מדעי הרוח: מכבי ניצחה בזכות העבר
למרות שספגו 92 נקודות, ההגנה וההיררכיה שסוף סוף התבצעה על הספסל של דייויד בלאט, ניצחה את המשחק לזכות הצהובים. עם הנדריקס, אוחיון ובלו, האורחים החזירו את הרוח ההתקפית של המועדון שהיתה חסרה כל כך
רוח המועדון בהתקפה. יוגב אוחיון במשחק לפנתיאון צילום: in time sport
את באטיסט היא בלמה בשמירה כפולה אגרסיבית ואת דיאמנטידיס עצרה עם עזרה ורוטציות מצוינות, ושניהם איבדו ביחד שישה כדורים. פאו הפסידה במשחק שבו קלעה 14 שלשות, גם מפני שמכבי שמרה אזורית ומצ -אפ זון למשך דקות לא מעטות, אבל ריבוי הזריקות של היוונים מחוץ לקשת מעיד על היכולת של בלאט לנעול את הצבע.
אפשר לנתח את מה שקרה בצד השני של המגרש במושגים מקצועיים, אבל זו תהיה טעות. להתקפה לא הופיעה הקבוצה הנוכחית של מכבי ת"א, אלא רוח המועדון לאורך עשרות שנים. רק כך אפשר להסביר את תצוגת ריבאונד ההתקפה ההרואית של ריצ'רד הנדריקס (שישה כדורים חוזרים מתחת לסל של היוונים,( את הדאנק אחרי כדרור והזינוקים לפארקט של שחורציאניטיס, את השלשות של יוגב אוחיון, את ההתעלות המתמשכת של דווין סמית' ואת היכולת של פפאלוקאס להתאושש מעונה שלמה של תסכול.
בסוף היו שם השלשות של בלו, שהכריע את הוויכוח על העמדה מספר 4 מול אליהו. גם אוברדוביץ,' שהורה להסתער עליו בשמירה כפולה במהלך הלפני אחרון, בצעד כמעט לא הגיוני מבחינה מקצועית, יודע מי האיש המסוכן באמת במכבי בקלאץ' בשנים האחרונות.
הדבר החשוב שקרה לצהובים אמש, מעבר לניצחון הגדול, הוא צמצומה של הרוטציה וניצניה של היררכיה. אחרי עונה שבה שינה והחליף ללא הרף, סימן
בלאט את האנשים שלו. פפאלוקאס דחק את מאלט מעמדת הרכז השני, בורשטיין ופניני כמעט לא דרכו על המגרש, אוחיון ובלו שיחקו יותר מ30- דקות, לנגפורד וסמית' - יותר מ.40-
ולצד ההישג, מכבי גילתה עד כמה היריבה שמולה גאה, עקשנית ולוחמת, ועד כמה המשחקים ביד אליהו יהיו קשים ושונים מאשר אלו מול קאחה לבוראל אשתקד. דבר אחד בטוח: רוחו של המועדון המארח תהיה זהה
תיאו פפאלוקס מול ניק קלאת'יס. השתלט על עמדת הרכז השני
צילום: in time sport
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם