פותחים שולחן: החצאים האיזוריים, חלק 2
איזה שחקן בווריורס צריך להתעלות, איזה שחקן הבולס היו שמחים לקחת בהשאלה מברוקלין לסדרה מול מיאמי, איזה חבר פאנל תפס את כל שמונה העולות ועל איזו תחזית כל אחד מתחרט
אודי הירש: מארק ג'קסון. אני לא מצליח להבין איך ג'קסון מצליח. הוא היה פרשן גרוע, האמירות שלו בתקשורת עמוסות בקלישאות, המחווה שלו לוויליס ריד כשהעלה למגרש את דייויד לי במשחק השישי מול הנאגטס היתה מביכה, ובאופן כללי הוא סוג של גילי לנדאו אמריקאי. בעצם, אני כן מצליח להבין איך הוא מצליח: משחק איתו אחד מחמשת השחקנים הטובים בפלנטה, סטפן קארי. מול ה-X וה-O של פופוביץ' זה לא יספיק, אלא אם כן ג'קסון יצליח לשחק כדורסל טיפה פחות בנאלי.
שגיא רפאל: מארק ג'קסון. הסדרה מול דנבר הלכה לגולדן סטייט בעיקר כי דנבר שיחקה לא נכון. היא נסחפה לסמול בול, לא לחצה את הקו האחורי של הווריירס, ולא היה לה את השחקן שישבור את הווריירס מבפנים. פופוביץ' לא יעשה לווריירס חיים קלים כאלה. יש לו את דאנקן, הוא לא הולך לשחק סמול בול, והוא יפעיל המון לחץ על הווריירס, במיוחד כשג'ק לא על המגרש.
זה המבחן האמיתי של ג'קסון כמאמן. העונה הרגילה ודנבר סידרו לו קצת קרדיט, עכשיו זה הזמן שלו להראות אם הוא שייך לעילית, או שהוא חלק מהעדר. יצירתיות או שבלוניות - הוא חייב את ג'ק על המגרש (קארי מאבד יותר מדי, וקליי לא מסוגל להוביל כדור), הוא יצטרך להשתמש באזילי ביחד עם בוגוט, והוא יצטרך להכניס את בארנס וגרין למשחק בשלב מוקדם. לא חושב שיש לו סיכוי לנצח, אבל אם הסדרה תהיה צמודה, וג'קסון יצליח להפתיע את פופוביץ', יש על מה לדבר בהמשך.
מיכה להב: את התשובה לאובדנו של דייויד לי מצאו באוקלנד בהאריסון בארנס. הרוקי מצפון קרוליינה שינה לגמרי את תוכנית המשחק של דנבר בסיבוב הקודם. סמול בול? ריווח המגרש? תן לקארי את הכדור ותאיים שאם יתמקדו בו יותר מדי, תהיה שם כדי לעקוץ? תן לבוגוט לעשות את מה שהוא עושה ותשאיר את הצבע פנוי? רוץ כשצריך? אם נשמע מבארנס בסדרה הקרובה, סן אנטוניו בבעיה גדולה מאוד.
ערן סורוקה: האריסון בארנס. אני עוד זוכר את הימים בהם בארנס נחשב מועמד לבחירה ראשונה בדראפט. בהמשך, בצפון קרוליינה, הוא לא היה מספיק דומיננטי, אבל בגולדן סטייט הוא מתחיל לייצר קבלות. בסיבוב הראשון בפלייאוף הוא רשם כ-15 נקודות, 5.5 ריבאונדים ומעל 40 אחוז לשלוש, והיווה חלק גדול מההפתעה מול דנבר. מספרים טובים גם בסדרה הנוכחית - ויותר מכך, חדירות ואנרגיות שיכריחו את הספרס לקחת אותו בחשבון, ועזרה בהגנה כשדאנקן יתחיל לחפור עם הגב לסל - עשויים לעזור לווריורס לתת פייט רציני מאוד. קשה להיות פאוור פורוורד פותח מול מי שנחשב אולי לפאוור פורוורד הטוב בהיסטוריה, אבל בארנס צריך ללכת למשימה בדיוק כמו שעשה כשנדרש למלא את מקומו של דייויד לי מול הנאגטס: ללא פחד.
סמי זליקסון: ג׳ארט ג׳ק. התקפית הוא נחוץ לדקות שבהן סטף קארי מאבד את השליטה על קצב המשחק ובחירת הזריקות. כשג׳ק טוב, הוא מארגן את המשחק בצורה שלאו דווקא נראית בסטטיסטיקה האישית שלו, אבל מוציאה את המיטב מתומפסון ובעיקר מגרין, לאנדרי ובארנס, כולם שחקנים שדורשים הפעלה. הגנתית הוא יצטרך לתת הצגה על פארקר, שעם כל הכבוד לשאר הנפילים הוא מעיין הנעורים האמיתי של הספרס. סן אנטוניו תמהר להיגרר לבלאגן של מארק ג׳קסון והיא מחזיקה בשחקני הגנה יותר חכמים מג׳אווייל מקגי (טוב, את זה אפשר להגיד על כל קבוצה). הסיכוי היחידי של הווריירס להטות את הכף לטובתם הוא בחזית פארקר, וג׳ק יצטרך להיות התשובה.
ערן שור: במקרה הטוב יוכל דייויד לי לתרום לווריורס חיזוק מוראלי ולספק כמה דקות אפקטיביות על המגרש בעקבות הפציעה. בלעדיו, יינשאו העיניים לקארל לנדרי כדי למלא את החסר שנוצר בקו הקדמי שגם כך לא משופע. הפורוורד שעולה מהספסל יצטרך לשכוח את הדעיכה ההדרגתית בכושרו העונה ולשחזר את היכולת מהסדרה נגד דנבר. סטפן קארי וג'ארט ג'ק ילהטו נגד הקו האחורי של הספרס. הצעירים בארנס ותומפסון נותנים תחושה שזה הפלייאוף החמישי שלהם ואפילו בוגוט נראה לפתע כמו מניה בטוחה, אבל אם גולדן סטייט באמת מתכוונת לעשות עוד צעד קדימה, לנדרי הוא האיש שיכול לעשות את ההבדל.
2. אם שיקאגו היתה יכולה לבחור שחקן אחד מברוקלין שיחמש אותה מול מיאמי, במי היתה בוחרת?
להב: מאי 2013. בשיקאגו חושבים אם שווה להרים טלפון לברוקלין ולהתעניין לגבי מצבו של דרן וויליאמס. "יש לנו את היינריך", הם יגידו. "הוא שומר נהדר, זול יחסית. קחו גם את ריפ המילטון. אם תרצו, אפילו ולאד רדאמנוביץ' אצלכם. אנחנו חייבים את וויליאמס, מישהו שייצור בהתקפה מול השומרים החונקים של מיאמי, מישהו שיגרום לווייד או אפילו לצ'למרס לעבוד בהגנה. אנחנו חייבים איזה כוכב שייקח על עצמו את המשחק ברגעים הקשים, ויהיו לא מעט כאלה. מישהו לבנות סביבו את המשחק".
יולי 2013. בברוקלין מחזירים תשובה. "מצטערים, רק עכשיו נכנסנו לתא הקולי. בכלל, חשבנו שאנשים הפסיקו להשאיר הודעות בתא קולי. מה הקטע שלכם?. לגבי הבקשה שלכם, אנחנו מסכימים. אין טינות, ניצחתם ועכשיו אנחנו רק רוצים לראות את כדורסל הפלייאוף הטוב ביותר שאפשר". הבולס בתגובה: "סליחה, טעות. יש לנו את דריק רוז. הוויליאמס הזה, הוא לא בא לנו טוב".
שור: ההמלצה שלי לבולס, אם לקחת משהו אחד מהנטס - למה לא לקחת את ג'יי-זי? אולי הראפר, בעל המניות לשעבר והאשה שלצדו יעודדו קצת את השוורים הפצועים ואוהדיהם. החזרה האפשרית של דריק רוז כבר בפלייאוף הזה, היא לא יותר מאשר קונספירציה שרקחו בצוותא ספונסרים ואנשי יחסי ציבור בשילוב עם עיתונאים משועממים במיוחד בשיקאגו. קירק היינריך מדדה לאיטו על רגל אחת כבר כמעט שבוע, וגם הבטריות של נייט רובינסון ייגמרו מתישהו. אז אם כבר יש רכז פנוי, שגם יכול לתת 20 ו-10, שיבוא. נ.ב: לידיעת ת'יבודו – הרכז מגיע עם ערכה מובנית להדחת מאמנים.
סורוקה: רג'י אבאנס. לא שלשיקאגו חסרים שחקנים עם יכולת ריבאונד, אבל אבאנס נראה כמו אחד הטיפוסים היחידים שירגישו בבית אצל טום ת'יבודו. עוד שחקן שיכול לשים גוף על בוש ואנדרסן, להרביץ ללברון, להקריב עבירות כדי שמיאמי תזיע עוד קצת. נכון שזה קצת עצוב, שהדבר הכי טוב ששיקאגו יכולה לקחת מברוקלין זה עוד פועל אפור עם שיער פנים מגוחך; מצד שני, אם מישהו בנטס באמת היה מהווה נשק שובר שוויון, כנראה שהם היו עוברים את שיקאגו.
הירש: קודם כל, היא היתה שמחה לקחת איתה את דריק רוז, ששכח שהוא מקבל יותר מ-10 מיליון דולר כדי לשחק כדורסל ולא לחכות ש"האינטיליגנציה השרירית" שלו תחזור לעצמה, כפי שאמר השבוע. בהיעדרו, שיקאגו צריכה רכז שיאפשר לה להסיט את נייט רובינסון לעמדה מספר 2, כך שדרן וויליאמס הוא אופציה לא רעה. לא שזה היה עוזר מול ההיט, אבל בוודאי היה הופך את התחרות הלא הוגנת הזאת לטיפה יותר צמודה.
רפאל: כמו ששיקאגו נראתה במשחקים האחרונים, היא תשמח לקחת את לואל דנג וקירק היינריך. בכלל, כל שחקן שיצטרף לרוטציה ישמח את ת'יבודו. גם ההוא, איך קוראים לו? דריק משהו. אף שחקן מברוקלין לא יתאים לאופי של שיקאגו, ובמקרה הזה כל המוסיף גורע. לשחקנים של ברוקלין אין את האופי המתאים לשחק בשביל ת'יבודו. בהרכב מלא יש לשיקאגו את מה שצריך בשביל לתת פייט ואולי להפתיע. עם באטלר ודנג בכנפיים, בוזר והאקים (סליחה, נואה, המשחק האחרון בלבל אותי) באמצע, וההוא, הדריק הזה, מרכז, עם רובינסון, גיבסון, בלינלי ומוחמד מהספסל. כנראה שהרכב מלא לא נראה, אבל מלחמה על הפרקט נראה גם נראה.
זליקסון: עקב בריא ממישהו. יותר חשוב מכל תוספת כוח אדם, הוא מצב העקב של ג׳ואקים נואה. באופן שאני בטוח שהרפואה המודרנית תתקשה להסביר, נואה העביר בהצטיינות יתרה סדרה של שבעה משחקים מול אחד הסנטרים הטובים בליגה עם דורבן בעקב, והקפיד להשתפר בהדרגה מהגבלת דקות בתחילת הסדרה להצגת ענק במשחק 7. לא משנה מאיפה העקב הבריא מגיע, שיהיה גם מקרלסימו או מקים קרדשיאן – כל עוד הוא מחובר ללב הכי גדול בכדורסל, הבולס ייתנו פייט.
3. שאלת משה פרימו לחברי הפאנל: איזה הימור שלכם מהסיבוב הקודם הייתם מעדיפים למחוק מדפי ההיסטוריה?
רפאל: מכיוון שתפסתי שמונה עולות, אין לי יותר מדי חרטות. ההימור הכי פרוע שלי היה ממפיס בשבעה משחקים. מי מהמר על קבוצת החוץ במשחק 7? (אהמ, שיקאגו, אהמ). טוב, אין חרטות.
סורוקה: לעולם, לעולם לא אזלזל יותר בקבוצה שטום ת'יבודו מאמן וג'ואקים נואה משחק בה. גם אם נואה יגיע לכל משחק בארון מתים שיוחבא במרתף טחוב, ואם ת'יבודו יורחק ויחויב לשבת באיגלו באנטרקטיקה ולתקשר על ידי סימני עשן ממדורה שאין לו איך להבעיר. בטח לא מול קבוצה שמאמן פי.ג'יי קרלסימו. לעולם לא אזלזל יותר בקבוצה שת'יבודו מאמן. תזכירו לי את זה בסעיף הבא. (לעומת זאת, תקראו את ההימור שלי על מיאמי מילווקי בסיבוב הראשון – פספסתי את הפרשי המשחקים ב-4 נקודות מצטברות, וחזיתי את הנבואה המטופשת של ברנדון ג'נינגס. הוריי!).
להב: בסדר, זה כתוב. באמת חשבתי את זה, אמרתי שלא ארצה לצפות בדקה אחת משיקאגו-ברוקלין. כתבתי שזה אנטי כדורסל. טעיתי, מודה. לא ראיתי את נייט רובינסון מגיע. בכל זאת, אני מתעקש: צריך היה לפטר את אוסקר.
זליקסון: מה לעזאזל חשבתי לעצמי כשהחלטתי שגולדן סטייט תבוא לסדרת סיבוב ראשון מעמדת נחיתות, מול קבוצה מאוזנת ועמוסת תשבוחות שנהנית מיתרון ביתיות עם האולם הכי ביתי בליגה, ותפסיד? כל הסימנים היו לי (ולכולנו מסתבר) מול העיניים, ועדיין בחרתי ללכת נגדם. אוי א ברוך.
שור: לעולם לא נדע איך היתה מסתיימת הסדרה בין הקליפרס לגריזליס אלמלא גריפין לא היה נפצע לקראת סופה. על הפספוס הזה אני מרשה לעצמי לקבל איזושהי הנחה מסוימת, אבל לחוסר היכולת לזהות את התעלות הווריורס, אין נסיבות מקלות. אין ברירה: אני וצוות היועצים המקצועי שלי נלך הביתה, נראה את הווידיאו, נעשה את ההתאמות שלנו, נעבוד קשה ונבוא מוכנים לסיבוב הבא. זה הולך להיות פלייאוף ארוך, התחרות קשה אבל אנחנו לא מרימים ידיים.
הירש: אלוהים, כמה מביך: צפיתי שסטפן קארי יהיה הפריצה של הפלייאוף אך חזיתי שדנבר, שפגשה אותו בסיבוב הראשון, תגיע לגמר המערב. קניתי את כל השטויות שסיפרו כולם על הסגל העמוק של דנבר, שכחתי שדנילו גלינארי הוא שחקן פנטסטי, האמנתי שג'ורג' קארל לא באמת לוזר אלא סתם חסר מזל ובעיקר לא הבנתי עד כמה קארי טוב באמת. סלח לי סטף, כי חטאתי.
הימורים (ובסוגריים תוצאות הסיבוב הראשון – 7 נקודות לניחוש העולה והתוצאה, 5 לניחוש העולה בלבד, 0 על כלום)
רפאל (48 נק' – תפס את כולן): 1:4 היט, 1:4 ספרס.
זליקסון (43): 2:4 היט, 1:4 ספרס.
הירש (41): 2:4 היט, 2:4 ספרס.
להב (41): 1:4 היט, 0:4 ספרס.
שור (34): 1:4 היט, 2:4 ספרס.
סורוקה (32): 2:4 היט, 2:4 ספרס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם