דרעקר: התירוצים של מאמן הפועל י-ם
בשנה שעברה הוא השתמש בתירוץ שלא הוא בנה את סגל הקבוצה. ביום ג' הוא המשיך לתרץ, הפעם עם סגל שהוא בעצמו הרכיב. שרון דרוקר, מאמן האדומים, אינו מתכוון להניח את המפתחות, אבל ספק אם תמצאו אדם אחד בבית אגרון שמאמין שהוא ימשיך בעונה הבאה
כחלק מהמסורת הקלוקלת של הכדורסל הישראלי, גם הפעם חצאי גמר הגביע נערכו באולמה הביתי של מכבי תל אביב. אך בעוד שבמשחקם המוקדם של הצהובים נצפתה כמות מגוחכת של כ-200 אוהדים, הצבא האדום כבש את נוקיה בסערה עם לא פחות מ-2,000 ירושלמים שעשו את הדרך לשפלה.
אוהדי הפועל החליטו לשים בצד את המחלוקות עם המנכ"ל דני כהן ואת הייאוש מהשנים האחרונות, ואפילו פיתחו ציפיות לראות את קבוצתם מעפילה לגמר ראשון זה חמש שנים, אך תלו ביציעי נוקיה שלט עם מסר חד וברור: "אל תיכנעו ללא קרב".
האוהדים, שכנראה נואשו מלדרוש ניצחונות מקבוצתם המאכזבת, אמנם התאימו את סגנון העידוד שלהם ליכולת של המועדון בשנים האחרונות, אך מתברר כי אפילו היענות לבקשה בסיסית כל כך של האוהדים הייתה קשה מדיי בעבור החבורה המביכה של שרון דרוקר.
דרוקר כנראה שכח כי התפקיד המכובד שהוא נושא, ושעליו הוא גם מקבל סכום כסף לא קטן, הוא מאמן הפועל ירושלים, ולא, נניח, הפרשן הקבוע לענייני הקבוצה. בשבוע שעבר כתבנו פה על ה"רכות", מילה שדרוקר בוחר להשתמש בה השכם והערב כדי לתאר את החגיגות שיריבות הפועל נוהגות לערוך על חשבון ההגנה של האדומים. כפי שכבר ציינו, העובדה שדרוקר מודע לבעיה המרכזית העונה של קבוצתו רק הופכת את הכישלונות החוזרים ונשנים של הפועל לחמורים יותר.
ביום שלישי האחרון נראה היה כי חוסר היכולת של המאמן לגרום לשחקניו להפנים את הרפיסות ההגנתית שלהם הגיעה לשיא חדש, כשחיפה קלעה מטווח שתי הנקודות בלא פחות מ-83.9 אחוזי דיוק. מדובר בנתון מדהים שספק אם הרבה קבוצות מקצועניות רשמו אי פעם, בייחוד כשמדובר באחד מהמעמדים החשובים בעונה כמו חצי גמר גביע המדינה.
ניתוח מעמיק של אחוז ההצלחה הסנסציוני מלמד עד כמה מבישה היתה ההגנה של האדומים. הירוקים מהכרמל זרקו 31 פעמים מהשדה, מתוכן 26 כדורים צללו פנימה. שחקני חיפה זרקו שלוש זריקות מוצלחות בלבד מחוץ לאזור הצבע, מה שאומר כי 23 קליעות של הירוקים היו מהבקבוק - טווח שממנו החיפאים כמעט לא החטיאו.
במקביל, הקבוצה מהכרמל קלעה חמש שלשות בלבד במשחק, נתון שמבהיר עד כמה יריבתה של הפועל ביום שלישי האחרון היתה תלויה ביכולת שלה מתחת לסל. באופן טבעי, שני המצטיינים בשורות חיפה הם שחקני הפנים, הפורוורד דונטה סמית והסנטר ג'יימס תומאס, שחגגו כל אחד עם 29 נקודות מדד על האדומים.
מה עשתה הפועל בנידון? לא הרבה, ותעיד על כך העובדה שהיחיד בהפועל שהגיע לארבע עבירות הוא קרייג סמית, שכנראה כבר לא יהיה שומר גדול, אך לפחות היה מוכן להקריב מעצמו כדי להכניס קצת טירוף לישנוניות שעטפה את האדומים.
דרוקר, שכהרגלו בקודש מעדיף לנתח את המציאות במקום להתערב בה, לא לקח פסק זמן במהלך הרבע השלישי, ובאופן כללי לא ראה לנכון לנער את שחקניו מהאפאטיות שהפגינו אל מול השליטה המוחלטת של חיפה מתחת לסלים. בהפועל הסבירו אחרי המשחק כי הרכות של השחקנים בהגנה נובעת מתסכול בהתקפה, אך מדובר בלא יותר מתירוץ מגוחך.
הפועל אמנם הוכיחה במוצאי שבת האחרונים שהיא יודעת להיות מלהיבה ותוססת כשהביסה את אילת ברבע הגמר במלחה, אך שלושה ימים מאוחר יותר הצוות המקצועי של האדומים, בראשות דרוקר כמובן, הוכיח מעל לכל ספק כי הוא פשוט לא יודע להכין את שחקניו לקראת רגעים מכריעים.
בשני המשחקים החשובים של היורוקאפ, בחוץ מול פרינאי ובבית מול נימבורק, לאדומים רעדו הברכיים, וגם ביום שלישי הקבוצה של דרוקר כשלה ברגע האמת. המאמן יכול לספר עד מחר שהקמפיין האירופי לא היה כישלון ושעצם ההעפלה של הפועל לחצי גמר הגביע מהווה הישג, אך האמת היא כי הוא היחיד במערכת שחושב כך.
המאמן הוא האיש שבחר את אותם שחקנים כושלים עם התקציב השני בגודלו בליגה, ולכן הטלת אחריות ואשמה על השחקנים היא אמנם צודקת, אך אין בה כדי לכסות על הכישלון המקצועי של דרוקר. בהפועל, אם תהיתם, מודעים היטב וגם מסכימים לדברים שנכתבים כאן, ולכן נראה כעת כי רק תפנית של 180 מעלות ביכולת של האדומים, כולל כמובן העפלה לגמר הפיינל פור, תצליח להשאיר את המאמן בהפועל גם בעידן הארנה, שכזכור, אמור להתחיל כבר בעונה הקרובה.
דרוקר, כפי שהבהיר במסיבת העיתונאים אחרי המשחק, אינו שוקל להתפטר. לראייתו, הפועל של השנים האחרונות היא קבוצה כושלת שלא הגיעה לשום הישג, ולכן לא הוגן לשפוט אותו על יעדים שלא הושגו גם בעבר. המאמן לא חושב שתקציב השחקנים שלו הוא אכן השני בגודלו בליגה, וטוען כי בעקבות היעלמותו של גומא אגייאר נבצר ממנו לבצע שינויים במהלך העונה, כפי שעשו למשל מכבי חיפה וגלבוע-גליל, כשהביאו את גל מקל ויניב גרין.
נוסף לכך, הפציעה של אורי קוקיה, שהושבת לכל מהלך העונה, מהווה לדעתו של המאמן פגיעה קשה ביותר בקבוצה, מבחינה מקצועית ומוראלית. כרגע אין לקבוצה כוונה לבצע שינויים כלשהם עד תום העונה, לא בסגל השחקנים ולא בעמדת המאמן. המנכ"ל דני כהן לא חושב שהשינויים שנעשו בשנים האחרונות בחודשים פברואר-מרץ הועילו בצורה כלשהי, ובכל מקרה, הכסף לעונה הנוכחית אזל, ולא נראה כי תהיה אפשרות להחתים שחקן ברמה גבוהה שיוכל לשנות את פני המועדון.
גם יו"ר הדירקטוריון, יעקב לירז, שזעם על איך שקבוצתו נראתה ביום שלישי, לא מאמין כרגע כי שינוי פרסונלי ישרת את המטרות של האדומים ומעדיף להמשיך ולתת לדרוקר קרדיט עד תום העונה. בהפועל עדיין לא מדברים על כך, אבל הכישלון המהדהד באירופה ובגביע מטריד מאוד את אנשי המועדון גם בהיבט הכלכלי.
כספו של אגייאר, כאמור, הסתיים, אך השליטה של אנשיו במועדון לא תלויה בכך ולא תסתיים בקרוב. לראיה, האפוטרופוס שמינה בית המשפט כאחראי על נכסיו של אגייאר בישראל, פרופ' דוד האן, החליט למנות את ד"ר אודי ניסן ורואה החשבון אליעזר לוין למשקיפים מטעם אגייאר בדירקטוריון הקבוצה. בהפועל לא מסתירים את הפגיעה כלכלית שגרם ההפסד ביום שלישי האחרון.
"הוא לא בדיוק מסייע לנו לגייס עוד כסף", מבהיר בכיר במועדון. "אנשי עסקים שתורמים לספורט הם אנשים אמוציונליים, וכשהם רואים קבוצה שמשחקת ככה בחצי גמר הגביע, האינסטינקט שלהם הוא להתרחק ממנה".
האדומים אמנם מבהירים כי גם ללא משקיע בסדר הגודל של אגייאר תקציב הקבוצה עדיין יהיה מהגבוהים בליגה, אך רגע לפני תחילת עידן הארנה, הדבר האחרון שהאדומים היו רוצים לראות היא קבוצה בינונית, שאפילו במסיבת העיתונאים של פתיחת העונה לא חולמת לדבר על הצלחה ביורוקאפ.
הנסיגה הקבועה במספר האוהדים שמגיעים לראות את הקבוצה עלול לבלוט במיוחד כשמספר המושבים של האולם הביתי של הפועל יקפוץ מ-2,200 ל-5,600, והחשש הוא כי דווקא מה שהיה אמור להיות תור הזהב של הפועל יהפוך לפארסה מביכה.
רק זינוק חד ביכולת של הקבוצה, והצלחה להגיע לשלבים הגבוהים בליגה, יוכלו להפוך את המגמה. אחרת, רק מלאך בעל כיסים עמוקים במיוחד, אולי אחד ששם משפחתו מתחרז עם המילה "רץ", יוכל להציל את המותג ההולך ודועך שנקרא הפועל ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם