מגדלי התאומות: האחיות גליק נפגשות
קרן ואניטה גליק, האחיות הגבוהות של נבחרת הכדורעף, ייפגשו מחר לראשונה משני עברי הרשת בליגה, בדו-קרב הצמרת בין הפועל קרית אתא לנווה שאנן. אולי אחרי המשחק אריה זלינגר יצליח סוף סוף להבחין ביניהן
שתיהן עלו בשנה האחרונה מנבחרת הנערות אל הבוגרת והשתתפו במוקדמות המשחקים האולימפיים בקרואטיה, בעיקר כדי לצבור ניסיון. הן סיימו ללמוד בפנימיית המחוננות בווינגייט, ולפי חוקי ההתאחדות, בוגרות כל מחזור מפוזרות בין הקבוצות השונות ועל כן נאלצו להיפרד ולהתפצל לשתי קבוצות צפוניות שונות.
אניטה וקרן מגיעות ממעלות, שם הן התגלו בכיתה ח'. במקרה, בגלל הגובה יוצא הדופן שלהן. אניטה, המשחקת כחוסמת אמצע, מתנשאת לגובה של 1.83 מטר, וממש מולה, מאחורי הרשת, משחקת בעמדת המצליבה קרן, שגדולה מאניטה ב-3 דקות ומתנשאת לגובה של 1.81 מטר.
שתיהן חוסמות זו את זו ומנחיתות על הראש, זו על זו. קרן: "יהיה נחמד לשחק אחת נגד השניה, אבל יותר כיף יהיה לשחק יחד. אני לא יודעת מה אניטה רוצה". אניטה דווקא לא מתלוננת על הפרידה מקרן: "אחרי כל כך הרבה שנים בפנימייה רצינו גם להתאוורר קצת, להשתחרר ולהיפרד".
זולטן גליק, האבא, ניצל את ה-1.94 מטר שלו כדי לשחק כדורסל בטרנסילבניה, האזור ההונגרי של רומניה. לא שהוא היה מתנגד שהילדות יילכו לכדורסל, אבל הוא הבין כי המקרה אבוד.
זולטן: "לפני כמה שנים ישבתי עם כל נבחרת הנערות והמאמן שלהן בוינגייט, גל גלילי, שמאמן כיום את קרן בקרית אתא, וזרקתי להן 'אולי תעברו לכדורסל?', אז גל וכל הבנות נתנו בי מבט כזה, כאילו אני לא יודע מה, וזה הספיק לי. הן התאהבו בכדורעף ממבט ראשון ולא רצו לשמוע יותר על כדורסל".
אניטה: "עד היום, כשאנחנו הולכות ברחוב, שואלים אותנו אם אנחנו בכדורסל, אנחנו עונות 'כדורעף' ואז עושים לנו 'מה זה לעזאזל?'. בהתחלה דווקא ניסינו כמעט כל ספורט, אבל את הכדורעף הכי אהבנו".
האחיות התנסו גם בטניס ובשחיה, ואילו קרן מנהלת רומן עם כדורעף החופים, האח הקטן של הכדורעף. היא מעדיפה שלא לזכור את אליפות אירופה לצעירות שנערכה השנה בת"א, שם לא עלתה מהמוקדמות עם זוגתה למשחק, אבל איפשהו, עושה רושם, החול קורץ אליה גם כשהיא באולם.
בינתיים, היא מחויבת לנבחרת של זלינגר לפחות עד ספטמבר, אז ייערך טורניר מוקדמות אליפות אירופה. גם פלירטוט עם עולם הדוגמנות היה להן, וייתכנו המשכים, כפי שמאשר לנו אבא זולטן.
זולטן: "קרן יכולה לעשות הרבה בכדורעף חופים, רק חבל שבארץ עם הרבה שמש כמו אצלנו, המקצוע הזה לא מפותח. זו בושה. פעם ראיינו אותה והיא אמרה שעד גיל 50 היא מוכנה לשחק
חן הימלפרב, עוזרו של זלינגר בנבחרת ומאמן הפועל כפ"ס, גילה אותן כשעבד באיתור כשרונות. מאמן מהצפון סיפר לו על התגלית, בעיקר על הסנטימטרים, והוא עלה למעלות, הגיע לביקור אצל ההורים והצליח לשכנע אותם לשלוח את הילדות לפנימיית וינגייט.
הימלפרב: "עשיתי אז עבודת פרך באיתור בנות מכל הארץ ואני מאוד שמח שמצאתי את התאומות וגלגלתי אותן לווינגייט. ההורים מאוד תמכו והבינו כי דרך הספורט הן יוכלו להגיע רחוק. כיום הן שחקניות שישייה בקבוצות צמרת והעתיד שלהן נראה טוב. אם הן ימשיכו לעבוד כפי שהן יודעות, הן יוכלו להוביל את הנבחרת למקומות רחוקים".
ואיך מבדילים ביניהן?
"אני כבר למדתי להבדיל. הפנים של קרן עגולות יותר. אריה תמיד מתבלבל".
זלינגר: "אני לא מצליח להבדיל ביניהן. כשאני צריך להגיד להן משהו אני קודם כל שואל 'אניטה? קרן'? ואז הן מסמנות לי עם הראש לאן להסתכל".
יש הבדל במשחק שלהן?
"לשתיהן יש פוטנציאל גדול ורק חסר הניסיון, למרות שהן עשו קפיצה משמעותית השנה. לאניטה יש יותר מהירות, ולקרן, אולי בזכות כדורעף החופים, יש יותר כוח".
לא סתם זלינגר לקח אותן בגיל 18 לנבחרת הבוגרת, שכידוע, היא פרויקט לאומי מושקע על ידי כל הגורמים הממלכתיים - הוועד האולימפי, משרד הספורט והתאחדות הכדורעף - ועל-ידי הספונסר הפרטי, קובי ריכטר, הבעלים של חברת "מדינול". בימים אלה, לאחר הכישלון בהעפלה לאולימפיאדת לונדון, מבצע זלינגר חילופי משמרות, והנבחרת עוברת הצערה רצינית, שהאחיות גליק הן חלק חשוב ממנה.
זלינגר: "אניטה וקרן הן חלק ממחזור צעיר, שנחוש לקחת את הנבחרת לידיים שלו. שתיהן מסורות מאוד, עושות מרחקים גדולים בנסיעות, וזה טוב שהן נפרדו עכשיו לשתי קבוצות שונות. היריבות ביניהן תוסיף למוטיבציה".
לקראת המשחק מחר, נראה כי התאומות לא במתח, אבל שומרות על דיסטנס מקצועי. מהמאמנים, כך הן מספרות לפחות, הן לא קיבלו הוראה לשתוק.
קרן: "גם בדרך כלל אנחנו לא מדברות על הטקטיקה של הקבוצה. מקסימום אומרות 'זאת שחקנית טובה, זאת לא טובה.' המאמנים יודעים שאנחנו לא מדברות בבית על הקבוצה".
אניטה: "אנחנו לא מדברות כמעט בכלל על כדורעף. כך גם היה בפנימייה".
זולטן מעיד: "הן לא רבות בבית".
למעשה, אניטה וקרן כבר נפגשו פעם אחת משני צדי הרשת, כשבטורניר טרום העונה, על גביע האיגוד, ניצחה אתא בביתה 0:3. נווה שאנן תארח הפעם, באולמה שברמת אלון, אבל אפילו זולטן מפרשן כי אניטה עלולה לצאת שוב עם ידה על התחתונה: "אני מקווה שאניטה תשווה מחר ל-1:1 ושנווה שאנן תנצח הפעם, אבל האמת היא שקרית אתא חזקה יותר. לא נעים לי מאניטה, אבל מה לעשות. אני אשב בדיוק באמצע, מעל הרשת, לא עם אף מחנה".
קרן בטוחה אף היא: "אתא תנצח, זה ברור".
אניטה, למרבה הפלא, לא ממש מתווכחת: "אני מקווה שהפעם ננצח, אבל יש לי תחושה שאתא לוקחת. אנחנו עכשיו לא משהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם