 |
/images/archive/gallery/196/721.jpg צילום המחשה - אלימות.
עיבוד מחשב  |
|
|
| קורבנות ההומופוביה נשארים בארון |
|
| מחקר שפורסם באנגליה מראה כי קורבנות פשעי שנאה, בכלל זה הומופוביה, לא מדווחים לרשויות על האלימות כנגדם. הסיבה? אוזלת יד הרשויות והשלמה עם המצב |
|
|
|
 | דפדף בגאווה |  |
|
רן הלחמי
16/8/2006 11:55 |
|
|
|
|
|
|
|
עיתון ה"גרדיאן" הבריטי מפרסם היום תוצאות מחקר לפיו מרבית קורבנות הגזענות וההומופוביה אינם מדווחים על תקיפתם למשטרה וסובלים לעיתים מהתעללות מתמשכת, אותה הם רואים כחלק בלתי-נפרד מחיי היומיום שלהם.
המחקר נערך על-ידי מרכז סיוע לקורבנות תקיפה ומצא כי מרבית קורבנות פשעי שנאה – בהם אלימות מילולית, פשעי רכוש ותקיפה פיסית – סובלים בשקט. רק אחד מתוך חמישה שדיווחו על תקיפתם חש כי קיבל את התמיכה לה היה זקוק מהמשטרה. רבים מבקרים קצינים על שאינם פועלים, בפרט כשהדבר מגיע לפשעים ברמה נמוכה.
חלק מהאנשים שהתנסו בהתעללות ראו את העניין כחלק מחייהם ואפילו לא שקלו לעבור מקום מגורים. אחרים איבדו את ביתם או עסקיהם בגלל הצתה, ונדליזם או רצון לברוח מהמתעללים בהם.
חלק מהקורבנות חששו מפנייה לבית המשפט מחשש לפעולות נקם או אי-הבנה מצד המשטרה, כחלק מהסיבות להחלטתם שלא להתלונן על הקורות אותם.
פטר דון, האחראי על המחקר והפיתוח במרכז לקורבנות תקיפה בלונדון, אמר כי "פשעי שנאה מסמלים את הפנים הגרועים ביותר של הדעות הקדומות. המחקר שלנו מראה יש לכך השפעה מזיקה עמוקה יותר על קורבנות, השפעה שאינה מובנת במלואה על-ידי מערכת המשפט".
דון גורס כי ממצא הדו"ח, שהושגו דרך ראיונות עם 107 קורבנות פשעי שנאה וסקר של ארגוני תמיכה בהם, יהיו חלק ממאמץ לשפר את העזרה המוגשת לקורבנות. הארגון שבו הוא פועל מסייע ל-30 אלף קורבנות פשעי שנאה מדי שנה, לרבות קורבנות הומופוביה, והמספר הולך וגדל.
מקסי היילס, העומד בראש היחידה לפיקוח על פשעים על רקע גזעני בברמינגהם, אומר כי יש להציב את פשעי השנאה במקום גבוה בסדר העדיפות.
"העובדה היא שאנשים אינם בוטחים במערכת המשפט הפלילי ויעדיפו לסבול טרור מאשר סכנה שלא יסייעו להם", אמר היילס לכתב "הגרדיאן".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
| |
|
|
| |
|
|
|
