ראשי > איסוזו >  כתבה










העולם כולו השתנה במהלך 200 מטר
משתתפי איסוזו צ'אלנג' חצו את הגבול בין לאוס לסין. פקיד סיני קצת הבהיל אותם, אבל לאחר מכן הכל השתנה: משחקי ביליארד יפהפיות מקומיות ותחרויות שתייה. מי זוכר ההשכמה ב-5:30?
ירון בן-נון
23/10/2005 7:05
עכשיו אני כבר לא כל כך בטוח שזה היה רעיון טוב כל העניין הזה. אני לא זוכר בכלל למה חשבתי שזה הולך להיות כיף חיים וגם לא סגור על זה שהפרה של צילינצקי תעבור את הלילה, על אף שאני מקווה שכן.

5 בבוקר. השכמה בסגנון שזכור לי מימים אחרים (ויש שיגידו אפלים). דפיקות חזקות על הדלת וצעקות רמות בסגנון: "חמש וחצי! חמש וחצי!". התעוררתי. תוך כדי שתיית הקפה נזכרתי שהיום בכלל שבת בבוקר, מה שהפך את המצב להרבה יותר סמיך.

שעתיים של נסיעה בשבילי עפר. ענני פודרה בואכה חבל לואנג-מנטה, שבצפון-מערב לאוס. שוב הילדים והמניקות בצידי הדרכים מנופפים לשלום. מאושרים כפי שלא היו מעולם, בהביטם בשיירה האינסופית של רכבי הזברה הצהובה-שחורה שהתפרצה לשלוות חייהם לשתי דקות ונעלמה לנצח.

גיליתי באימה שאני כבר כמעט אדיש למראה הידיים שמתנופפות בהתרגשות. אתמול עוד חייכתי אליהם בחזרה וחשבתי לעצמי "איזה יופי, החמודים האלה מנופפים לנו לשלום. אולי ניתן להם איזה משהו, אולי כובע מצחייה עם לוגו של איסוזו". היום, לעומת זאת, חשבתי משהו כמו "מתי כבר נגיע לסין?".
עוצרים למנוחה.
פקיד עם מכשיר אימתני
אחרי שלוש שעות בג'ונגל הגענו למעבר הגבול. הייצוג המיידי של סין היה פקיד עם מכשיר אימתני, ששתי שניות לאחר שאתה נעמד בטווח קריאת האינפרא-אדום שלו הוא מצפצף ורושם על צג את טמפרטורת הגוף שלך (כנראה פעולה שקשורה בשפעת העופות או משהו כזה). מחדר הבקרה נמסר שאין לי חום – נשמתי לרווחה.

לאחר מכן ערכו לנו יפהפיות סיניות משבטי המיעוטים של חבל יונאן טקס קבלת הפנים - כמה ריקודים, קצת התזה של מים קדושים (להרגעת הרוחות) ונאום לא ארוך במיוחד של מישהו שאין לי מושג מי הוא היה.

ההמשך כבר היה אחר. השיירה פנתה להחליף כסף (8 יוהן לדולר) להצטייד בתה קר (2 יוהן לבקבוק) ואחרי זה הפסדנו במשחק ביליארד נגד מקומיים, שנראה שהם מתגוררים במעבר הגבול עצמו.
ממשיכים בדרך
תקרית סמי דיפלומטית
סין לא דומה בדבר ללאוס. העולם כולו השתנה במהלך 200 מטר של תחנת הגבול. עד הלילה נסיעה בלתי פוסקת (למעט עצירה למעבר רגלי על גשר חבלים בגובה 60 מטר – לא מומלץ למי שלא חייב) ותקרית סמי דיפלומטית שארעה לדוקטור צילינסקי, רופא המשלחת שפגע בתאו שחצה את הכביש.

הוא רצה לפצות את האיכר, אולם האיכר התנצל עמוקות על התקרית ודרש שצילינסקי ישיב את תיק העזרה הראשונה שלו ויחזור לציר המסע. מה גם שהתאו המשיך ללכת כאילו כלום ולכלי הרכב נגרם נזק מזערי. צילינסקי מצידו, טען שיש סיכוי שהלה ימות תוך שעתיים מפוסט טראומה. אולם הוסכם שבאין מתרגם ואפשרות לשיקוף רנטגן, נקווה לטוב ונמשיך הלאה.

ב-22:30, בקרחת יער, לאחר 280 ק"מ בשבילי עפר, קיבל את פנינו קייטרינג שלא היה מבייש את החתונה של יעל בר-זוהר. ועדת אלכוהול התחילה לנהל תחרות שתייה באוהל, ואני כאן מחובר ללווין מנסה להעביר את הכתבה הזאת. 

אפרד מכם במשפט של לאו-צה, מאבותיו/הוגיו/מייסדיו של של זרם הטאו:
"כשלא
מתלוננים
רואים
את
המהות
ולא
את
הפגמים".
(תרגום: ניסים אמון, מתוך עצות ליוצאים לדרך, ספר הטאו)

ירון בן-נון הוא במאי הסרט על מסע האיסוזו צ'אלנג' לארץ השנגרילה
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
מסלול
  • צוות
  • המשלחת
  • ספונסרים
  • כלי הרכב
  • מטרה ירוקה
  • לאחר מכן ערכו לנו יפהפיות סיניות משבטי המיעוטים של חבל יונאן טקס קבלת הפנים - כמה ריקודים, קצת התזה של מים קדושים (להרגעת הרוחות) ונאום לא ארוך במיוחד של מישהו שאין לי מושג מי הוא היה