ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

היכל התהילה: מדוע פרויקט הארנה מתקשה להתרומם

כדי שהפועל ירושלים תעשה סוף סוף את קפיצת המדרגה היא זקוקה לאולם ראוי בדיוק כמו המודל מיד אליהו. תמונת מצב של אולם הארנה, שתקום אולי עוד לפני הרכבת הקלה בבירה

"בלי הארנה אין על מה לדבר", כך הבהיר איש העסקים האמריקני-ישראלי רענן כץ כשנשאל מהם הסיכויים שיתמוך כלכלית בהפועל, אם כספונסר ואם כבעלים שותף.

החשיבות שמקנה כץ למה שאמור להיות מרכז התרבות והפנאי המרכזי עבור המספר ההולך ומתמעט של חילונים בעיר, אינה דבר של מה בכך. כץ, שמחזיק בנכסים רבים בארצות הברית, זיהה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בארנה, ועל פי אחד ממקורביו, "הוא הבין שרק עם הארנה הוא יוכל לעזור להפועל ירושלים להיות קבוצה יציבה כלכלית, בלי שתיאלץ להתמודד כל קיץ עם גחמות של איש עסקים כזה או אחר".

הפרויקט השאפתני, שבניגוד לגשר המיתרים עשוי גם להועיל לתושבי העיר, אמור "לשים את העיר ירושלים על המפה", לדברי ראש העירייה ניר ברקת. כץ הבהיר שמבחינתו הארנה "אמורה להיות פתח להצלחה ביורוליג", וגם היו"ר דני קליין, שרואה את הפועל בעתיד כקבוצה מובילה באירופה, תולה תקוותיו קודם כול בהיכל הכדורסל שאליו משוועים פרנסי הבירה.

בלי קשר למידת האהדה שהגורמים הפוליטיים השונים בעיר רוחשים לברקת, רובם מסכימים עם העובדה שמאז היכנסו ללשכת ראש העירייה, לפני קצת יותר משנה, "הארנה עברה לראש סדר העדיפויות של העירייה", כך לדברי ראש סיעת הליכוד במועצה ומחזיק תיק הספורט בעירייה עו"ד אלישע פלג.

האדומים כבר נכוו בעבר מההבטחות ללא כיסוי של ראש העירייה הקודם אורי לופליאנסקי, שהניח את אבן הפינה לארנה עוד באפריל 2004 מיד לאחר הזכייה בגביע יול"ב. לכן בתחילת הקדנציה של ראש העירייה הנוכחי בהפועל היו מאוכזבים, בעיקר בגלל הרושם שברקת יצר כמי שדואג בעיקר לעתידה של בית"ר וזונח את הפועל ואת הארנה.

ככל שעובר הזמן קברניטי הקבוצה מרוצים יותר מהשינוי ביחסו של ברקת, אך מסייגים כי "אחרי כל כך הרבה הבטחות, אנחנו לא בטוחים כבר בשום דבר. כל מה שאנחנו רוצים זה לקיים את האימון הראשון בארנה", לדברי בכיר בבית אגרון.

עלות פרויקט הארנה עומד על 240 מיליון שקלים, כשהחלק הארי של התקציב מגיע ממפעל הפיס (200 מיליון שקלים), והיתר מהעירייה (20 מיליון) ומהטוטו (20 מיליון). הארנה צפויה להכיל עשרת אלפים מקומות ישיבה, והתשתית שלה תיבנה בהתאם.

עם זאת, התקציב הקיים מספיק לבנייה של 5,600 מקומות ישיבה בלבד. עלות הבנייה של 4,400 המקומות הנותרים, שמיועדים למפלס העליון של ההיכל, מוערכת ב-120-100 מיליון שקלים, וכרגע מתנהלים דיונים קדחתניים על מנת למצוא את המימון לבנייתם.

ב-17 במרס ייפגש חבר המועצה פלג עם שרת הספורט לימור לבנת, במטרה לבקש מהממשלה שתיטול על עצמה את האחריות הכלכלית להשלמת הפרויקט. "כמו אצטדיון טדי, גם הארנה צריכה לשמש כאולם הלאומי, לא רק בתחום הספורט אלא גם בכנסים ובאירועים רשמיים", טוען פלג, שמשמש כיו"ר וועדת ההיגוי של הארנה.

אם המדינה לא תתרשם יתר על המידה מחשיבות הארנה לאינטרסים הלאומיים ותסרב להשתתף במימון הפרויקט, העירייה תנסה לנצל את העובדה שההיכל אמור להיות גורם מרכזי במשחקי המכבייה ב-2013 ותבקש מהנהלת המכבייה סיוע בהשלמת הפרויקט.


במקביל נבדקת אפשרות כי ספונסרים חיצוניים או תורמים יתנו כתף ויישאו בעול ההוצאות. גם בנושא זה, אגב, רענן כץ נכנס לתמונה. בכירים בעירייה רמזו לכץ שישמחו מאוד אם ישתתף בהשלמת כמות המושבים בארנה לעשרת אלפים. יתרה מכך, נרמז גם כי השתתפות כזו תקל מאוד על איש העסקים בקבלת שטחי מסחר בפרויקט, תוך בדיקה משפטית אם במקרה כזה ניתן יהיה לדלג על מרכיב המכרז ולהעביר לכץ את השטחים המדוברים. במצב דברים שכזה, כפי שכבר פורסם כאן, כץ יגרוף לכיסו כארבעה מיליון דולרים בשנה ויזרים להפועל סכום זהה, פחות או יותר.

אם כל האופציות לא יעלו יפה ולא יימצא מימון לפרויקט תיאלץ העירייה, בלית ברירה, להוציא מכיסה כמאה מיליון שקלים נוספים. בכל מקרה, על מנת להימנע מעיכובים בעירייה מבהירים כי אם עד ה-2 במאי (מועד יציאת המכרז על בניית הארנה) לא יימצא המימון הנדרש, המכרז יחולק באופן מדורג כך שהזכיין הבונה יתחייב מראש להשלים את מספר המושבים לעשרת אלפים ברגע שבו יימצא המימון לכך.

הדמיון בין הארנה להיכל נוקיה בתל אביב לא מסתיים רק במספר המושבים המיועד, אלא גם במעטפת החיצונית סביב המתקן. בנוקיה, למשל, קיימים 24 תאי צפייה פרטיים, כש-20 מהם מושכרים למכבי ת"א כחלק מההסכם לשיפוץ היכל נוקיה בין עיריית תל אביב לקבוצה.

מכבי משכירה את התאים לבכירי המשק, שיכולים לפנק כ-20 מאורחיהם בצפייה במשחק יורוליג, כולל אספקה שוטפת של מזון ושתייה כיד המלך. עלות שכירת כל תא נעה בין 4,000 ל-5,000 דולר למשחק, וכמאה אלף דולר לעונה, סכומים גבוהים בהרבה מזו שמשלמת מכבי לעירייה. בין החברות המובילות ששוכרות באופן קבוע תאים במשחקיה של מכבי ניתן למצוא את שלושת הבנקים הגדולים, ערוץ 10, "מייקרוסופט", "בזק" ו"אל-על".

תאי הצפייה, יחד עם כעשרת אלפים המנויים שמשלמים ממיטב כספם כדי להבטיח את מקומם ביד אליהו בימי ראשון ובעיקר בימי חמישי, הם אלה שמבדילים את מכבי משאר הליגה. "זכינו ביול"ב כבר ב~2004 ואנחנו יכולים לזכות השנה ביורוקאפ, אבל לא זה מה שיהפוך אותנו לקבוצה מבוססת כלכלית", מבהיר בכיר בבית אגרון.

"עד שלא תהיה לנו כמות מנויים קבועה, גם אם פחותה מזו של מכבי, כולל 'מנויי זהב' בתאי הצפייה, לא נוכל להעמיד תקציב ראוי כדי לאיים על האריות של אירופה. ברגע שנייצר יציבות כלכלית נוכל למשוך אלינו גם שחקנים ברמות שלא נראו עדיין בהפועל".

הארנה לא טומנת ידה בצלחת השרימפס התל אביבית, ועל פי התכנון אמורים להיכלל בשטחה כ-40 תאי צפייה, שחלקם יושכרו להפועל. הקבוצה תשלם לעירייה דמי שימוש, אבל תוכל לגבות מהגופים שירצו להשתמש בתאים כל סכום שיעלה על רוחם. פלג הוסיף כי "העירייה לא מתערבת במחירים של מנויי זהב וכסף ולא מגבילה פרסום.

כץ נכנס לנושא הארנה כי הוא מבין שההכנסה תהיה אדירה, גם משטחי המסחר, גם מהתאים המיוחדים וגם משטחי הפרסום". שוכרי התאים יוכלו לעשות בהם שימוש לא רק במשחקי הכדורסל, אלא גם באירועים אחרים שאמורים להתקיים במתחם.

בהקשר זה חשוב לציין כי הארנה אמנם מתקשרת באופן טבעי להפועל, אך מתברר כי תחום הספורט ממש לא הולך להיות מרכיב הרווח המרכזי באולם הרב תכליתי: בארנה מתוכננים להתקיים 100-80 אירועים בשנה, ביניהם קונצרטים, כנסים והופעות, כשרק רבע מהם - 25-20 אירועים - יהיו קשורים לספורט: משחקי הבית של הפועל, חצאי גמר גביע המדינה ומשחקי הפיינל פור, ובסבירות גבוהה גם נבחרת ישראל תשחק סוף כל סוף בבירה.

שטחי המסחר, שהוזכרו קודם בהקשר לכץ, מהווים, יחד עם המנויים ותאי הצפייה, את הנתח העיקרי ברווחים שהארנה צפויה לגלגל. שטחי המסחר במקום יתפרסו על פני 1,400 מ"ר בסך הכול, כשבכל מפלס אמור להיות שטח מסחר כזה או אחר, בעיקר מזנוני מזון. במפלס העליון, שבו ייבנו 4,400 המושבים החסרים להשלמת 10,000 המקומות, תוקם מסעדה רחבת ידיים שתוכל להפוך על פי הצורך גם לאולם אירועים.

בחלק התת-קרקעי של הארנה, המתפרס על שטח של 5,600 מ"ר, צפויים להיות חדר כושר ואולם כדורסל נוסף, על פני שטח של כאלף מ"ר. האולם לא יכלול מקומות ישיבה ויהיה מיועד לאימונים בלבד, של הפועל ושל אגודות נוספות בעיר. 2,600 מ"ר מהחלק התת~קרקעי יוקצו לשטחי מסחר ספורטיביים כמו אולם באולינג, סטודיו לריקודי בלט, בריכה ועוד.

נוסף על כך, העירייה מתכננת חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות בין הארנה לאצטדיון טדי שיכלול 1,200 מקומות חנייה, פי חמישה ממספר מקומות החנייה ליד היכל נוקיה. מעל החניון ייבנו שני מגרשי כדורגל המיועדים לאימונים.

כפי שכל אחד שם לב אם הסתובב בקרבת אצטדיון טדי בזמן האחרון, בימים אלה מתבצעות עבודות התשתית של מתקן הארנה (חפירות וכלונסאות, בשפה המקצועית) על ידי חברת "מוריה" – חברת בת של העירייה.

עבודות התשתית כוללות חפירת פיר ליצירת שטחו התת-קרקעי של הפרויקט. הארנה  בכללותה אמורה להתפרס על שטח של 40 אלף מ"ר, הזהה לגודל שטחי המסחר והמשרדים בקניון מלחה. בימים הקרובים אמור לצאת מכרז ראשון הקשור לפרויקט, למשרת מנהל התפעול.

"מדובר אולי בתפקיד החשוב ביותר בכל הקשור לארנה", מסביר ראש מינהל הספורט בעירייה אורי מנחם, "אותו אדם או חברה אמורים לשווק את המתחם ובעיקר את שטחי המסחר שבו. אם הוצאות התפעול יעמדו, למשל, על שישה-שמונה מיליון שקלים בשנה, צריך מישהו שישווק את הארנה בסכומים גדולים מאלה כדי ליצור רווח. תרחיש שני, פחות רצוי, הוא שההפסדים יעלו על הרווחים, ובמקרה כזה המערכת העירונית תצטרך להתערב ולהשלים מכיסה את הפער. מסיטואציה כזו אנחנו מנסים להימנע בכל דרך".

הניגשים למכרז יהיו חייבים להוכיח ניסיון בניהול מבנה אצטדיון של לפחות 2,500 מקומות ישיבה. "הכוונה היא שמי שינהל את המערכת יהיה אחראי להליך ההקמה מתוך כוונה שביום שהארנה תהיה מוכנה אז חלק גדול מהשטחים שבה כבר ישווקו", אומר מנחם. בעוד כחודש אמור הזוכה במכרז כבר להתחיל בעבודה.

בעירייה היו שמחים אם מנכ"ל היכלי הספורט ניר פרצלינה היה ניגש למכרז, אך נראה כי זה לא הולך לקרות. לפני כשנה וחצי הוצגה בפני פרצלינה, שהחברה שהוא עומד בראשה מפעילה את היכל נוקיה ואצטדיון בלומפילד, תכנית הארנה, אך זה היה הקשר האחרון בינו ובין אנשי העירייה. בשיחה השבוע עם פרצלינה סירב מנכ"ל היכלי הספורט להתייחס לנושא בהרחבה ואמר, "לא ידעתי שאמור להתפרסם מכרז כזה, ולאחר שאבחן את הנושא אדע אם לגשת אליו". עם זאת, מקורביו מציינים כי "בפגישה שהתנהלה עמו פרצלינה לא היה נלהב מהפרויקט".


בפגישה עם אנשי הארנה לפני כשנה וחצי ייתכן כי פרצלינה התריע על כשל הקשור לשני המכרזים שעתידים להתפרסם בחודשים הקרובים: ב-2 במאי כאמור, אמור לצאת המכרז על בניית הארנה, וחודש לאחר מכן ייצא מכרז נפרד לתפעול המערכות בהיכל – ביוב, מים וחשמל. אשר גרין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים הארצית ובעל חברת בנייה גדולה, מבקר את החלטת ראשי הפרויקט להפריד בין שני המכרזים.

"כל נושא המערכות אמור ללכת כמקשה אחת יחד עם הבינוי, אחרת הנזק יכול להיות בלתי הפיך", מתריע גרין, שטוען כי העירייה לא התייעצה עם ארגונו במהלך תכנון הארנה. "אם מחלקים את שני הנושאים לשני זכיינים שונים, כל אחד מסתכל על הדברים, באופן טבעי, בעין הצרה שלו, ולא ברמה הכללית של איך אמור להיראות המוצר המוגמר. זה יכול לגרום לבעיות אין-סופיות בסנכרון בין המערכות השונות לשלדת המבנה עצמו. דברים כאלה צריכים להיות מתוכננים עד הפרט האחרון, ברמה בין-לאומית, אבל הבעיה היא שבישראל זה לא תמיד קורה".

בכיר בעירייה לא מתרגש מהדברים וטוען כי "אנו מתכננים הכול בצורה מאוד מדויקת ולוקחים את כל המרכיבים הבעייתיים בחשבון". בנוסף אומרים בעירייה כי יש קבלן ראשי שממונה על קבלני המשנה, והחוזה הוא משולש ביניהם ובין העירייה. "בשיטה זו אנו גם מונעים את האפשרות שאם אחד מקבלני המשנה מתמוטט העסק נעצר, כי הקבלן הראשי מחויב למצוא קבלן משנה אחר במקומו. אנחנו גם מוציאים את מכרז המערכות חודש אחרי מכרז הבנייה כדי שהקבלן הזוכה במכרז הבנייה ייתן חוות דעתו על המועמדים במכרז המערכות".

בספטמבר הקרוב, לאחר שייבחרו גם זכייני הבנייה והמערכות, אמורות להתחיל העבודות המעשיות של הארנה. לדברי מחזיק תיק הספורט פלג, "דאגנו שכבר בסביבות יולי-אוגוסט יסתיימו עבודות התשתית, כדי שלא ייוצר מצב שהעניינים יהיו תקועים בגלל ביורוקרטיה".

התאריך המקורי לסיום העבודות הוא בסביבות מאי-יוני 2013, אבל המטרה היא שכבר במרץ אותה שנה המתקן יהיה מוכן לקראת פתיחת משחקי המכבייה. פלג מפליג באופטימיות ואף טוען כי "אנחנו מקדימים כעת את לוח הזמנים ובהחלט ייתכן שהעבודות יסתיימו כבר כחצי שנה קודם לכן", כלומר בסביבות ספטמבר 2012. זרז נוסף לסיום העבודות לפני מרץ 2013 הוא התנאי של כץ כי הצטרפותו כספונסר ראשי של הפועל תהיה כרוכה במוכנות הארנה לשימוש כבר לקראת עונת המשחקים 2013-2012.

איש העסקים האמריקני, שעומד בראש חברת "RK" אשר שמה מתנוסס על גופיותיהם של שחקני גליל~גלבוע, מחזיק בשני מיליון מ"ר של שטחי מסחר בקניונים ובשטחים פתוחים בארצות הברית. נוסף על כך, ה"בעלים למחצה", כפי שהוא מוגדר באתר האינטרנט של מיאמי היט, מחזיק גם בזיכיון לשטחי מסחר באולמה הביתי של מיאמי - אמריקן אירליינס ארנה.

מקורב לכץ מסביר כי איש העסקים "עשיר מספיק מעסקיו בארצות הברית והוא לא באמת חושב להתעשר מהעסקה בינו ובין הפועל ירושלים". לדברי אותו מקורב, "הגישה האמריקנית שאיתה הוא בא אומרת שקבוצה לא צריכה כל שנה להוציא כספים ולהפסיד, אלא לייצר הכנסות ואם לא להרוויח, אז לפחות להיות מאוזנת.

הוא לא חושב שירוויח מהעסקה, אבל הוא גם לא רוצה להיות פילנתרופ ולהפסיד, כמו כל בעלי קבוצות הכדורסל בארץ כולל מכבי תל אביב. אם הכול ילך חלק הארנה, יחד עם המותג ירושלים כעיר הבירה, שמביא עמו המון פרסום, והופעה קבועה של הפועל ביורוליג – יהיו פוטנציאל עסקי שכמותו טרם נראה בארץ".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...