים מרשימה. מול חופיה ביקרו המשתתפים ב'שונית המחסום הגדולה' (Reef Barrier Great), המשופעת באוכלוסיית דגים ואלמוגים מהמרשימות בעולם.
המסע נע צפונה, בדרכים בוציות ומפותלו,ת אל העיירה קוקטאון (Cooktown) שנבנתה במקום בו קפטן קוק ואנשי צוותו, ובהם הביולוג בנקס (Banks), עלו לראשונה על החוף לצורך תיקון ספינתם. המשתתפים נפרדו מחוף הים וחדרו אל לבו של חצי האי: פארק לייקפילד (Lakefield), אזור הצפה רחב ידיים. הפארק נוצר מהתנקזותם של כמה נחלים היוצרים בעונה הגשומה ים סגור, בלתי ניתן למעבר, שהולך ומתייבש בעונה היבשה. בשטחי ההצפה מתכנסים מדי שנה מאות מינים של ציפורי מים: שקנאים, קורמורנים ברווזים, אווזים ועוד.
באזור העיירה לאורה (Laura) התבונו המשתתפים בציורי סלע אבוריג'ינים ולמדו על המורשת ועל המסורת של תושביה הקדומים של אוסטרליה. מכאן המשיכו צפונה, חצו עשרות נהרות, רכסים ודרכים עד לסיומו המרשים של המסע - בנקודה הצפונית ביותר של יבשת אוסטרליה - קייפ-יורק, מול מצרי טורס (Torres), נקודת המפגש בין ים תימור והאוקיינוס השקט.
מטרה ירוקה: המשלחת התמקדה באחד הנושאים הירוקים החמים והחשובים בעולם -חקר שימור המגוון הביולוגי (Biodiversity) - מיני הצמחים, מיני בעלי-החיים ומגוון מקומות המחייה (ביוטופים). המשלחת השתתפה בפרויקט בינלאומי למעקב ראשון מסוגו בעולם אחר קרוקודיל המים המלוחים - זן ייחודי הנמצא בסכנת הכחדה עקב מאבקו מול בני האדם על אזורי המחייה שלו. כחלק מתרומה זו, נתרמה מערכת איתור לוויינית למעקב אחר קרוקודיל בוגר בטבע.
מעקב זה, המשלב אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, הינו ראשוני בעולם והוא נועד לתרום להבנת הרגלי המחייה של מין זה. תנין המים המלוחים הוא בעל חיים עצום בגודלו - ביישן אך מסוכן. המחקר עקב אחר הרגלי המחייה של התנינים, ובהתאם לכך סייע להקטנת הנזק בנקודות הקונפליקט בין החיה לבין האדם, במטרה להציל אותו מסכנת הכחדה. |  |  |  |  | |
|
 |
 |
 |
|
 |
|
|

|
|
 |
|
 |
 |
|
 |
 |
|
 |
 |  |  |  | המשלחת נעה בשטח מדברי מגוון של הרי גרניט מרשימים, מדבריות חול ודיונות החול הגבוהות
בעולם לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי בצפון נמיביה. המסע עבר לא הרחק מאנגולה באזור הקוקולנד (KAOKOLAND) המאוכלס בשבטי ההימבה (HIMBA) שהם בין המעניינים והנידחים בשבטים האפריקנים. לאחר מכן המשיך המסע המרתק לעבר מלחות אטושה (PAN AETOSHA) אזור נרחב המאוכלס בחיות בר כגון: קרנפים, פילים, עדרי זברות, אריות ושפע בעלי חיים נוספים
|  |  |  |  | |  |
|
|
|
|
 |
|