ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

וויצ'יץ': "אני המחליט הבלעדי במכבי? אין לזה קשר למציאות"

האשימו אותו בהפסד הצורב להפועל אילת וטענו שהוא מצר את צעדיו של המאמן גיא גודס. אבל ניקולה וויצ'יץ', מנהל מכבי תל־אביב, לא נותן לשמועות ולאובדן האליפות להשפיע על הנאמנות שלו לקבוצה הצהובה, שהפכה לביתו השני. ראיון מיוחד

"זאת לא פרדה, זה רק זמני", אמר ניקולה וויצ'יץ' ביוני 2008. הכדורסלן הוותיק עזב את מכבי תל־אביב בתום שש עונות שבמהלכן זכה איתה פעמיים באליפות היורוליג, הציג הישגים אדירים והפך לאגדה. מכבי יצאה אז מגדרה לכבודו: הפיקה סרטון מושקע, קיימה משחק פרדה מרגש, והעלתה את חולצתו לתקרת ההיכל. "ניקולה הוא לא רק כדורסלן, הוא הרבה יותר מזה. הוא אדם יקר ושחקן אהוב", אמר אז דיוויד פדרמן, מבעלי הקבוצה.

כעבור חמש שנים נסגר המעגל. אחרי ששיחק ביוון, בטורקיה ובמועדון נעוריו הקרואטי ספליט, חזר ניקו ב־2013 לישראל ומונה למנהל קבוצת מכבי תל־אביב. במסיבה לכבוד שובו עוד השתעשעו העיתונאים כששאלו אם יתרון הגובה יעזור לו להחליף נורות, אבל וויצ'יץ' לא נעלב. הוא בא לעבוד.

בשלוש השנים שחלפו מאז, הספיק וויצ'יץ' להפוך לדמות משפיעה מאוד, אך לא כולם יסכימו שהשפעתו חיובית. הדחתם של הצהובים בחצי גמר הפלייאוף האחרון של ליגת־העל, כשהפסידו להפועל אילת שלוש פעמים ברציפות אחרי שכבר הובילו 0:2 בסדרה, גררה תהיות בנוגע להתנהלותה המקצועית של הקבוצה, ועוררה גל של ביקורת כלפי המנהל הקרואטי. בקרב עיתונאי הספורט טענו אז שהכישלון הוא תוצאה של החלטות שקיבל.

"מחמיא לי שאנשים חושבים שאני המחליט הבלעדי בנושאים מקצועיים, אבל אין לזה קשר למציאות", אומר לנו וויצ'יץ'. "אני רק חתיכה בפאזל של ההנהלה, ותפקידי להביע את דעתי המקצועית. לכן אני כאן, אבל זה לא אומר שהדעה שלי היא אחרונה וקובעת. זה לא עובד ככה במכבי.

"אני יודע טוב מאוד מי מפיץ את השמועות בנוגע אליי, אבל אני לא רוצה לומר את שמו ומעדיף לשמור על כבודו. זה לא באמת משנה. אני מוכן לעשות הרבה מאוד בשביל מכבי, וגם לבלוע את הגאווה שלי למענה. אני מסתכל על העתיד".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הכישלון המהדהד בקיץ גרם לרעידת אדמה בקבוצה, והוביל לשינויים מרחיקי לכת בהרכב השחקנים והצוות המקצועי. אחד הבולטים והרועשים שבהם היה סיום עבודתו של פיני גרשון כעוזר המאמן אחרי עונה של חיכוכים עם וויצ'יץ', בין השאר סביב תפקודו של מאמן הכושר אבי קובלסקי, שמנהל הקבוצה לא היה מרוצה ממנו. "ברור שפיני ואני לא הסכמנו על הכול, אבל לא רבתי איתו ואין שום סיבה ללכת למקומות האלה", אומר וויצ'יץ'. "אלו דברים טבעיים שקורים במערכת, ועשו מהסיפור יותר ממה שהוא".

בשורה התחתונה, הוא וקובלסקי לא כאן.
"כן, אבל זה לא כי הם רבו איתי. ההחלטה שהתקבלה היא מקצועית לחלוטין. זה לא קשור לאגו שלי או לאיזה רצון שהם לא יהיו כאן".

זה היה רעיון טוב, להביא את פיני גרשון כעוזר מאמן?
"בחלק מהדברים כן, בחלק אחר פחות".

אתה עדיין חושב שגיא גודס הוא האיש הנכון להוביל את מכבי כמאמן?
"כן. גיא מאמן מוכשר, הוא סמל במכבי ונמצא במערכת המון שנים. הוא ראוי לגיבוי מלא מכולנו, והוא יקבל אותו. אם היינו חושבים אחרת הוא לא היה כאן. אנחנו עושים הכול כדי שתהיה לו סביבת עבודה נוחה".

זה נכון שהצעת אופציות אחרות?
"ממש לא. מצד אחד אנשים אומרים שאני מחליט הכול, ומצד שני אומרים שלא רציתי שגיא ימשיך והוא עדיין פה. איך תסביר את זה?"

מהצד, היחסים איתו נראים בעייתיים. אפילו את עוזרי המאמן לא אפשרתם לו לבחור.
"כבר בעונה שעברה גיא רצה לעבוד עם אבי אבן, אבל בסוף הוחלט שאבי ימשיך להתמקד במחלקת הסקאוטינג האיכותית שהוא בונה בשנים האחרונות. העונה זה התאים יותר, ולכן הוא מונה לעוזר".

במכבי של פעם, כל הכביסה הזו לא הייתה יוצאת החוצה.
"כשהגעתי למכבי בפעם הראשונה, היו אולי שלושה־ארבעה עיתונים שסיקרו אותנו. עכשיו אין מי שלא עוקב אחרינו בעיתונים ובאינטרנט. כל אחד מנסה למצוא עניין, להשיג חומרים מחדר ההלבשה. כשהרבה אנשים מעורבים בזה, קשה לשמור על האינפורמציה".

וויצ'יץ' מחובר לקבוצה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוא נמצא בכל אימון, ולצד הניהול המקצועי והעבודה הממוקדת עם השחקנים הגבוהים, הוא אמון גם על הצדדים הטכניים של ניהול הקבוצה. "אני עייף, מכבי העירה אותי מוקדם היום", הוא מתנצל כשאנחנו נפגשים לקראת סיומו של אימון, ומנסה להסתיר פיהוק סורר.

מתיחת הפנים שעברה מכבי הקיץ הביאה לקבוצה לא מעט פנים חדשות. בעונה הבאה ילבש דגן יבזורי את המדים הצהובים לראשונה, ולסגל יצטרפו גם כמה שחקנים זרים מסקרנים: הגארדים טיילור רוצ'סטי וג'ורדן פארמאר, שהגיע לקדנציה שנייה, והסנטרים טרבור אמבקווה וויטור פבראני, שחוזר מפציעה ארוכה ועדיין מתקשה להתאושש.

"לקחנו כאן סיכון מסוים, אבל ויטור הוא שחקן צעיר ומוכשר שרוצה להוכיח את עצמו", מסביר וויצ'יץ'. "זה ייקח זמן וצריך להיות סבלניים. אנחנו יודעים כמה טוב הוא יכול להיות". כשאני שואל אותו מי בדיוק עומד לשמור בקבוצה החדשה, הוא מחייך. "בהגנה אנחנו צריכים לתפקד כיחידה אחת, וכולם צריכים לקחת חלק במאמץ. יש לנו פוטנציאל התקפי מעניין, אבל זה לא יספיק".

הסגל שלכם כבר סגור?
"השוק השנה קשה מאוד, כי באן־בי־איי העלו את הסכומים שהם מבקשים תמורת שחרור שחקנים ואת המינימום שהם עצמם משלמים. אנחנו בקשר עם שחקנים מצוינים, שכרגע יקרים מדי בשבילנו. באוקטובר נבחן שוב את האפשרויות".

מה המטרות שלכם לקראת העונה הקרובה?
"במכבי המטרה היא תמיד לזכות בכל דבר שהוא. אליפות וגביע המדינה בארץ הן המטרות הראשונות, ואז הפיינל־פור ביורוליג".

בעונה האחרונה הייתם רחוקים מלהשיג את האליפות בארץ. מה גרם להתרסקות שלכם בחצי גמר הפלייאוף?
"עשינו כמה טעויות מקצועיות, ואחרי ההפסד במשחק הרביעי נוצרה אווירה לא טובה, כאילו אין לנו סיכוי לנצח. לא אהבתי את זה, כי היינו מספיק מוכשרים. חשוב לזכור שגם סבלנו מחוסר מזל של פציעות שלא נגמרו".

שחורציאניטיס היה בריא, אבל נראה שאיבדתם אותו מקצועית.
"לא יכולנו לטפל בסופו יותר טוב ממה שטיפלנו. הוא היה כוח מרכזי ומוביל בעלייה שלנו משלב הטופ 16 ביורוליג להצלבה, אבל סבל ממזל רע ומפציעות חוזרות שהוציאו אותו מהקצב. השיא היה בעקבות הנקע ברגל, לפני גמר הגביע. הוא באמת לא היה יכול ללכת, אבל העובדה שהוא לא הגיע בכלל למגרש יצרה כדור שלג שיצא מפרופורציה וגרמה לאנרגיות קשות סביבו".

פורסם אז שגודס לא מדבר איתו, שאף אחד מהקבוצה לא בא ליום ההולדת של הבן שלו. פעלתם נכון, לאור העובדה שמדובר באדם רגיש?
"זה עוד סיפור שאנשים המציאו. אני אישית ועוד כמה שחקנים היינו ביום ההולדת".

אתה נשמע טעון בנוגע לפרסומים שקשורים אליך.
"כי סביבי וסביב מכבי יש המון שמועות וסיפורים בלי שום קשר למציאות. אני מבין שאנחנו מעניינים הרבה אנשים, וזה טוב, אבל במועדון לא יכולים להתעסק כל היום באישור ובהכחשה של דיווחים".

מה דעתך על ההצלחה של אלופת המדינה, הפועל ירושלים?
"עובדים שם בצורה מסודרת וטובה. הגיעה קבוצת ניהול חדשה, ורואים שהם מתייחסים לזה כפרויקט לטווח ארוך ומתכוונים להישאר הרבה זמן. בשבילנו ובשביל הכדורסל הישראלי זה מצוין. זה מגביר אצלנו את המוטיבציה לעשייה".

אתה רואה מצב שבו הם הופכים להגמוניה מקומית במקום מכבי?
"הם בנו קבוצה טובה לעונה הקרובה, ומכיוון שהאליפות תוכרע בפיינל־פור, הכול אפשרי. אבל בשורה התחתונה, זו עדיין ירושלים ואנחנו עדיין מכבי. נמשיך להיאבק על כל תואר, ותמיד נישאר פייבוריטים".

מה קשה יותר, לאבד את האליפות או להסתכל אחר כך בעיניים של היו"ר שמעון מזרחי?
"עצוב מאוד להסתכל בעיניים שלו אחרי שמפסידים תואר, בייחוד אם מדובר באליפות המדינה. לראות בן־אדם שהוא אגדה, שהפך את מכבי למה שהיא, שזכה ב־83 תארים ועדיין רעב לעוד - זה נותן השראה".

מצד שני, נראה שכוחו במערכת נחלש בשנים האחרונות.
"זה לא נכון. כולם מכבדים את שמעון והולכים אליו לקבל עצה טובה".

בין אם יודה בכך ובין אם לא, ניקולה וויצ'יץ' הוא חלק משינוי גדול שעובר על המערכת של מכבי תל־אביב. זה מתחיל בהנהלה עצמה, שם תופס פיקוד הדור הצעיר של בעלי המניות. בנוסף, בתהליך שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות ומושפע מהנעשה באן־בי־איי, המנהל המקצועי והנהלת המועדון הם שבונים את הרכב הקבוצה, ולא המאמן. "בתחומים מסוימים אנחנו משתנים, זה ברור, אבל זה לא עובד כאן לפי דור חדש או ישן", טוען וויצ'יץ'. "כולם מגיעים לפגישות ועובדים יחד. טוב שיש לנו אנשים מנוסים כמו דיוויד פדרמן, שמעון מזרחי ואודי רקנאטי, שאפשר להתייעץ איתם וללמוד מהם.

"המציאות מסביב משתנה כל הזמן - באן־בי־איי לוקחים יותר ויותר שחקנים מאירופה, בסין מתפתחת ליגה חזקה עם תקציבים גדולים - ואנחנו חייבים להתאים את עצמנו ולחשוב על העתיד. את הפירות של חלק מהמהלכים שנעשים עכשיו, נקטוף רק בעוד שנתיים־שלוש".

כשהגעת לניהול הקבוצה דיברת על רצון להביא לכאן את השיטה הקרואטית. מה זה אומר ולאן זה מתקדם?
"זה עוד סיפור שהמציאו. אני לא רוצה להביא לכאן את השיטה הקרואטית, אלא מאמין שכדאי לאמץ ממנה כמה היבטים במה שקשור לפיתוח שחקנים כבר מגיל צעיר. אחרי שנה גיליתי שזה בלתי אפשרי, כי המערכת בישראל בנויה כך שאין שום סיכוי לפתח שחקנים מקצועיים. עם בתי הספר, הליגות והחוקים באיגוד ובמנהלת, הדבר היחידי שאפשר הוא שהילדים ישחקו בשביל הכיף".

אבל מכבי היא מחלקה עצמאית.
"היא לא עצמאית, כי היא קשורה לליגות ולחוקים כאן. אפשר להעביר לקבוצות נוער רק שחקן אחד בשנה, וצעירים זרים הם בכלל מחוץ לתחום, כי אסור. ריאל מדריד, לדוגמה, החתימה השנה כמה שחקנים זרים בני 14־15, שיכולים להתפתח במועדון, לשחק בליגת הנוער בספרד ובמקביל להשתתף בליגת בוגרים מדרג נמוך. כאן, אפילו ישראלים בגילאי הנוער לא יכולים לשחק בקבוצה בוגרת מהליגה השנייה, למרות שהם טובים מספיק".

איזה עתיד יש למועדון שלא מפתח כישרונות בעצמו?
"לא הרמנו ידיים, ואנחנו עושים ומנסים מה שאפשר כדי לפתח שחקנים בתוך המערכת, למרות שזה קשה מאוד. זה תהליך, וכדי לבנות שחקן בצורה נכונה צריך להתחיל בגיל 13, כי אחר כך זה כבר מאוחר מדי".

אתה רואה מישהו בגילאי הנוער אצלכם שיוכל להתפתח לרמה המצופה?
"צריך לחכות ולראות. אנחנו מטפחים את מי שאפשר, ניתן להם צ'אנסים בליגה, חלק מהם ישחקו במכבי רמת־גן שבליגה השנייה, אבל אני לא יכול לומר שכרגע יש לנו מישהו עם פוטנציאל אן־בי־איי עתידי".

בעקבות החזרה למכבי סגר וויצ'יץ' את אקדמיית הכדוסל לצעירים שהקים בקרואטיה. את דראגן בנדר, הכוכב הגדול ביותר שטיפח שם, הביא איתו כנדוניה לתל־אביב. בתחילת העונה החולפת חתם בנדר בן ה־17 על חוזה לשבע שנים, וכיום הוא נחשב לפרויקט הפיתוח המוביל של המועדון. בעונה הראשונה שלו שיחק במכבי רמת־גן - לא בהצלחה יתרה, יש לומר - ובקיץ נופה מהנבחרת הצעירה של קרואטיה בשל סכסוך שקשור לנעליים וחוזי פרסום. בעונה הקרובה הוא כבר יהיה חלק מהסגל של מכבי תל־אביב, אתגר לא פשוט לבחור בגילו. "דראגן הוא כישרון ברמה הגבוהה ביותר", אומר וויצ'יץ', שמשגיח על הילד מקרוב. "הוא רק בן 17, אבל כשאתה רואה אותו מתאמן בקבוצה הבוגרת, אתה חושב שהוא כבר בן 25".

בנדר נחשב לשחקן שלך. מה יקרה אם לא יקבל דקות משחק?
"מעולם לא התערבתי בהחלטות של המאמן, וכך יהיה גם עכשיו. לדראגן יש הזדמנות להוכיח לגודס שהוא ראוי לדקות משחק, ואני בטוח שהוא יקבל צ'אנס".

וויצ'יץ' מודע היטב לצורך של מכבי בחיזוק הזהות הישראלית שלה, ומבין שהמציאות של מגרש מלא בשחקנים זרים לא יכולה להימשך. "אנחנו מאוד רוצים לשנות את זה, אבל היום אין מיקי ברקוביץ' או מוטי ארואסטי, וגם לא טל בורשטיין או גור שלף", הוא אומר.

"היו ישראלים שרצינו, אבל הם העדיפו לחתום במקומות אחרים, וצריך לכבד את זה. בשורה התחתונה, אין היום מספיק ישראלים שיכולים להתחרות ברמת היורוליג. המטרה שלנו היא להעניק חוויה ל־12 אלף צופים שבאים לראות אותנו מנצחים, ובשביל זה אנחנו צריכים את הטובים ביותר".

גל מקל בחר נכון כשחתם בכוכב האדום בלגרד ולא אצלכם?
"קשה לדעת, ואין לי דרך להיכנס לראש שלו. ניסינו כל הקיץ להביא אותו, דיברתי איתו באופן אישי, והוא פשוט לא רצה לבוא".

אחד הפצעים הפתוחים במערכת היחסים בין וויצ'יץ' למכבי קשור לנסיבות התאבדותו של מוני פנאן, מנהלה המיתולוגי של הקבוצה. לאחר מותו של פנאן ב־2009 התברר שהוא ניהל בנק השקעות פרטי, ושהותיר אחריו לכאורה חובות כבדים. מבט חטוף בסרטוני הפרדה של וויצ'יץ' ממכבי חושף כמה הדוק היה הקשר בין השניים. מתחבקים ודומעים, הם נראים שם כמו אב ובנו. "ניקולה הפך לאחד משלנו, כאילו נולד בתוכנו. הוא חלק ממשפחת מכבי לשנים רבות וחלק ממשפחתי הפרטית", אמר אז פנאן.

כשאני שואל את וויצ'יץ' אם הוא מתגעגע לפנאן, הוא משתתק וחושב. ניכר שהנושא עדיין מכביד עליו, ושהוא בורר את מילותיו בקפידה. "מוני היה אדם יוצא דופן, והיה בינינו קשר מיוחד מאוד", הוא אומר. "מוני מת, ואני מאחל לו שינוח על משכבו בשלום. מעבר לזה אני מעדיף לא להרחיב".

מכבי עשתה מהלך אצילי כשהחזירה אליה את רגב פנאן, הבן, ומינתה אותו לאחראי על מערך הכושר, בשעה שאמו תבעה את הקבוצה על כספים שלטענתה הגיעו לה.
"רגב הוא מכביסט אמיתי, הוא מעולם לא אמר משהו נגד הקבוצה, והוא איש מקצוע ברמה הגבוהה ביותר בתחומו. ילדים לא צריכים לסבול בגלל ההתנהגות של ההורים שלהם".

למרות המשקעים שנוצרו ולמרות הביקורת שהוא סופג בתקופה האחרונה, נראה שוויצ'יץ' נהנה מהחיים בישראל. העברית שלו קולחת, גם אם הוא מעדיף להתראיין באנגלית. "אני מבין וגם יודע לדבר עברית, אבל מעולם לא למדתי בצורה מסודרת", הוא מצטנע. "אני רוצה להשתמש בה יותר, אבל גם הישראלים כאן מעדיפים לדבר אנגלית".

מה לדעתך יצר את הקשר הכל כך חזק שלך לישראל?
"מהרגע הראשון כאן הרגשתי בבית, התחברתי לאנשים ולחברים. אשתי ואני אוהבים לחיות פה, הבת הבכורה שלנו נולדה כאן, והיה טבעי מאוד לחזור. הרגעים הכי יפים בקריירה שלי היו במכבי. בשנים ששלטנו באירופה היה מדהים לראות את האוהדים שהגיעו לחגוג איתנו".

נשארתם בארץ גם ב"צוק איתן", כשירו טילים על תל־אביב. לא פחדתם?
"אנחנו כאן בטוב וברע. אני קשור להרבה אנשים פה, אז כשיורים טילים נעזוב? האפשרות הזו אפילו לא עלתה בשיחה במשפחה. אנחנו יודעים כמה ישראל חזקה, ומרגישים פה מוגנים".

אתה מתגעגע לשחק כדורסל?
"לא במיוחד, בטח לא לאימונים. שיחקתי עשרים שנה, וכרגע הפוקוס וההתלהבות שלי נמצאים במקום אחר. לפעמים אני מתגעגע למשחקים עצמם, לאווירה הנהדרת שמסביב".

למה מעולם לא הודעת על פרישה ממשחק?
"לא הודעתי ואני לא מתכוון להודיע. מצד שני, דורון ג'מצ'י הקים עכשיו קבוצת ג'וניור־ותיקים במועדון והתחלתי לשחק שם, אז הכיוון ברור".

אתה מצטער שלא הגשמת את חלום האן־בי־איי?
"אני משתדל לא להצטער על דברים שעשיתי. היו לי שתי הצעות לחוזה שם במהלך הקריירה, ובחרתי לוותר. הפעם הראשונה הייתה אחרי הזכייה הראשונה שלנו ביורוליג: האמנתי שנצליח לזכות שוב, ונשארתי. הפעם השנייה הייתה כשעזבתי את מכבי, אבל קיבלתי במקביל הצעה כלכלית נהדרת ביוון, והלכתי עליה".

אולי תגיע לשם יום אחד בתור ג'נרל מנג'ר.
"זה לא יקרה. אני לא הולך מכאן לשום מקום".

אתה פה לתמיד?
"אני לא באמת יודע, אבל מבחינתי שיהיה לתמיד. נראה כמה זמן זה יימשך".

אתה שומר על קשר עם דיוויד בלאט?
"ברור. דיוויד הוא אדם מיוחד ומאמן נפלא. זו הייתה חוויה נהדרת לנהל לצדו בשנה הראשונה שלי, כשהוא היה המאמן. אם הוא היה זוכה באליפות האן־בי־איי שנה אחרי היורוליג, זה היה מדהים. גם הוא סבל בסוף העונה מחוסר מזל בגלל פציעות".

אתה מתחיל עונה שלישית. הכול מתנהל לפי הציפיות?
"אני מכיר את מכבי מצוין, ויודע שזה תמיד קשה. רגע שבו אתה זוכה במשהו נמשך שנייה, ורגע שבו אתה מפסיד נשאר לנצח. הציפיות כאן תמיד גבוהות, הלחץ גדול, ומחר תמיד יש משחק חדש ואליפות חדשה. אבל אני אוהב את העבודה שלי, גם עם הדברים הנעימים פחות".

על מה אתה חולם?
"מבחינת כדורסל, החלום שלי הוא תמיד זכייה בטרבל – אליפות, גביע ויורוליג. זכיתי בזה כבר שלוש פעמים, והשמועה אומרת שהפעם הרביעית טובה הרבה יותר. את החלומות האישיים שלי אני מעדיף לשמור לעצמי".

בסולם האושר, מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני לא יכול להגיד שאני לא אדם שמח, יש לי משפחה מקסימה, האוהדים נהדרים, החיים בישראל טובים מאוד והם חמש, בטח. בכל מה שנוגע לספורט, המספר לא כל כך גבוה. בורכתי שאני במכבי, אבל אני גם מודע לזה שמחר הוא תמיד יום חדש ומסוכן".

לא פשוט לחיות ככה.
"זה הופך את החיים למעניינים, וזה האופי של מכבי. קשה להסביר לשחקנים שמגיעים לכאן מה צפוי להם. חלקם מגיעים מקבוצות שבהן הפסד הוא אופציה. במכבי זה לא ככה".

איך מטמיעים דבר כזה בשחקן?
"אחרי הפסד או שניים, כשמתחילים לדבר איתם על המשחק בתור למכולת, הם מבינים כמה השפעה יש למכבי בישראל. עד סוף נובמבר אתה כבר לא צריך לחזור על כלום".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...