 |
/images/archive/gallery/521/448.jpg הסרט women in love, פסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי
צילום: יח''צ  |
|
|
|
|
| יותר מ-1,500 מבקרים הגיעו לצפות בסרטים בפסטיבל הסרטים ההומו-לסבי, הנערך במתחם חנות "האוזן השלישית" בתל-אביב. כתבת nrg גאווה יצאה לבדוק על מה המהומה הרבה - וחזרה מוקסמת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המקום: שדרות בן-ציון, בסמוך למתחם "האוזן השלישית" בתל-אביב. השעה: 17:00. האירוע: חתן וכלה לבושים בבגדי הכלולות, כדת וכדין, מצלמים את סרט החתונה. מטרים ספורים משם, קומה אחת מעל, מתכוננים עשרות אחדות של צופים לאות הכניסה לסבב ההקרנות השלישי של סרטי הגייז. "תזוזו קצת, שיהיה ביניכם רווח, זה דווקא יפה עם הדגלים", מפציר הצלם בזוג הנרגש ואלו, מבלי משים, מצייתים. רק כעבור דקות אחדות תקלוט החבורה כי מדובר בשרשרת דגלי הגאווה הארוכים שנתלו על גג בניין "האוזן השלישית" בו נערך פסטיבל הקולנוע-ההומו לסבי הראשון, ויפנו לצלם את הסצנה מחדש.
כקונטרה לסרט החתונה אני פונה בוחרת ב"פאקינג אחרת" (Fucking Different) ומתיישבת, יחד עם עוד חמישה עשר אנשים (נוכחות דלה ביחס להקרנות ערב) באחד ממוקדי הצפייה.
"אז את מהאתר של 'מעריב?'", שואל אותי גיא אסיף, 23, שמבחין בסמל האתר על מחברת שברשותי.
"כן", אני מודה.
"מברוק", הוא
אומר ומצמיד את כפות ידיו לתנועת הודיה. "תודה על החשיפה לפסטיבל, אני כל-כך מבסוט מהעיסוק התקשורתי בו, אם לא הייתי קולט את זה אצלכם במקרה לא הייתי מגיע לאתר של הפסטיבל ולא הייתי קונה כרטיסים לשמונה הקרנות שונות".
הסרט הגרמני, שקורץ בשמו לסרט הלסבי המיתולוגי "פאקינג אמאל" מאגד 15 סרטים קצרים של במאים ובמאיות גאים שהתבקשו לכתוב ולצלם את שהם רואים בעיני רוחם כאשר הם מדמיינים סקס בין בני המין השני. התוצאה - מזעזעת, שנויה במחלוקת ומדהימה. הפסיפס האירוטי, המשעשע והמחריד שיוצרים הסרטים הביא, בין היתר, צילומי תקריב של סקס בין גברים בחדר חושך, מין לסבי מפורט הכולל התמרחות בדם הניגר מלב אדם, משפטים שעוררו פרצי צחוק נוסח "אלוהים, אני באמת חייב להבין. מה יש להן לעשות עם שני חורים?" וזה לשלל תגובות.
הסרט, שאת אחד מחלקיו ביים הבמאי יורגן ברונינג הנוכח באירוע, היה, על שלל הקרנותיו, לסרט המצליח והנמכר ביותר בפסטיבל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"תפוח אדמה לוהט"
|
|
|
 |
|
|
|
על אף הזיקה והאופי המיני של הסרטים מסביר אסא אופק, מנהל השיווק של "האוזן השלישית", כי הוחלט מראש לוותר על סרטים פורנוגרפיים. "נתנו ליאיר ולגדי, מארגני הפסטיבל, במה מלאה וידענו בלב שלם שהם ירכיבו את תוכנייה מעולה אבל הגדרנו מראש שהכל לגיטימי פרט לפורנו", הוא מסביר.
"אנחנו לא נרתעים מחומר קיצוני, להפך, ואני יודע שקולנוע הומו-לסבי באופן טבעי נע לרוב סביבי המיניות אבל זה מחוץ לתחום", הוא גורס.
איך נוצר הקשר ביניכם?
"מרגע הפניה, שהייתה בסך הכל לפני חודש וחצי, עשינו שמיניות באוויר כדי להרים את הפרויקט. לא היה לי ספק שחשוב לקדם את הנושא שתואם בדיוק לאידיאולוגיה של 'האוזן'. הקמנו את האולמות במיוחד בשביל אירועים מהסוג הזה".
"מאז ומתמיד התווינו דרך והלכנו בשוליים, ולמרות שאני ומרבית הצוות כאן סטרייטים, הקדשנו את כל השבועיים האחרונים לקידום קולנוע גאה. בין היתר, הוצאנו מגזין של חמישים הסרטים הגאים של כל הזמנים וקידמנו את החלק הזה בספריית הווידאו".
ודאי היו גם תגובות נזעמות לכותונת הפסים הצבעוניים ש"האוזן" עטתה.
"היו, אני מודה. אבל זה חלק מזה. בכל אופן, המיילים הזועמים שקיבלנו היו חלק ממש מינורי מהאהדה שהגיעה מכל עבר. ברור לנו שהפסטיבל הוא תפוח אדמה לוהט שלא כל אחד היה מזדרז להרים, אבל מעבר לתרומה החברתית, עשינו כאן עבודה קולנועית מדהימה של הצגה של המון סרטים שאי אפשר להשיג ולא היו מוקרנים בשום מקום אחר".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| "התמיכה גברה על האהדה". לוגו ,האוזן השלישית"
| /images/archive/gallery/118/054.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
"לסביות מזמינות מראש כרטיסים"
|
|
|
|
|
|
|
אלי אליהו, טרנסג'נדר בן 28 מת"א, יצא מהקרנת הסרט "האגרסיביות" וטרם הספיק להשתחרר: "הסרט מדהים. בחרתי בו כי הוא קרוב ללבי, אבל גם כי הוא נראה מצוין בתוכנייה". 'האגרסיביות' מביא את סיפורן של חבורת נשים המתחזות לגברים ואינן מגדירות את עצמן כלסביות. "חשוב לי ממש להמליץ עליו", מחייך אלי ומתראיין בפתיחות מרשימה.
לעיתים אני מועדת בלשוני ופונה אליו בלשון נקבה, אך הוא מגיב בנועם ומתעלם בחביבות.
"ראינו גם את 'בנות יפות', שהוא רגיש יותר", הוא מוסיף, "אבל אני רוצה להדגיש שוב לטובת כל מי שקורא את זה: 'האגרסיביות' הוא סרט חובה".
בסבב ההקרנות האחרון השעון מורה על השעה 23:00 ו"הקומה מעל" מלאה עד אפס מקום. הומואים, לסביות, בי, טראנס וסטרייטים גודשים את המסדרונות וויכוחים שונים נשמעים. "ממש מעצבן אותי כל הסיפור הזה של הסקס, סקס ועוד סקס", אומר יניב שביקש להיחשף רק בשמו הפרטי. "אנחנו באים לקדם פה את הקולנוע הקווירי מול החברה וכל מה שרואים ושומעים זה ישבנים, אברי מין, גניחות ואנחות".
מירב, שותפתו לצפייה מתרעמת: "תגיד, אתה משוגע? על מה אתה מדבר? עדיין לא ראית כמעט כלום. 'סוף הקשת', למשל, עושה שירות מדהים לגייז במזרח אירופה, אבל אתה לא טוב יותר משאר הצופים. אם אין מינוחים סקסיסטיים בשם הסרט, בטח לא תזמין אליו כרטיסים".
כעבור שעה, שוקדים גדי ויאיר, המדגמנים שקיות שחורות של עייפות תחת העיניים, סידורים אחרונים. "מה שמצחיק הוא שלסביות מזמינות מראש כרטיסים ומתקתקות את עניין ההזדמנות בהתראה מסודרת מראש", אומרים השניים בפרגון למין הנשי, "הן בהחלט משהו-משהו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כמה המלצות
|
|
|
|
|
|
|
עד כה, צפו כ-1500 אנשים בסרטים השונים. לאור הביקוש, הוספו בהליך אקרובטי-כמעט ללוח הזמנים הקיים שמונה הקרנות נוספות. הרי לכם חשיפה ראשונה של תוספת ההקרנות ומספר המלצות צפייה לסרטי היום:
באולם 1 יוקרן הסרט "ונוס ממאדים" בשעה 13:00.
באולם 3 יוקרן "פאקינג אחרת" אף הוא בשעה 13:00.
באולם 2 יוקרן "הנוף של מגדלי התאומים" בשעה 21:00.
באולם 4 יוקרן "נשים מאוהבות" (הקרנה לאור הביקוש) בשעה 23:00.
באולם 3 יוקרן הסרט "סוף הקשת" בנוכחות הבמאי, יוכן היק, אורח הפסטיבל. הסרט יוקרן בשעה 19:00 בערב. אם לסמוך על המארגנים מדובר בסרט שאין להחמיץ
באולם 3 יוקרן "דברו סטרייט" בנוכחות הבמאי, שאף ישוחח עם הקהל, בשעה 21:00.
שמונת הסרטים שהתווספו:
"פאקינג אחרת" (שתי הקרנות), "נשים מאוהבות", שני מקבצי סרטי לסביות קצרים, "אהבה במחבוא" ו"ישנם תורמים". זמנים מפורטים מופיעים בהדגשה אדומה באתר פסטיבל הסרטים.
"העיר נצבעת בצבעי הגאווה וכמות הסטרייטים פה מפתיעה", מסכמת חבורת צעירות את החוויה. הן אומרות בתחושת סיפוק: "זה לוקח כל אורגזמה בהליכה".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
