הנחתה מלמעלה: מכבי ת"א חולמת
מסרון אחד, שהודיע על הדחה סנסציונית של מעצמה איטלקית לטובת יריבה מלוקסמבורג, שינה את העונה של מכבי. עם שני זרים איכותיים, הצהובים חולמים על חצי גמר גביע האתגר בכדורעף
להזכר שרק לפני חודש וחצי האיש שהגה ומנהל את הדאבליסטית עוד הסתובב די מיואש. חיפש (ועדיין מחפש) ספונסרים שיעזרו למועדון, שיחסית לענף ולפחות לפי המתחרים נחשב לאימפריה כלכלית, להחזיק את הראש מעל המים.
בחודשים הראשונים בליגת העל, מכבי שיחקה ללא זרים. במחזור השני הגיע הפסד למטה-אשר. את הניצחונות על כפ"ס והוד השרון עוד גירדו איכשהו בקצוות הציפורניים, אבל אובייקטיבית, האלופה נראתה פגיעה. ואז הגיעה הודעה ב.SMS-
"האיטלקים עפו," כתב יושב הראש, והוסיף ברכה לחבורה אלמונית מלוקסמבורג. בדיעבד, גם שמש מודה, אולי זה הרגע בו כל העונה השתנתה. לא רק של מכבי. של הכדורעף הישראלי בכלל.
האיטלקים שעפו הם מודנה, מעצמת על אירופית מולה הוגרלה מכבי בסיבוב השלישי בגביע האתגר. מחסום שריאלית, הסיכויים לעבור נראו אפסיים. במיוחד אחרי ארבע שנים רצופות בהן האלופה הישראלית מוצאת עצמה משודכת בשלבים הראשונים באירופה מול מעצמות מאיטליה וטורקיה. הנחת העבודה היתה שגם הפעם החלום ידחה, רק שלאיטלקים, מסתבר, יש בעיות משלהם.
השמועות מתעקשות שמודנה הפסידה בכוונה. אין שום הסבר הגיוני אחר לכך שהערב (19:30) במקום אימפריה מאיטליה תשחק בהדר-יוסף סטארסן מלוקסמבורג. יריבה שלפחות לפי המודיעין הקיים, אמורה להזכיר קבוצת מרכז טבלה בארץ.
חמש דקות אחרי הבשורה, כל האווירה במכבי השתנתה. "תראה מה זה ספורט," אומר שמש, "איך דברים נראים פתאום, דווקא כשהכל הלך הפוך. וכן, אין ספק שהאפשרות להתקדם באירופה היתה זרז רציני."
בתחילת השבוע השלימה מכבי את אחת ההעברות היותר מעניינות של השנים האחרונות, אלכסנדר מורנו (30) מנחית ראשי בנבחרת קולומביה, שרק לפני שנה הוביל קבוצה לאליפות ארגנטינה ושתומחר בשנים האחרונות בלמעלה ממאה אלף דולר לעונה. סכומים דמיוניים בליגה שלנו.
השבוע, כשהתפנה באמצע עונה, ובעידוד המתאזרח הארגנטינאי, ניקו אפרון ששיחק איתו בעבר, ממורנו חתם לשלושה חודשים בשכר סמלי. אלפי דולרים בודדים לחודש. עוד לפניו נחת בארץ שובר שוויון נוסף. הברזילאי, מרסלו סאקי. גם הוא שחקן על, שבעיקר הסיטואציה אפשרה את החיבור. בן ,38 אבל נראה מצוין. אחד השחקנים היותר טכניים ששיחקו כאן.
יחד עם מורנו, אפרון ושון פייגה, שבתחילת הקיץ עוד לא ידעו אם יחזור לארץ, זהר בר נצר השלים את אחד הסגלים האיכותיים ששיחקו כאן אי פעם, גם יחסית למאמן שזכה בארבעה דאבלים רצופים.
וכך,
"אני רק צריך לנסות לתת למאמן שלי את הכלים שהוא מבקש." והמאמן? בר נצר דווקא פחות מופתע מהחודש האחרון. "ידעתי מה אני מתכנן, אבל לא ידענו אילו שחקנים נצליח להביא. התקדמנו כשהצלחנו להביא את סאקי. מורנו הוא הדובדבן על הקצפת."
במכבי אמנם מקפידים להסביר שהדרך עוד ארוכה ושגם בליגה הכל פתוח. בתוך הבית, התכניות לא נגמרות בלוקסמבורג. החלום הגדול הוא חצי גמר אירופי. לפחות. "עד לשם," אומר בר נצר, "לא נפגוש מעצמות מרוסיה, פולין או איטליה.
לכל היריבות האחרות אנחנו צריכים להסתכל בעיניים. חלקן מאוד חזקות, אבל קבוצות שאפשר וצריך לעבור." שמש, כהרגלו, יותר זהיר. "אני עוד לא יוצא במחולות וריקודים," הוא אומר, "כולי תקווה שנעשה משהו באירופה, שאף קבוצה לא עשתה לפנינו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם