פספוס אדיר: איך אלישי כדיר הפך לכדורסלן הישראלי הטוב בארץ
שחקנה המצטיין של גליל-גלבוע שהיה מועמד בקיץ להגיע למלחה, יפגוש ביום ראשון את האדומים לקרב ראש בראש על המקום השני בליגה. הפעם הוא מגיע עם תואר השחקן הישראלי הטוב ביותר בסיבוב הראשון. הוא עצמו אומר: "חשוב לי להיות שחקן שמעמיד ממוצעים גבוהים ומנצח משחקים עם הקבוצה שלו. לא רק להראות כישרון לכמה משחקים ואז להיעלם"

אם כדיר וחבריו אכן יאמינו בעצמם ביום ראשון, כפי שהם עושים עד עתה בצורה מוצלחת ביותר מתחילת העונה, הקבוצה של עודד קטש תוכל להשלים ניצחון כפול העונה על האדומים של גיא גודס. הסיבוב הקודם היה משחק הבכורה של הפועל במלחה, שבו הקבוצה מהגליל הנחילה (לאחר הארכה ובעזרת תצוגת ענק של ג'רמי פארגו עם 36 נקודות) לגודס הפסד בית ראשון בליגה מאז החל לעמוד על הקווים של הפועל.
כדיר, שהוצא אז מהמשחק בחמש עבירות ורשם שורה סטטיסטית מכובדת של עשר נקודות ושישה ריבאונדים, נזכר בקרב בין המועדונים בסיבוב הראשון. "אתה עולה לפרקט במלחה והקהל מעביר בך צמרמורת כיפית של משחק גדול. אתה מרגיש שאתה הולך להיות שותף בהצגה", משחזר כדיר.
- אתה חושב שהניצחון ההוא במלחה נתן לכם את הדחיפה לעונה הטובה שלכם עד עתה?
"אין ספק. הפועל היא קבוצה גדולה בכדורסל הישראלי וכמו שראינו בניצחון על ולנסיה, גם האירופי. הניצחון עליהם, במיוחד אחרי הארכה, נתן לנו את האמונה לנצח משחקים קשים גם בהמשך. נכנסנו למומנטום חיובי, קצת יצאנו ממנו לאחרונה, אבל אני מקווה שגם הפעם מול הפועל נחזור למסלול הנכון".
בשנה שעברה הגעתם לפיינל פור והפסדתם למכבי בחצי הגמר. מה הציפיות שלכם העונה?
"המטרה היא לשמור על המקום השני שאנו נמצאים בו רוב העונה, בעיקר בשביל להיות עם יתרון הביתיות בפלייאוף. בעונה שעברה ירקנו דם במשחק החמישי בחולון, ונראה לי שם היה לנו יתרון ביתיות בסדרה, אפילו לא היינו מגיעים למשחק חמישי".

נכון למחזור ה-13, כדיר מוליך את רשימת הקלעים הישראלים בליגת העל, עם 14 נקודות וחצי למשחק (72 אחוזי הצלחה) – יותר מגיא פניני, מורן רוט, יובל נעימי ודיוויד בלות'נטאל שמשתרכים אחריו ברשימה. כדיר הוא הקלע השני בטיבו בגליל/גלבוע אחרי ג'רמי פארגו. נתון מרשים עוד יותר נוגע דווקא לקטגוריית הריבאונדים, שם עומד כדיר בראש מבין כל שחקני גליל/גלבוע, עם 6.8 ריבאונדים בממוצע למשחק.
כדיר וגור פורת בעפולה הם הישראלים
- בשנה שעברה קלעת כמעט חצי מהנקודות שאתה רושם השנה. אתה מפנים את השינוי ביכולת ובמעמד שלך?
"אני מנסה לעכל ולהוכיח מחדש שזה באמת נכון. אני לא מרגיש מחויב שיגידו עליי שאני המנהיג. אני רוצה להיות שם בשביל החברים לקבוצה".
- הנתונים הסטטיסטיים מדברים בעד עצמם.
"מילת המפתח היא הקבוצה, ומבחינתי האישית: יציבות. חשוב לי להיות שחקן שמעמיד ממוצעים גבוהים ומנצח משחקים עם הקבוצה שלו. לא רק להראות כישרון לכמה משחקים ואז להיעלם".

- מה הגורם המרכזי לשיפור ביכולת שלך?
"האווירה הכללית במועדון כמו הגליל. גם קטש וגם ליאור (ליאור ליובין, עוזרו של קטש – ג"צ) עובדים איתי כבר שנה וחצי ועדיין אני מרגיש שיש להם עוד המון מה לתרום לי. לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו, אבל הם משלימים אחד את השני בצורה מצוינת. ליאור, למשל, מראה לי משחקים שהייתי טוב מאוד בהם, ופתאום אתה מגלה שבמשחק שקלעת בו 25 נקודות עשית כל כך הרבה טעויות. עוד ריבאונד, עוד חסימה, עוד קצת תשומת לב לרוטציה בהגנה הופכים אותך מטוב מאוד למצוין. אנחנו השחקנים רואים שיש סמכות שיודעת מה היא רוצה ואנחנו שמחים עם זה".
- זו הסיבה העיקרית להפיכתך תוך שלוש שנים משחקן ספסל בעירוני רמת גן לשחקן מוביל בגליל?
"אני אוהב ומעריך את רובי בלינקו, שאימן אותי ברמת גן, אבל הוא היה יכול לתת לי ולניר כהן יותר הזדמנויות. גם כשהייתי בן 17 הרגשתי שאני יותר מקצועי ויותר טוב מחלק מהזרים, אבל הם היו על המגרש 30 דקות בגלל שהחוזים שלהם היו יקרים יותר. עודד, וזה הדבר הכי חשוב, מבהיר לכולנו שלא משנה מה, אם אתה תהיה טוב – תשחק. זה נותן ביטחון עצום לכל השחקנים".
- מה עם חברך לקבוצה גל מקל. הוא משחק הרבה (26 דקות) אבל לא נותן את התפוקה שציפו ממנו כשחזר לגליל ממכבי.
"גל עבר תקופה קשה וכמו כל שחקן הוא צריך לקבל זמן להתאקלם. לא נעים לחזור לקבוצה רצה ולהיכנס לרוטציה, אבל כבר עכשיו הוא במקום השלישי בליגה באסיסטים. כולם אוהבים אותו בגליל, ואני חושב שבגלל שמדובר בקבוצה שבה הוא כבר שיחק, קל לו יותר להתקדם כי אחרת יכול להיות שהממוצעים שלו היו נמוכים יותר".
ההתקדמות של כדיר, בייחוד בסוף העונה שעברה, לא נעלמה מעיניהם של אנשי הפועל. בקיץ האחרון התנהלו שיחות בין כדיר לאדומים על הצטרפותו של הפורוורד למלחה. ההחלפה המיועדת של גודס בקטש הייתה אמורה לסגור את העסקה, אך גם עם כישלון השיחות, כדיר נשאר מועמד מרכזי לחיזוק הפועל. בין לבין, גם מכבי ת"א, כך על פי הדיווחים, הצטרפה לעדת המחזרות, על אף שכדיר טוען כי "אלה היו בעיקר שמועות, לא דיבורים רציניים".

בסופו של דבר החליט הפורוורד לוותר בינתיים על עיר הבירה, ונשאר בגלבוע, שם הוא מתגורר במושב ברק. "הפועל זה מועדון גדול, וכבר כילד קטן שראה את הקהל במלחה רציתי להיות חלק ממנו", מסביר כדיר את החלטתו. "לא היו מעורבים פה שיקולים של כסף, למרות שאני מתפרנס בכבוד בגליל, אלא נטו של איפה אני מתקדם טוב יותר. הבנתי שאני באמת זקוק לשקט הנפשי הזה שיש בגליל, למרות שהוא קצת הופר לאחרונה".
לא, כדיר לא מדבר על כדורסל כשהוא מציין את חוסר השקט שמלווה אותו בשלושת החודשים האחרונים. חברתו של כדיר, אלין לוי, היא מתמודדת ב"אח הגדול". "אני כבר לא רואה את זה, אבל תמיד מתקשרים להודיע לי מה קורה", הוא מספר.
- ציפית לבאזז כזה גדול כשהיא הלכה לשם?
"לא, זו הרגשה מאוד מוזרה. לא האמנתי שההתעניינות תהיה כל כך אינטנסיבית. אתה מרגיש שזה פשוט מעניין את כל המדינה".
- למרות הגעגועים, היכולת שלך על המגרש לא נפגעה.
"אני סופג את התגובות. בסופו של דבר יש לי את המקום הזה שנקרא כדורסל, ובו אני הכי נהנה לעסוק. ברגע שאני באימון או במשחק, אני לא זוכר מה קורה בחיים האישיים שלי".
אז בוא נחזור לדבר כדורסל. לפני שבועיים מאיר טפירו אמר שבזמנו, כשהוא החליט לחתום בהפועל, גם מכבי הייתה אופציה עבורו, אבל הוא העדיף לשחק יותר.
הקיץ אמנם לא עברת למכבי, אבל אתה רואה את עצמך מגיע לשם בעתיד?
"כרגע אני לא מתעסק בזה כי אני בגליל עד סוף השנה. מה שכן, הדבר היחיד שמנחה אותי בקריירה זה שאגיע למקום חדש רק אם אתקדם ואוכל להיות בו טוב יותר".

- בקיץ התאמנת עם הנבחרת אבל לבסוף לא נסעת עמה ליורובאסקט בפולין. אתה חושב שהיה לך מקום בסגל הלאומי?
"עד היום יש לי עקיצה בלב על כך שלא הייתי חלק מהנבחרת בקיץ, כי חשבתי שאני כן יכול לתרום. רציתי והשקעתי המון, גם באוניברסיאדה עם הנבחרת האולימפית וגם באימונים של הנבחרת הבוגרת. כיבדתי את ההחלטה שהתקבלה וכמו בהרבה מקרים בחיים שלי, זה רק דרבן אותי להוכיח שאני יכול להשתפר".
- אתה מצפה שהפעם, עם אריק שיבק כמאמן, זה יהיה אחרת?
"אני מאמין בעצמי שאני מסוגל לתרום לנבחרת ולא להיות עציץ על הספסל. אבל יש לי עוד דרך ארוכה ואני צריך להוכיח שאני ראוי להיות מוזמן לסגל".
- אתה חושב שהחוק הרוסי בריא לשחקן הישראלי?
"כעיקרון, אני מאמין שכמו שעודד אומר, מי שמשחק טוב צריך לשחק, ללא קשר להיותו ישראלי או זר. אם הפועל יכולה לסיים משחק באירופה עם ארבעה ישראלים על המגרש, זה אומר שגודס נותן להם לשחק כי הם טובים ולא בגלל תעודת הזהות שלהם. למרות זאת, החוק הזה טוב לשחקנים מאוד צעירים, כדי שיהיו כמה שפחות מקרים כמו שהיו לי ברמת גן".
- הישראלי הכי מצליח עד עתה זה חברך מיבנה עמרי כספי. הוא נותן לך השראה להמשך הקריירה?
"אין ספק שאני גאה מאוד בעמרי, אבל שאיפות גדולות היו לי כבר ממזמן. אני לא מדבר עכשיו על אירופה או אן.בי.איי, כי זה מוקדם מדיי, אלא מנסה פשוט לקחת הכול צעד אחר צעד. אתה מגשים חלום, ומיד עובר לחלום הבא".








נא להמתין לטעינת התגובות






