מה, כבר נגמר? העונה המסויטת של י-ם
הרכות של שחקני הפועל, היכולת העלובה של דן גרונפלד, המוסר הכפול של אוהדי הקבוצה ושבוע הגביע החשוב שבפתח. הפועל י-ם ממשיכה לאכזב, וכל שנותר הוא לחכות שהעונה הזאת תסתיים
הפועל אמנם נותרה במקום הרביעי בליגה, ובאורח פלא היא אפילו מחזיקה עדיין במאזן חיובי, אך עם כל הכבוד לליגה, אחד הרגעים המכריעים ביותר שלה העונה יקרה במוצאי שבת, כשתארח את קטש ואילת למפגש של להיות או לחדול ברבע גמר הגביע. רגע לפני השבוע החשוב ביותר של האדומים ב-2013, וחמש שנים מאז שהופיעה לאחרונה בגמר כלשהו, זה הזמן לבחון בכמה נקודות האם העונה הנוכחית עשויה להסתיים אחרת מארבע קודמותיה.
1. "היינו רכים", אמר רביב לימונד לאחר התבוסה לאשדוד ביום שני. גם לפני כחודש, כשהפועל הייתה בין הקבוצות הבודדות שיצאו מאולם בגן נר עם הפסד, 87:78 לגלבוע-גליל, אמר שרון דרוקר: "אין תירוצים, אנחנו רכים". תתפלאו אולי לשמוע, אבל גם בעונה שעברה, אחרי ההפסד של הפועל למכבי ראשון לציון בשמינית גמר הגביע, זעם דרוקר על שחקניו והטיח בהם, "תפסיקו להיות רכים בהגנה". אם כן, נראה שהשנה האחרונה של דרוקר בהפועל מאופיינת במודעות הולכת וגוברת לרכות הבלתי נשלטת של שחקניו.
תתפלאו אולי לשמוע, אבל גם המספרים מיישרים קו עם התיאוריה של המאמן הוותיק. הפועל סופגת העונה 80.9 נקודות בממוצע למשחק, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה במקומות אחד עד שש, ואפילו יותר מסוגרת הטבלה, גלבוע-גליל, שחוטפת רק 79.3 נקודות בערב. רוצים עוד סימן לרכות הבלתי נסבלת של האדומים? פשוט ערכו השוואה סטטיסטית בין קבוצות ליגת העל, ותגלו שני נתונים מעניינים במיוחד – הפועל מדורגת במקום הלפני אחרון בליגה בכמות הריבאונדים, עם 33.3 כדורים חוזרים בממוצע למשחק בלבד, ובמקום האחרון בחטיפות, עם 8.2 חטיפות למשחק.
שתי הקטגוריות האלה קשורות בטבורן למידת האגרסיביות של השחקנים, וכישלון בהן מעיד על סגנון המשחק הנרפה של האדומים. אגב, הקבוצה היחידה שלוקחת פחות כדורים חוזרים מהפועל היא אליצור אשקלון, המדורגת במקום האחד לפני אחרון, מתחת לקו האדום.
אשקלון, שכמובן ניצחה במלחה העונה, נחשבת לקבוצה שחרטה על דגלה סגנון משחק של גארדים, ובסגל שלה מופיע סנטר אחד בלבד. זה נחמד מאוד שבהפועל מודעים לעדינות היתרה שלהם, אך חודש בתוך 2013, כדאי מאוד ששחקניו של דרוקר יואילו בטובם להפנים את המודעות, וישלפו ציפורניים למען הקהל שעדיין לא אמר נואש.
2. 4.5 נקודות, 1.7 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים, שלושה משחקים עם אפס נקודות ושלושה משחקים בלבד עם מספר נקודות דו-ספרתי. אלה המספרים המביכים העונה של דן גרונפלד, שגם ב-16.3 דקות בממוצע למשחק פשוט לא מצליח לספק את הסחורה. בהפסד לאשדוד גרונפלד לא רק שלא קלע, אלא גם זרק פעם אחת בלבד לסל במשך 16 דקות תמימות שהיה בהן על הפרקט. הנתונים הבולטים ביותר במשחק המזוויע של הפורוורד נרשמו רק בעמודת הקטגוריות השליליות - שתי עבירות ושני איבודי כדור.
אף אחד לא יכול לטעון שגרונפלד שכח לשחק כדורסל, ועל כל יעידו ימיו המוצלחים בספרד ובבני השרון. מצד שני, אי אפשר להאשים את דרוקר שהוא לא העניק לאמריקאי היהודי הזדמנויות למכביר להוכיח עצמו. לפעמים שחקן ומועדון פשוט לא מתחברים, ועם כל הצער שבדבר, כי בהפועל מספרים שגרונפלד הוא באמת אישיות נפלאה, הגיע הזמן להתיר את החוזה בין הצדדים ולנסות להנחית במקומו של הפורוורד החביב שחקן שגם יועיל לאדומים. הבעיה היא שלאור הניסיונות הנואשים למצוא מחליף לאורי קוקיה ובהתחשב במגבלות התקציביות של האדומים, קשה מאוד להאמין שהצעד ההכרחי הזה אכן ירקום עור וגידים.
3. אין ספק שאחד הדברים החיוביים הבודדים שנותרו מהפועל הגדולה של שני העשורים הקודמים הוא הקהל. האוהדים האדומים לא נרתעים מתצוגות הנפל החוזרות ונשנות של אין-ספור השחקנים שעברו במלחה בשנים האחרונות, וממשיכים לעודד את הקבוצה בגרון ניחר. מלחה אמנם מאיימת הרבה פחות ממה שהייתה בעבר, אך עם כל הכבוד, קצת קשה לדרוש מקהל שחווה רצף בלתי נגמר של אכזבות לא להיכנס למערבולת של ייאוש.
אך לצד המחמאות שיש להרעיף על אנשי הבריגדה וחבריהם, לא יזיק גם להצביע על תכונה מקוממת במיוחד שהתפתחה אצל האוהדים האדומים – צביעות. מובן וברור כי אף אדם שפוי לא יכול לתמוך במפגן השנאה הגזעני של קומץ אוהדי בית"ר בשבת האחרונה. אוהדי הפועל, שתמיד מעוניינים להציג את עצמם כאנטיתזה לאותו קומץ רעשני, בזים מן הסתם לתופעה ורואים אותה בחומרה; אך גם יושבי היציעים במלחה ובמשחקי הפועל קטמון צריכים לעשות חשבון נפש. הנפת השלט "לנו יש מקום לכולם" במשחק באשדוד, כמשקל נגד ל"בית"ר טהורה לעד", היא לא יותר מצביעות מאוסה. גזענות נגד ערבים, מוסלמים, צ'צ'נים, או יהודים היא חמורה ביותר וראויה לכל גנאי, אך קריאות למותם של שחקנים, שופטים או יו"רים של קבוצות אחרות הן בלתי נסלחות לפחות כמוה.
ברגע שאוהדי הפועל החליטו לעשות דין לעצמם ולקבוע מדרג מוסריות שעונה להשקפת עולמם בלבד, המחאה שלהם הופכת לבלתי רלוונטית ואף למגוחכת. רק אם אוהדי הפועל, בגיבוי ההנהלה, יחדלו באופן מיידי מאותן קריאות מחליאות נגד גיא פניני, סמי בכר ושמעון מזרחי, אז תהיה להם הזכות המוסרית לבקר קהלים אחרים. עד אז, רצוי שבהפועל ירכזו מאמצים כדי שבמשחקי הבית הבאים יראו במלחה יותר אוהדים אדומים מכיסאות צהובים.
4. הפועל אילת ועודד קטש יגיעו מחר למלחה במטרה למנוע מהפועל להעפיל לחצי גמר הגביע. אם האדומים ינצחו את המדורגת שנייה בטבלה, הם יפגשו ביום שלישי בחצי הגמר בנוקיה את בני הרצליה או מכבי חיפה. הגמר ייערך ביום חמישי, וסביר להניח שאם הפועל תעפיל אליו, לראשונה מזה חמש שנים, היא תפגוש שם את מכבי ת"א.
הפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו בגמר הגביע הייתה בפברואר 2008, כשהפועל עשתה את הבלתי ייאמן וחזרה מפיגור 22 נקודות במהלך הרבע השלישי (67:45) לניצחון 89:93 סנסציוני. מאז ועד היום האדומים לא הגיעו לגמר כלשהו, ואם דרוקר רוצה להחזיר לשחקניו את האש לעיניים, כל מה שהוא צריך לעשות זה לכבות את האורות בחדר הווידיאו ולהריץ את הקלטת של הגמר האגדי ההוא. אם אפילו זה לא יעזור, כנראה סוף העונה באמת קרוב מתמיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם