מגש הכסף: סיכום השבוע הדרמטי בתולדות הכדורסל האירופי
אחד הסיבובים המפתיעים בהיסטוריה של היורוליג מאחורינו, אבל "המשחק" החשוב מכולם נערך במפגש ראשי הקבוצות הבכירות במפעל בו נוסד באופן רשמי מועדון העלית של הכדורסל האירופי. עם זאת, המפתח לעתיד הענף נמצא דווקא בידיים של פיב"א. ברק יפת מסכם את אחד השבועות הדרמטיים בתולדות המשחק ביבשת הישנה
אחד הסיבובים המפתיעים בהיסטוריה של היורוליג מאחורינו עם קבוצה אחת בלבד שנותרה בלתי מנוצחת, קבוצה אחת בלבד שנותרה בלתי מנצחת, ניצחונות גדולים לפנרבחצ'ה על חימקי, ברצלונה על קובאן ואולימפיאקוס על אנדולו אפס, כשכל המנצחות מתבססות במקום הראשון בבית, והמשך ההתרסקות של מכבי ת"א וארמני מילאנו. אבל כל המשחקים עמדו בצל ההחלטה שהתקבלה ביום שלישי האחרון, ותהפוך בקרוב את המושגים "שלב הבתים" ו"טופ 16" לזיכרון נושן.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לאורך השנים נשמעו תלונות ביחס לרישיון A שמעניקה היורוליג לקבוצות מסוימות, ומבטיח להם חברות במועדון העילית של היבשת בלי קשר להישגים בליגות המקומיות. בשבוע שעבר התברר כי החשיבות שלו גדולה הרבה יותר: כל קבוצה מה-11 שמחזיקות בו תהפוך לנדבך חשוב בפורמט החדש של המפעל, שיורכב ממועדונים שאמורים להגדיל את עושרם ולהשאיר פירורים למי שלא עבר את הסלקציה למסיבה היוקרתית. ההסכם עם חברת IMG יבטיח ליורוליג סכום אסטרונומי של 872 מיליון יורו לעשור הקרוב, מתוכם 363 מובטחים לקבוצות, שתוכלנה להפיק קרוב לרבע מיליארד יורו נוספים בהתאם להצלחת הסטארט-אפ.
ריאל מדריד, ברצלונה, קוצ'ה לבוראל, אולימפיאקוס, פנאתינייקוס (החתימה הסופית שלה אמורה להיות עניין של זמן), צסק"א מוסקבה, מכבי ת"א, פנרבחצ'ה, אנדולו אפס, ארמאני מילאנו וז'לגיריס קובנה הן המרוויחות הגדולות מהמהלך, עם חוזה מובטח ל-10 שנים ואופציה לעשור נוסף. כרטיס נוסף יחולק לזוכת היורוקאפ, כרטיס נוסף למנצחת של טורניר המוקדמות, ואת ליגת הטופ 16 החדשה תשלמנה 3 אלופות מליגות שונות באירופה. הפייבוריטיות הן הליגה הטורקית, הליגה הגרמנית וליגת ה-VTB, אך גם הליגה האדריאטית והליגה הפולנית נמצאות בתמונה.
ההחלטה על צמצום הליגה זורזה בעקבות ההצעה הדומה של פיב"א ל"צ'מפיונס של הכדורסל", אבל השינויים בפורמט בעשור האחרון מעידים שהיא מהווה חוליה אחרונה בהתפתחות אבולוציונית ועקבית מצד ברתומאו וחבריו. עד עונת 2003/2004 שוחקו 6 משחקים בלבד בטופ 16, ומשם כל קבוצה שסיימה ראשונה בבית העפילה ישירות לפיינל פור. המשמעות היא 8 משחקים בלבד לפיינליסטית החל משלב 16 הגדולות. עונה לאחר מכן נוסף שלב הפלייאוף, שהגדיל את מכסת המשחקים בטופ 16 והלאה ל-11 מקסימום. ב-2008/2009 התארכה סדרת הפלייאוף מהטוב מ-3 לטוב מ-5, ומספר המשחקים המקסימלי בשלבים המאוחרים התייצב על 13.
הטרנספורמציה המייצגת והדרמטית ביותר עד כה התחוללה בעונת 2012/2013, בה שונה הפורמט משמעותית ומספר המשחקים בטופ 16 צמח ל-14. לפני עשור 8 משחקים בלבד הספיקו לזכייה ביורוליג החל מסיום שלב הבתים; בשנים האחרונות המספר נע בין 19 ל-21. ובליגה החדשה? כל המפגשים יתקיימו בין "16 הגדולות", וזכייה במפעל תצריך בין 35 ל-37 משחקים, גידול של 450% בהשוואה ל-2004.
אז הקבוצות הגדולות רוצות לשחק כמה שיותר בינן לבין עצמן כדי להרוויח הכנסה מקסימלית מפרסום, שיווק ומכירות כרטיסים, ולהפוך למעין שלוחה אירופית של ה-NBA, בדרך אולי להפוך לבית נפרד בליגה הטובה בעולם ביום מן הימים. העניין הוא שכל התחזקות של חזקים מעוררת התנגדות מצד היתר, בייחוד כשה"חזק" מוגדר א-פריורית ככזה ל-10 שנים לפחות. יש טעם לוואי חמצמץ להתכנסות של מועדוני העל בליגה מצומצמת דווקא בעיצומה של אחת העונות השוויוניות בתולדות היורוליג, והנה נתון סטטיסטי שיגבה את זה: המאזן של 11 הקבוצות המדוברות מאז פתיחת העונה עומד על 29 ניצחונות בלבד לעומת 26 הפסדים. מי שמגלמת את האבסורד יותר מכל היא מלאגה, הקבוצה היחידה ביורוליג עם מאזן מושלם, שבתסריט סביר בהחלט תשחק בעונה הבאה ביורוקאפ.
בספרד כבר פורסמה עצומה נגד צמצום היורוליג בה נכתב: "המועדונים העשירים באירופה יצרו תחרות וירטואלית וסגורה בתוך עצמה. ליגה שהשייכות אליה נקבעת לפי הכסף, שיוצרת מצב בו הספורטאים לא מקבלים תגמול על מאמציהם, חותרת נגד כל ערכי הספורט. ההחלטה הזאת פוגעת בקבוצות מדרג הביניים שבלעדיהן אין ספורט. המועדונים העשירים דואגים לאינטרסים שלהן בטווח הקצר בלבד. הכדורסל הוא ספורט ולא עסק, וליגה אירופית הוגנת צריכה לאפשר חלומות גם ללימוז', פרטיזן, חובנטוד בדאלונה וכו'".
ג'ורדי ברתומאו ניסה להרגיע את הביקורות ואמר: "אף קבוצה עם שאיפות לצמוח לא תיפסל. לא נעלנו את הליגה, יש 5 דלתות כניסה". אלא שמבט על רשימת הקבוצות ללא הבטחה למקום ביורוליג החל מהעונה הבאה מעלה את האפשרות לפיצול סטייל עונת 2000/2001: חימקי מוסקבה, לוקומוטיב קובאן, גלאטסראיי, מלאגה, ולנסיה, דרושפאקה, אלבה ברלין, באיירן מינכן, הכוכב האדום בלגרד ועוד.
המפתח נמצא בידיים של פיב"א, שנשיאה לשעבר ג'ורג' ואסילאקופולוס, המשמש כחבר בכיר בארגון גם היום, לא נשמע נלהב מהגישה של היורוליג במפגש בו הציעה פיב"א את הרעיון לליגת האלופות בהנהגתה: "אפילו סידורי הישיבה היו מוזרים. בצד אחד אנחנו ובצד השני נציגי היורוליג והקבוצות. שאלתי אותם מה הם רוצים לעשות ולא קיבלתי תשובה. היה כדורסל באירופה גם לפני שנת 2000 (שנת ההקמה של היורוליג – ב.י) ולפי מה שאני יודע הקבוצות היווניות למשל הרוויחו יותר כסף אז מאשר הן מרוויחות ביורוליג".
בצרפת כבר הכריזו על הציפייה לאלטרנטיבה. אלן ברל, נשיא הליגה הצרפתית, אמר בראיון ללאקיפ: "אנחנו מצפים לראות שתי ליגות נפרדות בעונה הבאה, והקבוצות שלנו תשחקנה בליגה של פיב"א". פרט לביקורת הצפויה על מועדון המתעשרות, ברל העלה נקודה מעניינת ולפיה פיב"א עשויה לנקוט בצעדים נגד התאחדויות שלא יסורו למרותה: "אם לא נקיים אחר ההוראות נסתכן בהשעייה מתחרויות הבינלאומיות של פיב"א. בנוסף, בפורמט של 16 קבוצות נהיה רק שק החבטות של הקבוצות הגדולות ואני חושב שזה בזבוז זמן".
אחת המשמעויות המרכזיות של הליגה המצומצמת היא האוטונומיה המוחלטת שיש לה ביחס לליגות המקומיות שעשויות להיפגע. רמז מטרים לכך התקבל בספרד, מולדת היורוליג, בה דורשות ברצלונה, ריאל מדריד ולבוראל קוצ'ה לצמצמם את מספר הליגות ב-ACB ל-16 או 14 קבוצות במקום ה-18 היום, ומאיימות בעזיבה במידה ודרישתן לא תתקבל. "3 המוסקטריות", כפי שיש מי שכינה אותן בספרד, מודאגות מהעומס הרב הצפוי להן, כאשר מספר המשחקים הצפוי להן בעונה עשוי לטפס לסביבות ה-90, יותר מאשר בעונת NBA. באותו הקשר אפשר לציין שהחוזה המובטח של מכבי ת"א פירושו גם קץ הרומנים המזדמנים עם הליגה האדריאטית, שתשמש במקרה הטוב כקלף מיקוח להשגת מטרות במשאים ומתנים מול הליגה הישראלית.
מבחינת היורוליג, ייתכן שהמפתח למניעת הפיצול ברמה המיידית טמון בהחלטה על זהות 5 כרטיסי הכניסה הנותרים. ההחלטה המסמנת להעניק כרטיס לאלופת הליגה הטורקית, למשל, תבטיח מינימום התנגדויות מצד המממנת העיקרית של המפעל, בהנחה שזכייה של פנר או אנדולו אפס תעביר את הכרטיס לבאה בתור. סימן שאלה נוסף הוא טורניר המוקדמות, שיכול להעניק תקווה להרבה מועדונים למרות שסיכויי ההצלחה בו נמוכים. אלא שגם מניעת הפיצול בטווח הקצר לא מבטיחה כלום לגבי ההמשך, וכדי לאמוד את נזקי הפערים הכלכליים בין 11 המועדונים הקבועים לשאר הקבוצות נצטרך להמתין ל-2025.
הפורוורד הליטאי הוא שחקן הסיבוב הראשון ביורוליג. 22 נקודות שלו, ביחד עם 4 ריבאונדים, 3 אסיסטים והמדד הגבוה ביותר בשתי הקבוצות (30) הובילו את מלאגה לאחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה, 78:86 במוסקבה על צסק"א, שהותיר את האנדלוסים במאזן 0:5 מרשים. נעצור כאן כי קוזמינסקאס שווה טור נפרד.
סטפן יוביץ' (הכוכב האדום בלגרד): רק 4 נקודות ב-1 מ-6 מהשדה אבל שיא יורוליג חדש עם 19 אסיסטים מקנה לו מדד 25 ומקום בחמישייה. הרבה בזכותו הסרבים נשארים בחיים בבית המוות, עם ניצחון חוץ גדול בגרמניה, 79:90 על באיירן מינכן.
רודריג בובואה (שטרסבורג): הצרפתים מסיימים סיבוב ראשון עם הפסדים לכוכב האדום, באיירן וחימקי, וניצחונות על פנרבחצ'ה וריאל מדריד. מוזר. הגארד שהגיע בקיץ מלה-מאן הצטיין ב-86:93 המפתיע על הבלאנקוס עם 16 נקודות ו-6 אסיסטים על איבוד אחד בלבד.
מינדאוגאס קוזמינסקאס (מלאגה): ראה MVP.
ניקולו מלי (באמברג): בחירה שנייה ברציפות לחמישיית המחזור ושחקן המחזור של היורוליג בזכות מדד 37, הכמות השנייה בגובהה עד כה העונה. שימו לב למספרים של מחולל נס מילאנו הראשון, שפורח בגרמניה תחת אנדרה טרנקיניירי, ב-73:90 על ססארי: 7 מ-10 ל-2, 3 מ-3 ל-3, 3מ-3 מהקו, 26 נקודות (שיא קריירה), 8 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות. סטרץ' פור, מישהו?
אנטה טומיץ' (ברצלונה): הסנטר הקרואטי נזכר איזה מוסר נפלא הוא ופיטם את הלהקה הקטאלונית סביבו עם 7 אסיסטים (שיא אישי), שחברו ל-16 נקודות וניצחון 68:72 על קובאן, שהגיעה למשחק במאזן 0:4 ופינתה את פסגת הבית לברצלונה עם סיומו.
מלך המדד
1. יואניס בורוסיס (קוצ'ה לבוראל): 25.2.
38. טיילור רוצ'סטי (מכבי ת"א): 13.
מלך הסלים
1. אלסנדרו ג'נטילה (ארמאני מילאנו): 19.2
10. דווין סמית' (מכבי ת"א): 15.
מלך הריבאונדים
1. יואניס בורוסיס (קוצ'ה לבוראל): 8.6.
4. טרבור אמבקווה (מכבי ת"א): 7.2.
מלך האסיסטים
1. סטפן יוביץ' (הכוכב האדום) ותומא הרטל (אנדולו אפס): 8.
9. טיילור רוצ'סטי (מכבי ת"א): 5.
מלך החטיפות
1. דייויד לוגאן (דינמו ססארי): 2.6.
*למכבי אין נציג בדירוג*
מלך החסימות
1. פטריק יאנג (אולימפיאקוס): 2.6.
14. טרבור אמבקווה (מכבי ת"א): 1.
הסיבוב השני של שלב הבתים מתאפיין לרוב במשחקים חסרי חשיבות על דירוגים פנימיים, ומאבקים מרתקים למחצה על עליות מהמקום הרביעי. ריבוי ההפתעות ב-5 מחזורי הפתיחה מבטיח שהפעם זה לא יקרה. בסוף השבוע הקרוב נוכל לראות את ריאל מנסה לנקום בחימקי ולהימנע מהפסד רביעי העונה, מכבי מקווה להציל את העונה בקרב אימפריות מול צסק"א, מילאנו בסיטואיצה דומה מול לבוראל, וצדביטה מתיימרת לרשום ניצחון רביעי רצוף על אולימפיאקוס, שתגיע ללא פטריק יאנג שגמר את העונה.
אבל המשחק שיגדיר את המשך העונה של קבוצה ביורוליג יותר טוב מכולם הוא המפגש של פאו באואקה מול הרוסים. עם או בלי קשר לקנס שהושת על השחקנים, היוונים השיגו ניצחון שני העונה במחזור האחרון, אבל רק המשך המומנטום מול מלקולם דילייני ושאר האתלטים מסביבו יבטיח שכדאי לקחת אותה בחשבון גם לקראת השלבים המכריעים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם