משחק חייהם
לראשונה אחרי 30 שנה כמלך שדרני הספורט בישראל, נאלץ יורם ארבל להתמודד עם ביקורת. אבל אז נחת לצדו בעמדת הפרשן אייל ברקוביץ' - ועונת הכדורגל ניצלה. בראיון משותף מספרים השניים על החיבור המפתיע, ועל איך זה להעביר שעתיים בלי להשתין, כשעמדת השידור רועדת. חלק ב'

משחק חייהם, חלק א'
הספיקו ארבעה משחקים בליגת העל כדי לסמן את ברקוביץ' כהצלחה גדולה. הוא חד, קורא מהלכים מוקדם ואף חוזה אותם, לא חושש מעימותים ולא נרתע מלהיכנס בקולגות לשעבר, במאמנים ובכל מי שזז - ובעיקר מי שלא זז - על הדשא. הוא גוער בשחקנים על התנהגותם, מקטר על איטיותם, תוקף מאמנים על חילופים שלא נעשים בזמן, משתעשע על חשבון חברתו הנאה של מאמן מכבי נתניה לותאר מתיאוס, נאנח כשהוא משתעמם וחוזה במדויק את ההצגות של לירן שטראובר. אין ספק שהוא מרגיש נוח מול המיקרופון. מרגיש נוח ליד ארבל. מרגיש נוח באופן כללי.
ברקוביץ,' חף מדאגות פרנסה (הרווחים שצבר באירופה מוערכים ביותר מעשרה מיליון דולר,( פשוט לא עושה חשבון ומעניק לכל אחד את הטיפול המגיע לו, ללא הנחות ובלי מבצעים לחברים. ארבל מאמין שברקוביץ' הגיע לעמדה שלצדו בזמן הנכון מבחינתו ומייחס את המקצוענות שלו לקילומטרז' הרדיופוני שצבר בתוכנית הספורט היומית עם אופירה אסייג ברדיו .99
"התיאום בינינו בשידור הוא חושי," אומר ארבל. "העבודה שלו ברדיו למדה אותו המון והוא תופש נכון את תפקיד הפרשן. הוא ראה טלוויזיה באנגליה ושמע את אנדי גריי, גארי ליניקר ומרטין טיילור. הוא מגיע עם תרבות של פרשנות טלוויזיה. צריך להבין: הצופים רואים את מה שאנחנו רואים. הצופים לא עיוורים ולא חירשים, והתפקיד שלנו הוא לתת להם ערך מוסף."
ברקוביץ:' "הכדורגל אצלנו ברמה נמוכה, אבל למזלנו, בשידורים הראשונים שהיו לנו, קיבלנו משחקים בקצב טוב."
ארבל: “עוד יהיו נפילות."
ברקוביץ:' "ככל שהמשחק יהיה משעמם יותר, השידור יהיה יותר מצחיק. לבוא מסן סירו לפ"ת, מאולד טראפורד לנתניה, זה משהו שאי אפשר להסביר. בושה המגרש בנתניה. לא רציתי לעלות לעמדת השידור שם כי כל הבוטקה רועד, וגם אי אפשר להשתין שעתיים כי אין איפה, בושה."
ארבל: "ויש אנטנה סלולרית למעלה שמטגנת אותך. בנתניה אתה צריך לעלות לעמדה דרך הקהל. אתה מתאר לעצמך, יושבים 5,000 איש ואתה צריך לעבור ביניהם."

יצחק שום, למשל, לא מדבר איתו מאז התבוסה המחפירה 5:0 לוויסלה קרקוב הפולנית בליגת האלופות, משחק שקירב את פיטוריו לטובת ראובן עטר: "שומי מבחינתי הוא כמו משפחה," אומר ברקוביץ.' "אמיר שלח, שהיה נשוי לבת שלו, היה איתי עשר שנים בחדר אחד בנבחרת. אני מאוד אוהב את שום ובמשך שנה וחצי רק היללתי אותו על מה שהוא עשה בבית"ר, אבל הוא התרסק מול הפולנים ואמרתי בשידור שאם אני ארקדי גאידמק, אני שולח אותו הביתה. מאז, שומי וכל המשפחה שלו לא מדברים איתי."
הפרשנות שלך תמיד נקייה מאינטרסים?
"נקייה מאינטרסים. אני חבר של מרקו בלבול ואם אני אומר על ההתנהגות שלו בדרבי, שהוא צריך להתבייש, אז אני מחשבן לו או לא? הוא התנהג אפילו יותר גרוע מנמני. בלבול ממש חסם את השופט. מוזר שהוא לא קיבל שום עונש. או גוטמן שהוא חבר שלי. לפני שבועיים רבתי איתו כי הוא לא אהב מה שאמרתי עליו, ואני מחזיק ממנו כמאמן."
היכולת של אייל כשחקן עושה אותו פרשן טוב יותר?
ארבל: "הוא קורא את המשחק מעמדה שרואה את כל התמונה. מרטין טיילר או בארי דייוויס, אני לא זוכר מי משניהם, אמרו לי שאיל הוא הפאסר (מוסר) הכי טוב באירופה לצד זידאן. הגדולה שלו, כמו אצל מלמיליאן, היתה לקרוא מהלך מוקדם כמו בשח. הוא כבר ידע מה יעשה השחקן אחרי שיקבל ממנו את המסירה."
ברקוביץ:' "כשחקן גיליתי את נקודת תורפה של היריב, ואם כפרשן אני מזהה שישראלביץ,' למשל, לא בעניינים, אז אני מדבר על זה."
פה של אנשים כמו שלמה שרף או פיני גרשון סיבך אותם לא פעם. אתה לא מפחד ליפול למלכודת כזאת?
"אני פוחד רק מאלוהים. כשהתחלתי לעבוד עם הילדים בנשר, אמרו שאני אריב מהר מאוד עם אחד הילדים או עם אבא שלו. עד היום לא רבתי עם אף אחד. הכל שטויות."
עיסוקו הנוכחי של ברקוביץ' בטיפוח ובהנחלת יסודות המשחק לילדים הוא משהו שמאוד לא אופייני בישראל לשחקן במעמדו. עבודה עם כדורגלנים צעירים בישראל לא מעניינת, לאסוננו, אף אחד. היא סיזיפית, כפוית טובה וכרוכה במריבות עם ההורים. שכר המאמנים
ברקוביץ' לא מאמין בממסד הכדורגל הישראלי, ולכן הקים בעזרת עיריית נשר את פרויקט הטיפוח שלו, שסחף כבר 350 ילדים. "מבחינתי, זו התרומה שלי לקהילה. אם עשיתי מ-350 הילדים האלה אזרחים יותר טובים, זה הישג בשבילי. כל דבר נוסף זה בונוס. שניים מכל אלה אולי ייצאו שחקנים. שאר ה-348 לפחות ייצאו לחיים עם ערכים."

"אני חושב שהוא טעה אבל לא היה טעם להתווכח. בסך הכל אני אוהב את מה שלוזון עושה בהתאחדות. הוא איש עם רצון וניסיון בכדורגל, אבל הוא אכזב אותי בעניין אחר שאני לא רוצה להיכנס אליו כי זה יוציא אותו לא טוב. הוא נמחק והוא גם יודע למה."
עבדת ברדיו 99 של גאידמק. מה אתה חושב עליו?
"אני לא מכיר אותו אישית, אבל לא אהבתי את מה שעשו לו. הוא לא עשה רע לאף אחד במדינה."
ארבל: "ארקדי איש פשטני. הוא הלך על משוואה שלא עובדת - אני נותן ואתם תחזירו לי."
אם הייתם תושבי ירושלים הייתם מצביעים לו?
ברקוביץ:' "לא."
ארבל: "למה הוא חושב שהוא מוכשר להיות ראש עיר."?
ברקוביץ:' "לא יודע, אבל האוהדים היו צריכים לעשות לו מחווה בבחירות האלה. מה זה 7,000 קולות."?
יש אנשים שמאמינים שדווקא כדאי לברקוביץ' לשמור לפעמים על הפה הגדול שלו, שכן גם הרזומה שלו לא נקי מנפילות. לא מזמן פורסם שמכונית הקדילק שייבא נגנבה ממנו רגע אחרי שנחתה בנתב"ג, והוחזרה לו רק לאחר ששילם כופר לגנבים.
ברקוביץ' מכחיש: "אחרי שבועיים הם החזירו לי אותה עם נשיקה. אספתי אותה מאחד המחסומים. כופר? שטויות. לא היה להם מה לעשות איתה. יש בארץ אולי שלוש מכוניות כאלה ואין שם ביקוש לחלקי החילוף שלה. הם לא ידעו מה הם לוקחים, אבל מה זה מעניין. עדיף שלא תתייחס לזה בכלל."
הביקורת שברקוביץ' הטיח בנמני ובמרקו בלבול, שהתנפלו על השופט בסיום הדרבי מול הפועל, הזכירה אירוע דומה מהעונה האחרונה שלו במכבי תל אביב, כשצעק "בן זונה" לשופט מאיר לוי. "מה שמותר לשחקן אסור למאמן. בטח לא לאחד כמו נמני שיש לו את הפאסון שלו," טוען ברקוביץ' ומיד מוסיף: "אבל זה לא אומר שלא טעיתי. טעיתי באותו מקרה והתנצלתי. האסימון לא ירד לי מיד, אלא אחרי כמה ימים, כשאבא שלי דיבר איתי על זה."
בסרט שהוקרן עליך בטלוויזיה רואים אותך ואת הבן שלך שמחים כשנבחרת ישראל בעידן אברהם גרנט סופגת שער מול נבחרת שווייץ. בדיעבד זה עשה לך נזק?
ברקוביץ:' "זה לא עשה לי שום נזק, ואני לא מצטער על מה שעשיתי. אם תיקח כל בן אדם שמפוטר ממקום העבודה שלו, הוא ירצה שהמקום ימשיך להצליח? ברור שבטווח הארוך אני האוהד הכי גדול של הנבחרת אבל באותו זמן, כשגרנט גירש אותי, רציתי שהוא יפסיד. חבל שחטפו רק גול שוויון. רציתי שיפסידו ."10-0

"היינו חברים. בילינו ימים ולילות באנגליה. הוא היה מבקר אצלי, אוכל, ישן. הנהג שלי הסיע אותו, אבל הוא בגד בי ולא אסלח לו לעולם על מה שהוא עשה לי, אבל אם אראה אותי, אגיד לו שלום. לא אבלה איתו, לא אהיה חבר שלו. לעולם לא."
כששיחקת בנבחרת אתה וחיים רביבו הייתם הכוכבים. היתה יריבות?
"כאנשים, לא היתה בינינו יריבות, אבל בנבחרת אין שני כוכבים. יש כוכב אחד גדול, ויש כוכב משנה."
ומי היה הכוכב הגדול?
ארבל: "אייל, זה די ברור."
תגדיר את התקופה של גרנט בצ'לסי.
ברקוביץ:' "הוא הצליח בצ'לסי והראה שהוא מתאים לרמות האלה. הוא מאמן טוב, פסיכולוג, אבל העניין זה שמחפשים שם מותג, מישהו עם עבר עשיר, אישיות כדורגל שכל אחד מכיר ולא מישהו שבא מישראל. יורם אמר שזידאן ואני היינו הפאסרים הכי טובים באירופה, אבל זידאן שיחק בריאל מדריד ואני במנצ'סטר סיטי. ככה זה, הכדורגל הישראלי הוא מיקי מאוס בעולם. מאמן ישראלי שני לא יגיע לקבוצות האלה גם עוד מאה שנה. זה כמו שישראלי ייקח עכשיו מדליית זהב אולימפית בריצת מאה מטר. אני גם חושב שהאנטישמיות באנגליה פגעה באברם. לא אוהבים אותנו שם."
ארבל: "גרנט וצ'לסי זה חלום שנגמר ולדעתי לא היה עוזר לו גם אם ג'ון טרי היה כובש את הפנדל בגמר הצ'מפיונס ליג."

"בקבוצה אהבו אותי, אבל אתה מרגיש את האיבה בעיתונות. אפילו כשג'ון הארטסון בעט בי בפנים, האשימו אותי. הוא היה החבר הכי טוב שלי בקבוצה, אבל באותו בוקר הוא הגיע שיכור. דווקא בן אדם חמוד לאללה."
הכדורגל הישראלי לא נחשב, אבל הנבחרת ממוקמת 15 בדירוג העולמי.
"בסדר, ואני אומר לך שקשטן וסיני נכשלו בגדול. לא ראיתי את הנבחרת משחקת טוב מאז שקשטן מונה למאמן. זה בדיוק האסון פה. כולם חושבים ‘נעלה או לא נעלה,’ אבל לא מסתכלים על הדרך, על הצורה, על סגנון המשחק, על הבסיס. בגלל זה הדבר הכי חשוב לי זה לעבוד עם הילדים. אני לא רוצה להיות יו"ר התאחדות ולא מאמן קבוצה."
אבל מאמן נבחרת היית רוצה להיות?
"זה הדבר היחד שהייתי מוכן לעשות. רק נבחרת ישראל. הייתי מוותר על הכל בשביל זה, ואני מחכה לבן אדם הזה, ליו"ר ההתאחדות המתאים שיהיה לו האומץ לתת לי את זה. אבל אני לא אעשה פוליטיקות בשביל זה."
ארבל: "זה יגיע יותר מהר ממה שאתה חושב."