רמי גרשון: "הגעתי לבלגיה לא רק בזכות הקשרים של דודו דהאן"
הקשיים והבדידות בבלגיה, חוסר הפרגון מהתקשורת הישראלית וההצלחה הגדולה שסופסוף הגיעה. רמי גרשון, שלקח אליפות היסטורית בגנט וחזר להיות שחקן הרכב בנבחרת, פותח את הלב. ראיון מיוחד
בשבוע הבא תחל מכבי ת"א את העונה האירופית, כשתתמודד במוקדמות ליגת האלופות עם אלופת מלטה, היברניאנס, בסיבוב המוקדמות השני. מי שכבר הבטיח את מקומו במפעל היוקרתי באירופה בעונה הקרובה, הוא רמי גרשון, שייקח חלק בשלב הבתים עם קבוצתו הבלגית, גנט.
"זו התרגשות גדולה עבורי" אמר השבוע גרשון בראיון למוצש, "כבר טעמתי קצת מליגת האלופות כשהייתי בליאז' אבל אז הייתי שחקן ספסל ועכשיו זה סיפור אחר. אני מקווה להגיע בריא ושלם ולשחק". גרשון זכה להעפיל למפעל אוטומאטית, לאחר שזכה כשחקן הרכב מוביל, באליפות הראשונה בהיסטוריה של גנט, 151 שנה לאחר שהיא נוסדה.
"זו הייתה חוויה להיות חלק מזה וזכינו באליפות בזכות, אחרי מאבק ארוך וצמוד" מסביר גרשון, "גנט הוא מועדון גדול בבלגיה וזה הופך את זה לעוד יותר מיוחד. תאר לעצמך שקבוצה כמו בית"ר ירושלים זוכה באליפות בפעם הראשונה. כולם כאן חיים סביב הכדורגל וזאת הייתה חוויה מדהימה. עדיין עוצרים אותי ברחוב כל רגע ומפרגנים".
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
סיפורו של רמי גרשון, 26, בלם ומגן, הוא בהחלט סיפור סינדרלה. בגיל 21, רגע אחרי שסיים צבא, כשהוא שחקן הפועל ראשון לציון שעלתה מהליגה הארצית לליגת המשנה, עזב גרשון את הארץ וחתם בסטנדרד ליאז' הבכירה.
המעבר יוחס לקשריו הענפים של סוכן השחקנים דודו דהאן בבלגיה, ופחות לפוטנציאל של גרשון, אותו זכו עד אז מעטים לראות, "העליב אותי שטענו שהגעתי רק בגלל הקשרים של דודו" מודה גרשון, "אנשים לא יודעים שנבחנתי בזכוכית מגדלת במשך שלושה שבועות ואז שהביעו עניין, הם גילו ששיחקתי רק בליגה נמוכה והעדיפו לשאול אותי לחצי שנה, שגם היא הייתה תקופת מבחן. בסופו של דבר אם מועדון כמו ליאז', שהיה אז בליגת האלופות, מחתים אותך, זה מוכיח שאין כאן שום קומבינה. מגיל קטן הגעתי לאן שהגעתי רק בזכות עצמי".
גם בהמשך התקשורת הישראלית די התעלמה ממך. זה הפריע לך?
"מי שמכיר אותי יודע שאני ביישן, לא אוהב את אור הזרקורים ושזה לא הפריע לי. ידעתי גם מאיפה זה נובע; לא שיחקתי בליגת העל, אין אחריי קהל של קבוצה גדולה, כמו לשחקנים אחרים שיוצאים לאירופה והבנתי שאני פחות מעניין. כל עוד הבאתי כבוד למשפחה ולחברים שלי וקיבלתי מהם פרגון, זה כל מה שהייתי צריך".
מאז האליפות זה השתנה?
"מאז אני מרגיש שהתקשורת הישראלית הרבה יותר מפרגנת לי. ראיינו אותי בהרבה מקומות ויש שינוי. מצד שני, אני מספיק שנים במקצוע הזה בכדי לדעת שעם הכישלון הראשון הכול יישכח. המשימה שלי היא להמשיך לעבוד קשה ולהצליח".
דרכו של גרשון לצמרת הליגה הבלגית לא הייתה פשוטה. הוא מיעט לשחק בליאז', עבר לקורטרייק הקטנה, חזר, נפצע, הושאל לסלטיק הסקוטית, חזר לבלגיה ושיחק עונה בבוורן. בתחילת השנה חתם לארבע שנים בגנט ואת האליפות עצמה, חגגה הקבוצה אחרי ניצחון מול אותה ליאז', כשגרשון מבשל את השער הראשון ומצטיין במשחק, "זה היה רגע מאוד מיוחד בשבילי" משתף גרשון, "אני אסיר תודה לליאז' שלקחו אותי לשחק בבלגיה אבל הזיכרונות שלי מהם לא טובים.
"השנה הראשונה אצלם הייתה טראומתית עבורי. הייתי ילד שרק סיים צבא ונסע בהפתעה לגור בחו"ל ולא נתנו לי שם את העזרה שהייתי זקוק לה. בהמשך כבר הייתי משופשף יותר אבל סבלתי מפציעות ולא הצלחתי".
מה היה לך הכי קשה בשלבים הראשונים בבלגיה?
"הבדידות. זה היה מאוד לא פשוט. בשנה האחרונה בת הזוג שלי נטע (נטע אלחימסטר, דוגמנית ומעצבת בגדי ים, ד.מ) הייתה איתי חצי מהזמן וזה מאוד עזר לי. ההצלחה שלי היא הרבה בזכותה".
שמעתי שדודו דהאן רקד בחגיגות האליפות שלכם כאילו היה אחד השחקנים.
"הייתה לנו מסיבה מטורפת ודודו חגג איתנו כמו שצריך. האמת שאני מבין אותו והייתי עושה אותו דבר אם זה היה הפוך. אנחנו כבר מזמן מעבר ליחסי סוכן שחקן ויחד עם קני סייף, ששיחק איתי העונה בגנט, אנחנו כבר כמו משפחה. בשביל דודו זאת שמחה ששני הילדים שלו מצליחים".
גנט נערכת מחדש לקראת הצ'מפיונס?
"אני יודע שהתקציב גדל והאמנתי שיגיעו אלינו עוד שניים, שלושה שחקנים בכירים, מה שלא קרה עדיין. הגיעו אלינו כמה שחקנים טובים מקומיים והקבוצה מסרבת למכור שחקנים מהסגל שזכה באליפות, אז העוצמה נשמרת אצלנו".
איך מתקדמות ההכנות לעונה החדשה?
"קצב העבודה שלנו גבוה מאוד ובכל יום יש לנו שלושה אימונים. זה מתחיל עם שעה וחצי ריצה בבוקר ואז עוד שני אימונים על הדשא או רק אחד בנוסף לחדר כושר. בסופי שבוע יש לנו אימון בבוקר ומשחק בערב".
הספקת בכלל לנוח בפגרה?
"היו לי רק שמונה ימי מנוחה ובגלל הזה המאמן מוריד ממני עומס ורק השבוע אני מתחיל להשתלב באימונים המלאים. המערכת מודעת לעובדה שבשנתיים האחרונות כמעט ולא נחתי ושבעונה האחרונה היה עליי עומס גדול ולא מעט פציעות קטנות שהפריעו לי".
ההצלחה של גרשון בבלגיה, לא נעלמה מעיניו של אלי גוטמן, המאמן הלאומי, שהפך את רמי לשחקן הרכב בנבחרת ישראל. גרשון, שכבר ערך הופעת בכורה בנבחרת באוקטובר 2010, בהפסד 2:1 מול יוון במוקדמות יורו 2012, צבר מאז 20 הופעות בינלאומיות וכבש שני שערים, "הנבחרת תמיד הייתה בשבילי הדבר הכי חשוב ועבורי גם להשתתף במשחק אימון זה כבוד גדול" מספר גרשון, "יש לי כבר הרבה ניסיון ואני יודע שהכל יכול להתהפך ממשחק למשחק והמקום שלי בהרכב ממש לא מובן מאליו".
בתור אוהד, אני מרגיש שאני חי בלופ. שחקנים מתחלפים אבל התוצאות אותן תוצאות.
"קשה לי להסביר את זה אבל כנראה שאנחנו מפתחים ציפיות שהן גדולות מדי. אחרי ההגרלה למוקדמות היורו, אנשים מיד אמרו שחייבים להעפיל מהמקום השני או השלישי. אבל כשאתה מסתכל בסגלים של הקבוצות שמולנו, אתה מבין שאנחנו בעצם אנדרדוג פה".
ועדיין, נראה שהשחקנים הבכירים שלנו מתקשים להגיע לרגעים החשובים ושבסופו של דבר הנבחרת פחות טובה מסך חלקיה.
"הלוואי שהייתי יודע את הסיבה. גם אני גדלתי כאוהד ובורכתי להפוך לחלק מהנבחרת. אני יכול להגיד לך שבמשחק אימון בנבחרת אני מרגיש יותר מחויבות ממשחק חשוב בגנט ואני לא היחיד. המצב שלנו בקמפיין עדיין טוב ואני מאמין שנעשה את זה".
לאן אתה שואף להתקדם מקצועית?
"החלום שלי הוא לשחק בקבוצה גדולה בליגה בכירה, אם אפשר בפריימר ליג. יש גם כל מיני שמועות על הצעות שמגיעות אבל כרגע אני רוצה להישאר בגנט ולשחק איתה בליגת האלופות".
יש מצב שלא תחזור לגור בארץ?
"קשה לי להאמין. אני פטריוט, המנטאליות שלי ישראלית והמשפחה והחברים חסרים לי כל הזמן ואני מתגעגע אליהם. מצד שני, אף פעם אי אפשר לדעת".
אתה מציין הרבה את עניין הפטריוטיות. זה הגיע בגלל המרחק מהארץ?
"תמיד הייתי כזה. אני מגיע מבית לאומי ליכודניקי, ככה גידלו אותי, אני מאוד אוהב את המדינה וזה בדם שלי".
מה הכי מפחיד אותך?
"הפחד הכי גדול שלי הוא לסיים את הקריירה, להסתכל במראה ולהרגיש מאוכזב כי יכולתי הרבה יותר. זה מה שמדרבן אותי להניח לפחדים, לקחת סיכונים ולהיות אמיץ".
יש משהו שלא יודעים עליך?
"כשהגעתי לבלגיה, ביום הראשון התקשרתי לאמא שלי לשאול אותה איך מכינים ביצה קשה. מאז כבר למדתי לבשל ובגלל ענייני כשרות אני אוכל בעיקר בבית. החברים שאני מזמין לאכול מאוד מרוצים מהעניין".
ההתקרבות לדת החלה בבלגיה?
"אני לא בא מבית דתי אבל בתקופת הצבא עברתי איזו תקופת התקרבות והתחלתי להניח תפילין. עד בלגיה, הייתי בחו"ל אולי פעם אחת ולא הייתי מודע לכל ענייני הכשרות. מאוד קל להתקרב לדת כשאתה רחוק. לא יודע לאן זה יתקדם אבל אני שלם עם זה".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"יש תקופות שאני נכנס קצת לדאון בגלל הבדידות, העומסים והלחצים ואז אני מסתכל לעצמי במראה ומבין שאני בר מזל ומגשים חלום שכל ילד היה רוצה. אני מודה על זה ושמח שהמשפחה והחברים בריאים ואני חושב שאין לי זכות להגיד שאני פחות מארבע, זו תהיה חוצפה מבחינתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם