 |
/images/archive/gallery/401/519.jpg הפגנה נגד אלימות כלפי נשים
צילום: אלי דסה  |
|
|
|
|
| גלעד פדבה הגיע לאירוע לזכר ארבע נשים שנשרפו למוות לפני חמש שנים בבית זונות בת"א. החברה הישראלית עדיין לא מבינה את מידת העוול שנגרם לקורבנות תעשיית הזנות. זווית קווירית על תופעה עגומה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתי בנאדם מחליט לעזוב את שולחנו, מאמריו וספריו, להיכנס למכונית הלא-ממוזגת ולהגיע להפגנה? כשהמצפון מנחה אותו למחות נגד עוול נורא, להפסיק לשתוק.
כך הגעתי השבוע לאירוע לזכר ארבע נשים, שהחוזר-בתשובה יריב ברוכים שרף למוות באוגוסט 2000 בבית-זונות שפעל ברחוב גולומב 51 בתל-אביב. הנשים נספו בלהבות, חבוקות באימה זו בזרועות זו, לאחר שהסרסור נעל אותן אל מותן. הסורגים הצפופים עדיין סוגרים על דירת הפשע. ברוכים אינו מבלה את זמנו בכלא, מאחר שבית המשפט העליון קבע שאינו בר עונשין "בשל היותו בלתי שפוי", ומשטרת-ישראל מפשלת כבר שש שנים בנסיונותיה ללכוד את הסרסור. מדהים.
המפגינים השבוע קבעו שלט בריסטול מנויילן בחזית הבניין, לזכר הקורבנות של ברוכים וגינוי הערס מניאק שטרם נלכד ואוזלת-ידה של מדינת-ישראל, וצמד שוטרים במשקפי-שמש ליוו את הצועדים בנהיגה חרישית צמודה ברחובות הזנות של מיתחם התחנה המרכזית
הישנה. העיקר שהמפגינים לא יחסמו כבישים ולא יתעמתו חזיתית עם סוחרי העבדים, השפחות והפיפ שואו. אחד החלאות עלול לשלוף בקבוק-חומצה או סכין או אקדח ולירות על מנת לפגוע, והשוטרים לא צריכים את הבלאגן הזה. בסך הכל מנסים לשמור על שקט תעשייתי.
"השוטרים, השוטרים / לעצור ת'סרסורים!" ניסינו להפר את חוקי התעשייה. תנו לשוטרים לעשות את העבודה שלהם, השיב לי אחד מכחולי-המדים, כשעצרנו מול אחד מבתי-הזונות באיזור נווה שאנן.
שולה מאירגון "אחותי" הקריאה לאט ובהדגשה את מספר הטלפון של קו חירום עברי-רוסי לקורבנות הסחר בנשים: "אפס חמש ארבע שלוש אפס אפס שמונה אפס שלוש שש". עכשיו אני מבין, שהיה צריך להקריא את המספר הזה גם ברוסית. שלוש, ארבע, חמש פעמים, כי אולי אחת משפחות-המין שומעת, ותשנן את המספר, ותצליח להימלט מהכבלים, ואולי אפילו להסגיר למשטרה את הערס מניאקים, שאולי יבלו כמה שנים בכלא.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| המשטרה? שומרת על שקט תעשייתי. זונה בבית בושת. צילום: גיל חורב
| /images/archive/gallery/120/466.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
|
מי שם על זונות מולדביות?
|
|
|
 |
|
|
|
כאן זה לא הוליווד. בחור בלונדיני עם עיניים כחולות מציץ לרגע מבית-הזונות, מנסה להבין על מה הרעש והמהומה שבחוץ, מחייך במבוכה ומסתגר במהירות מאחורי הדלת המשוריינת עד יעבור זעם.
אל תתנו לעיניו הבהירות להטעות אתכם. ייתכן שהבחור הזה הוא הגיהנום במלוא התגלמותו, מבחינת נשים הכלואות שם בתאים צרים, לאחר שנסחרו בין ערס מניאק אחד למישנהו ללא הסכמתן, לאחר שנבדקו שדיהן ונחדרו אבריהן באלימות ומצאו הסוחרים שהאישה תניב רווחים נאים ושילמו עבורן עשרות אלפי שקלים. ועכשיו הן נאנסות שלושים פעם ביום לפחות באיומי אקדח וסכין ומקל ומכות רצח יומיומיות, והערס מניאקים קונים רכב שטח חדש ומגרדים את המדבקות של קו החירום בעברית ורוסית שהוצמדו לרכושם, ומקבלים את הלקוח הבא בחיוך של ערסים, ומזהירים את הנאנסות הקבועות שלהם שייאנסו יפה, בלי להפסיק לחייך, בלי דמעות, שייפתחו יפה את הרגליים בלי לעשות בעיות, אחרת יימצאו את עצמן שרופות באיזה יער.
אולי הבחור הבלונדיני הזה הוא הערס מניאק בכבודו ובעצמו, אולי אבא שלו הוא הסרסור, או דוד שלו, או אמא שלו ("משטרה, משטרה / לעצור ת'סרסורה"), או בעל-הבית שמעסיק אותו בתור שובר-עצמות, ואולי הוא לקוח מזדמן או קבוע שהמפגינות והמפגינים מזכירים לו בקולי-קולות את מה שהוא משתדל לשכוח: "הלקוח הוא אנס".
לפחות 35 אחוז מהנוכחים בצעדת המחאה והעצרת היו גברים בני עשרה, בני עשרים ומשהו, שלושים ומשהו וארבעים ומשהו. המאבק נגד סחר בנשים הוא לא רק מאבק של נשים. הוא מאבק של כל מי שמתנגדים לעבדות, בדיוק כמו שחורים ולבנים הומאניים שנאבקו יחד נגד העבדות באמריקה, כמו נשים מצפוניות וגברים מצפוניים שמשלבים ידיים במאבק נגד סחר בבני-אדם בשווקים לאור יום, במפעלי-ענק ובמטעים ובשדות-הכותנה, במרתפים אפלים, במכוני מין שמשמשים בפועל מתקני-כליאה לא-חוקיים עם עבודת-פרך.
מאות מעשי אונס ליום, שוד וגזל של הכספים המגיעים לנשים המתפרנסות מזנות, התעללות פיזית ונפשית קשה מנשוא, חשיפה מוגברת למחלות מין קלות, בינוניות וקטלניות וחיים במכאובות וייסורים, ואת אור-היום מסתירים לא רק שמי-העננה, אלא בריונים שנשכרו על-ידי בעל-בית שדוהר במכונית פושעים אמריקנית ליריד השפחות השבועי באיזה בית-מלון, לבדוק את הסחורה, לאנוס שתיים-שלוש מועמדות בשביל הכיף והעסקים; לדעת שהעסק שלו ימשיך כנראה להתקיים עוד שנים ארוכות, כי אין פשיטות משטרתיות יומיומיות וגם מס-הכנסה על עסקי-המין שלו (באמת!) הוא משלם בזמן.
ובכלל, לפי ההיגיון הערס-מניאקי, מי שם על כמה זונות מולדביות או אוקראיניות או רוסיות או מרוקאיות או עיראקיות או תימניות, שיגידו תודה שהן מקבלות ממנו כמה פרוסות-לחם ו-50 שקל ליום (כשהוא מרוויח על כל אחת 5,000 שקל ליום, אולי הרבה יותר), שהן עדיין נושמות במכון שלו, שהפך מזמן למכלאה מבוצרת עם אמצעי אבטחה וקשרים והסיפור ההוא, על עוד אישה שגופתה נמצאה באיזה יער מרוחק, סיפור שמהלך אימה על שפחות-המין שלו, והוא לא מאשר ולא מכחיש, היה או לא היה, העיקר שהן מפחדות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
התעללות, חיים מיוסרים ומעשי אונס. מנת חלקן של הזונות. צילום ארכיון
|
|
|
|
|
|
|
"ומה אם זו היתה הבת שלך?"
|
|
|
|
|
|
|
חשבתי על שפחות-המין שלכודות בעל כורחן ובניגוד להסכמתן, שסובלות טרור מיני מאוד לא-חוקי 24 שעות ביממה, נתונות לשגעונותיו ושגיונותיו של בעל-הבית, והנה 200 מפגינות ומפגינים עוברים ליד מכלאותיהן – מוסדות שמשטרת ישראל יכולה לסגור הרמטית במיבצע מאורגן של פחות משעה אם רק תרצה ותואיל, אולי בסיוע גדוד מג"בניקים אמיצי-לב וצמודי-דגמ"ח ונוכחות כחולי-מדים קבועה ברחובות העיר כדי שלא ייפתחו מחדש המפגעים האלה – האם צעדה כזאת מעוררת אצל שפחות-המין איזשהו זיק של תקווה? האם מי מהן תצליח להימלט מזירת-התופת ולהתחיל חיים חדשים?
האם יש סיכוי שנהג המונית ששאג לעברנו "אני דווקא מזיין כמה זונות כל יום, דופק בכיף, אחי, בכיף" יתחיל להבין שהוא אונס, למעשה, נשים חסרות-אונים? השבתי לנהג המתחזה לאחי: "ומה אם זו הייתה הבת שלך או אמא שלך או סבתא שלך? גם אז היית ממשיך לזיין אותן?"
לא המתנתי להאזין לתגובה שלו. זה היה מסוכן מדי. אני חושש שבאיזשהו מקום כבר מתחבא לו היריב ברוכים הבא, מכין בקבוקי תבערה לקראת שריפת יהודיות ונוצריות באחד מבתי-הזונות בעיר. "את בקבוקי התבערה למדתי להכין בעזה, במהלך השירות הצבאי שלי", סיפר הרוצח יריב ברוכים לפני חמש שנים ל"עיתון תל-אביב". "כמו חמאסניק המשרת את החברה הישראלית. הייתי ממלא בתערובת של סולר עם בנזין, על מנת לעכב את זמן הבעירה, כדי שיהיה זמן להדליק ואז לזרוק מבלי להיפגע".
אבא שלי טוען שצריך להעמיד לדין גם את המחזירים-בתשובה של ברוכים. חשבתי על זה והגעתי למסקנה, שאולי הפעם אבא שלי צודק.
גלעד פדבה מלמד את הקורסים "מיניות" ו"מבוא ללימודי גברים" בתכנית ללימודי נשים ומיגדר בבית-הספר ללימודים רב-תחומיים של בית ברל
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
