ראשי > איסוזו >  כתבה










העולם באמת שייך לסינים
יום חדש החל בצפייה במסדר בוקר מרשים של ילדי בית ספר. עם משמעת כזו לא פלא שסין הפכה למעצמה. בינתיים נמשך המסע, והפעם מצורף גם בונוס: מתכון עלי גפן ממולאים אורז
אסף מצנע ועמי בן-דוד
26/10/2005 9:05
הבוקר אני כבר משוכנע – הסינים, כבשו את העולם, העולם שייך לסינים.

בחמש וחצי בבוקר אנחנו מתעוררים לקול עשרות ילדים שמקיפים את המאהל שלנו ואת כלי הרכב. הסקרנות הילדותית שלהם גוברת על הפחד מהזרים שהקימו מחנה על מגרש הכדורסל שלהם. תוך דקות הילדים וחברי המשלחת מתחבּרים ומתחברים. המשחק המשותף נקטע באחת כשמנהלת בית הספר קוראת לילדים להגיע למסדר בוקר. תוך דקה בדיוק מסתדרים כל הילדים בטורים, במסדר שאפילו הרס"ר טאיטו היה מעריך.

בוגרי טירונות צה"לית שבינינו היו נכנסים לשוק אם היו רואים ילד בכיתה א', המשמש חניך תורן, סופר את בני כיתתו ורץ לחניכה התורנית של כלל בית הספר, מצדיע ומספר לה כמה ילדים התייצבו הבוקר ליום הלימודים. ככה מקבלת הגברת הצעירה, בת 10 לכל היותר, את מניין כלל הכיתות, מחברת אותו בראשה ניגשת למנהלת, מצדיעה (כמובן) ומוסרת לה מצבה מדויקת של כל החיילים (סליחה, תלמידים).

עם תום המניין ניתן האות לטקס הנפת הדגל הסיני לקול תרועת חוליית ניגון של תלמידים המורכבת מחצוצרנים ומתופפים. כלל בית הספר מצדיע לדגל ושר את ההמנון הלאומי.

המשמעת, הסדר והכבוד מעוררים השתאות. אין פלא שמדובר במעצמה אמיתית שכנראה לקחה את המערב בהליכה. עם חיילים ממושמעים שיונקים מרות ומשימתיות מגיל אפס, מה הפלא שהצמיחה במדינה הזו בשנה האחרונה היתה 9.5%.

בזמן שאצלנו בגיל 7 שוברים הדרדקים הציונים את שניהם עם "רמה קמה", חבריהם הסינים כבר לומדים מתמטיקה ואנגלית שלוש שנים לפני. המורים מדברים עם הילדים בהבעות, הם לא צריכים להרים קול. לא ראינו ילד מכה את חברו, לא ראינו מורה היוצא מגדרו על מנת להשתלט על תלמיד סורר. ראינו כיתת לימוד שקטה, ילדים ביישנים וחייכנים שנהנים לשבת בכיתה וללמוד.
הילדים במסדר בוקר. צילום: חיים אזולאי
ריקוד המכונה הפך לריקוד הגשם
עזבנו את הכפר, ויצאנו לדרכנו בטיפוס לעד לגובה של 1,800 מטר, כאשר לא ברור אם האוויר הדליל או הנסיעה הממושכת נתנו את האות למסיבת ריקודים סוערת באמצע הכביש לאור היום לעיני עשרות סיני משתאים.

החברים יצאו מכלי הרכב והחלו לרקוד לצלילי "רכבת לילה לקהיר" של משינה, כשאת מרכז הרחבה כובש בריקוד סוער, לא פחות מאביהו בן-נון, יו"ר UMI, בצעדים שהזכירו ריקוד גשם אינדיאני, והתוצאות לא איחרו לבוא. ריקוד המכונה הפך לריקוד הגשם. השמיים התקדרו באחת, וארובותיהם נפתחו.

בנסיעה זהירה בגשם ובערפל הגנו לכפר קטן של בני מיעוט ההאני. הכפר ציורי. בתים קטנים עם גג קש ייחודי, הנראה כפטרייה.  את ארוחת הערב אכלנו במוזיאון המקומי המספר על תולדות המיעוט ועל מנהגיו.

הידיעה שללא ספק, הסעירה את המשלחת היתה שבמסורת ההאני מעודדים את הבנות הצעירות לחוות כמה שיותר חוויות מיניות עד לחתונה. אתן שומעות גבירותיי הישראליות?
אביהו בן-נון מוביל את הריקוד. צילום: חיים אזולאי
תחרות מתכונים בקשר
טראסות האורז המדהימות, חלקן בנות 1,000 שנה, אך עדיין עובדות כמו חדשות, עוררו את בלוטות הרוק של חברי המשלחת שהחלו כל אחד בתורו, להציע מתכון ייחודי לאורז ברשת הקשר.

התחרות היתה קשה וכללה, מתכונים שמרניים של אורז עם בצל, ועד למתכונים נועזים הרבה יותר שכללו, חמין, קינמון וזנגוויל. לאחר מאבק צמוד ועל חודו של קול, נברח המתכון המנצח. המתכון של אילה הלוי.
כפר בהרים. צילום: חיים אזולאי
תאו בין הבתים. צילום: חיים אזולאי
המתכון המנצח
עלי גפן ממולאים אורז של איילה הלוי

המצרכים:

2 כוסות אורז
מים רותחים
צנוברים
צימוקים או אוכמניות מיובשות
בהרט
סומק
מחל פלפל
עלי גפן (רצוי טריים, אבל אפשר להשיג גם משומרים)
לימון
שמן זית

אופן הבישול:

מערבבים בקערה את שתי כוסות האורז (לא מבושל!), הצנוברים והצימוקים (או אוכמניות) מוסיפים בהרט, סומק, מלח ופלפל.
לוקחים את עלי גפן הטריים. על כל עלה מניחים כף מהמילוי, מגלגלים וסוגרים.
מסדרים שכבה ראשונה בסיר. מניחים פרוסות לימון ומסדרים שכבה שנייה.
מכסים במים רותחים. יוצקים שמן זית. ומכסים את הסיר.
מבשלים 30 דקות ומשאירים את הסיר מכוסה עוד עשר דקות.

בתיאבון
השיירה נוסעת. צילום: חיים אזולאי
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
מסלול
  • צוות
  • המשלחת
  • ספונסרים
  • כלי הרכב
  • מטרה ירוקה
  • בזמן שאצלנו בגיל 7 שוברים הדרדקים הציונים את שניהם עם "רמה קמה", חבריהם הסינים כבר לומדים מתמטיקה ואנגלית שלוש שנים לפני. המורים מדברים עם הילדים בהבעות, הם לא צריכים להרים קול. לא ראינו ילד מכה את חברו, לא ראינו מורה היוצא מגדרו על מנת להשתלט על תלמיד סורר. ראינו כיתת לימוד שקטה, ילדים ביישנים וחייכנים שנהנים לשבת בכיתה וללמוד