 |
/images/archive/gallery/318/131.jpg מישל פוקו
צילום ארכיון  |
|
|
|
|
| בתחילת יוני יתכנס, בפעם השישית, כנס "סקס אחר" באוניברסיטת ת"א בסימן 30 שנה לפרסום "תולדות המיניות" של מישל פוקו. גלעד פדבה, ממארגני הכנס, מדבר על מחקר אקדמי עם תחושה של שליחות חברתית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתחילת החודש הבא יכונס באוניברסיטת תל-אביב כנס "סקס אחר". זוהי הפעם השישית בה מכונס הכנס, בהשתתפות חוקרי מגדר ותיאוריה קווירית מאוניברסיטאות וממכללות שונות ברחבי הארץ. מושב הפתיחה יתקיים ב-4 ביוני, בהשתתפות פרופ' קנדל תומס מבית הספר למשפטים, אוניברסיטת קולומביה. הכנס יעמוד בסימן שלושים שנה לפרסום ספרו המונומנטלי של מישל פוקו, "תולדות המיניות",
המהווה אבן דרך חשובה בחקר התפתחות ההומוסקסואליות.
"דווקא בתחום של פמיניזם ותיאוריה קווירית, חוקרות וחוקרים עדיין מרגישים שהם יכולים לשנות את העולם. זה כמעט שלא קיים בתחומים אחרים. חוקרות וחוקרים באים שליחות אישית, חברתית ופוליטית, ורוצים להילחם בתופעות שאני מגדיר אותן כ'סטיות' ממש: שוביניזם, גזענות ובורות", מספר בראיון ל-NRG מעריב מי שנחשב לאחד מן המפורסמים בתחום, גלעד פדבה. פדבה, דוקטורנט וחוקר בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, היה ממייסדי הכנס ונחשב לאחד לחלוצי העוסקים בתיאוריה קווירית.
"בכנס הזה אני משתתף כמעט מראשיתו. זה כנס בו הקהל יוצא מן הכלל, המפרגן שנתקלתי בו אי פעם. זהו קהל מקסים. כל כך הרבה אנשים מוכנים לקחת ימי חופש מהעבודה בכדי להגיע לכנס. בפעם הראשונה זו היתה אטרקציה שדבר כזה קרה בכלל. השנה אני נמנה על ועדת הכנס, והעובדה שמצליחים לארגן את הכנס כל שנה איננה מובנת מאליה.
"במציאות הכלכלית הנוראית של אוניברסיטת תל-אביב, ארגון כנס מדי שנה איננו מובן מאליו. מדי שנה יש הצעות להקראת מאמרים ומחקרים בכנס ומגיעים חוקרים צעירים שמביאים המון רעננות". אומר פדבה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"מה היתה עושה האנושות בלי אפלטון?"
|
|
|
 |
|
|
|
אתה חושב שהעיסוק בהיסטוריה, בסוציולוגיה ובתרבות מהזווית הקוורית הוא אולי ניסיון לפצות על מאות שנים בהן לקול הזה כמעט לא היה מקום במחקר האקדמי?
"לטעמי קיימת תחושה של רצון לספר היסטוריה אבודה. זהו רצון של ציבור שהושתק, נרדף והופלה, ציבור שמבקש לספר את ההיסטוריה שלו, להיאבק נגד דיכוי, כפי שיש היום חוקרים פלסטינים ומזרחים שמבקשים לתת נקודת מבט אחרת לנרטיבים הקיימים".
אך מעבר לזה, ההיסטוריה מלאה בדמויות של הומוסקסואלים ולסביות שנטייתם הוחבאה בהקשר של יצירתם.
"בהחלט. אני חושב שהרצון הזה הוא גם לחשוף את התרומה האדירה של אנשי רוח גאים לקידום האנושות. מה היתה עושה האנושות ללא אפלטון, צ'ייקובסקי, קוואפיס, אוסקר ויילד, אובידיוס ורבים אחרים? בין השאר, אנחנו רוצים לחשוף היבטים קוויריים של תרבות המיין-סטרים, כמו גם לתת אפשרות לתרבות קווירית אלטרנטיבית, מתנגדת, רדיקלית, שיש בה פוטנציאל של קדמה. אני מאמין שכולם יכולים לצאת נשכרים מאי-השתקה של הנושאים הללו ולחלוק יידע בכל הקשור אליהם.
"סקס אחר" פרץ לפני שש שנים ונחשב מאוד אוונגרדי. מה היחס שזוכה לו היום "סקס אחר"?
"צריך להבין דבר חשוב. אני לא חושב ש'סקס אחר' יכול היה להתחיל בשנות השמונים. באוניברסיטת תל-אביב יש שגשוג בתחום לימודי המגדר והתיאוריה הקווירית, ואני גאה בכך שאני מאלו שהתחילו כבר בשנות התשעים להעביר קורסים בנושא.
"כיום יש אקלים יותר סובלני מבחינת מרצים וסטודנטים, יותר מוכנות לעסוק בדברים שאינם מיין-סטרים. מגיעים יותר סטודנטים שמביעים בגלוי את רצונם בקורסים מסוג זה. הם מביעים פרגון, זה מתבטא בסקרי הוראה וראשי האוניברסיטה מודעים לכך. עם זאת, יש לא מעט הומופוביה באקדמיה, ויש לא מעט מרצים שטוענים טענות הומופוביות. היום הם יותר מתביישים להביע את הדעות הזדוניות הללו. רובם לפחות מתביישים בכך.
פדבה נזכר כי כשהוא היה סטודנט צעיר לתואר ראשון, "הקורס שלמדתי והתקרב לנושא היה 'גישות פמיניסטיות לקולנוע'. אמנם לא נאמר בו רבות על מיניות גברית ונושאים קוויריים, אבל מי שרצה לקרוא ולשמוע על הנושא מתוך מה שנאמר, יכול היה לעשות זאת.
"כיום, המצב הרבה יותר טוב משום שהן החוג לתורת הספרות הכללית והן החוג לקולנוע ולטלוויזיה מציעים קורסים הקשורים לתחום שנקרא Gay Studies".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| "מה היתה עושה האנושות ללא אוסקר ויילד?". צילום עטיפת הספר מאת ג'ונתן פרייר
| /images/archive/gallery/448/444.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
"אוניברסיטת ת"א היא מגדלור באפלה"
|
|
|
|
|
|
|
קשה שלא לחוש, במידה כזו או אחרת, שאוניברסיטת תל-אביב היא אי בודד שמנותק מהסביבה. הרי מול הפריחה שאתה מתאר, ההומופוביה בחברה הישראלית בכללותה איננה פוחתת.
"תראה, תמיד צריך מגדלור באפלה. אמר לי בחור יהודי תכול עיניים בסן פרנסיסקו: 'כשם שבתור יהודי אני שמח שיש את מדינת ישראל, בתור הומו אני שמח שיש את סן פרנסיסקו'. כך גם אני. אוניברסיטת תל אביב היתה הראשונה בתחום ולימודי מגדר ותיאוריה קווירית פרצו לאט לאוניברסיטאות ולמכללות אחרות. אני מאמין שטוב שיש גוף שנותן יותר קורסים בנושא, מגדלור שנותן כיוון טוב ללכת לאורו".
במסגרת הקיצוצים הרוחביים באוניברסיטה, לא עולה שוב השאלה מדוע צריך בכלל לימודי מגדר ותיאוריה קווירית?
"הייתי שמח לו התוכנית ללימודי נשים ומגדר היתה מקבלת יותר תקציבים. תמיד עולה השאלה מדוע צריך קורסים, מקבצים או אולי חוג ללימודים הומו-לסביים באוניברסיטה. בהקשר הזה אני רוצה לומר שלימודי מגדר ותיאוריה קווירית לא מיועדים רק לבנות ולהומואים, כמו שנהוג לחשוב. אני לא חושב שצריך לשים תמרור 'להומואים ולסביות בלבד' בקורסים. יחד עם זאת, אני בהחלט סבור שצריך שייקחו בחשבון שהקורס עוסק בתיאוריה קווירית, ב-Gay Studies".
כאמור, "סקס אחר" ייפתח ב-4 ביוני, במושב שבראשו יעמוד ד"ר אייל גרוס, עם הרצאת אורח של פרופ' קנדל תומס מאוניברסיטת קולומביה. למחרת ירצו ערן אריה מהחוג לארכיאולוגיה על ביטויים אומנותיים למין ולמגדר במזרח הקדום, גיל צדקיהו מהתוכנית לרבנות ב-Hebrew Union College על חתונה יהודית וזוגות חד-מיניים וגלעד פדבה מהחוג לקולנוע ולטלוויזיה על "סקס אחר ועברית קווירית בביצועיו של ערן צור לשיריה של יונה וולך".
אורן מורלי בן-ישי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ירצה על "הפסיכיאטריה והניהול החברתי של מיניות לא-לגיטימית: טיפול בסטיות מיניות", הרצאה המספקת מבט ביקורתי על פדופיליה.
בסוף היום ייערך שולחן עגול לציון 30 שנה לפרסום הספר "תולדות המיניות" מאת מישל פוקו בהשתתפות פרופ' עדי אופיר, ד"ר גדי אלגזי, ד"ר עמליה זיו ואחרים.
בין ההרצאות שתתקיימנה ביומיים שלאחר מכן, יעל משעלי תרצה על הנושא "אוטוביוגרפיה לסבית, או איך את יודעת שאת כזאת אם לא ניסית?", יסמין (מקס) ששון תעסוק בייצוג לסבי בקולנוע הישראלי ויניב רון-אל ירצה על הומואיות, גבריות ולאומיות על המסך.
הרצאות נוספות תעסוקנה במזרחיות ותיאוריה קווירית, הומוסקסואלים ואסלאם וכן שולחן עגול בנושא מצעד הגאווה העולמי. בדיון ישתתפו, בין הייתר, חגי אלעד מ"הבית הפתוח" וליעד קנטרוביץ'.
|
|
|
|
|
|
|  | | פאנל על מצעד הגאווה העולמי בירושלים. חגי אלעד
| |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
