גביע המדינה: הגלידה האיטלקית לאן?
פתיחתו של מוזיאון הגלידה הראשון באיטליה העלתה לדיון את השאלה סביב עתידו של המאכל הקר, שהחל מאבד מצבעו בגלל טעמים כמו סלמי ולובסטר עם וודקה
>> עוד על מוזיאון הגלידה החדש
>> קייטי וסורי מלקקות גלידה
>> ולנו יש גלידה בטעם חומוס
טורצ'ה השפיע רבות על דור הגלידה החדש של רומא, מאז פתח את החנות הראשונה שלו לפני כעשר שנים. בהשקת הסניף השמיני של הרשת שלו בעיר הבירה של איטליה מוקדם יותר החודש, הגישו את הגלידה בעלת מבחר של מתאבנים טעימים: סלמי חריף ואגס יחד עם כדורי גלידה בטעם סלרי, פרמזן, ואותם פלפלים חריפים שהזכרנו.
במוזיאון הגלידה החדש, שמתוכנן להיפתח במהלך הסתיו הקרוב באנזולה אמיליה שליד בולוניה, המוצגים יכללו בין השאר גם מתכון לגלידה משנת 1808. המוזיאון, שהקימה קרפיאני, חברה המייצרת מכונות גלידה, יסקור את ההיסטוריה של המעדן הקריר מאז הימים שבהם קבוצות של רצים סיפקו שלג מההרים לקירור היין במשתים שנערכו בארם נהריים בעת העתיקה.
את הקרדיט להמצאת הגלידה המודרנית בתקופת הרנסנס מעניקים לארכיטקט האיטלקי ברנרדו בונטלנטי, שהוסיף שמנת וביצים לקרחוני המים המסורתיים. מאז אוהבים מאוד את הגלידה באיטליה, ובעיקר בקיץ הנוכחי, כשהטמפרטורות התקרבו ל-40 מעלות צלזיוס. העיתון היומי לה רפובליקה דיווח על מוזיאון הגלידה שעתיד להיפתח, והעניק לכתבה את הכותרת "המוזיאון הכי קולי בעולם".
במקביל, אמצעי התקשורת מדווחים על התפשטות התופעה של גלידה לכלבים - רעיון שמקורו בעיר אטלנטה בארה"ב, אך הוא תופס תאוצה גם באיטליה.
בתקשורת מדווחים גם שהגלידה משמשת כתרופה למשבר הכלכלי. העיתונות הגיעה למסקנה הזאת לאחר שבמחקר שערך קונפרטיג'יאנטו, ארגון המייצג עסקים קטנים, התברר שהאיטלקים הוציאו בשנה שעברה לא פחות מ-2.4 מיליארד דולר על גלידה. מדובר בסכום המגיע לכ-100 דולר למשפחה - עלייה של שני אחוזים בהשוואה לשנת 2010.
נראה שהשנה התיאבון של האיטלקים לגלידה רק התגבר, וזאת למרות, ואולי בגלל, שקיעתה של איטליה למיתון כלכלי. לפי התאחדות יצרני הגלידה באיטליה, המכירות באביב השנה עלו בשבעה אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.
"הגלידה לא יקרה", מנסה טורצ'ה להסביר. "תמורת שני יורו אתה יכול לקבל חמש דקות של אושר. אז כן, העסקים טובים מאוד, למרות המשבר הכלכלי".
וכאשר העסקים פורחים, התחום מושך אליו עוד ועוד יזמי גלידה. חלקם גם למדו או לומדים באוניברסיטת הגלידה שנפתחה בשנת 2003, שגם אותה הקימה קרפיאני. כ-12 אלף סטודנטים למדו באוניברסיטת הגלידה בשנה שעברה - פי שניים מכמות הסטודנטים שעשו קורסים במוסד האקדמי יוצא הדופן הזה בשנת 2010.
רבים מאותם יזמים וסטודנטים צעירים חולמים ללכת בעקבותיהם של גוידו מרטינטי ופדריקו גרום, שהיו רק בשנות ה-20 לחייהם כאשר החלו לפני עשור לייצר גלידה יוקרתית בשיטות מסורתיות, תוך שימוש בחומרים טבעיים בלבד. כיום יש לאימפריית גרום מחזור שנתי של 36 מיליון דולר ויותר מ-50 סניפים בניו יורק, בטוקיו ובערים נוספות ברחבי תבל.
למרות שיש גלידות איטלקיות מעולות, טורצ'ה מתלונן שרק בחלק קטן מאוד מכ-2,000 הגלידריות ברחבי רומא מקפידים למלא את הגביעים בגלידה איכותית באמת. אבל הוא שמח שגם זה התחיל להשתנות, מאז שהמייסד רב-ההשפעה של תנועת המזון האטי באיטליה, קרלו פטריני, מתח לפני עשר שנים ביקורת חריפה על מצבה העגום של הגלידה האיטלקית.
בקרב יצרני הדור החדש של הגלידה, טורצ'ה מזכיר את פטמורגנה, שמייצרים גלידה בטעמים כמו אורז שחור עם ניצני ורדים, בקלאווה, ושומר, דבש ולקריצה (ליקריש).
חברת גלידה נוספת, וייס, שהחנות הראשית שלה מאחורי הוותיקן מקושטת כך שהיא מזכירה מערת קרח, משתמשת במזונות מוגנים כמו אגוזי לוז מסוג לנגה ולימוני אמלפי, ומגישה ללקוחות אפריטיפים טעימים, בהם גלידת שמן זית המוגשת עם שרימפס לא מבושלים.
ואולם למרות החדשות הטובות על מצבה של הגלידה האיטלקית, על דבר אחד האיטלקים לא מוכנים לעבור לסדר היום: בפסטיבל הגלידה שנערך בפירנצה, אירוע שנחשב לאליפות העולם בגלידה, המנצח היה קנדי. ג'יימס קולרידג' מחברת בלה גלטריה בעיר ונקובר זכה בפרס הראשון בעזרת מתכון לגלידת פקאן וסירופ מייפל. לא נעים.
לעוד כתבות באתר אונלייף היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות