משחק חייהם
לראשונה אחרי 30 שנה כמלך שדרני הספורט בישראל, נאלץ יורם ארבל להתמודד עם ביקורת. אבל אז נחת לצדו בעמדת הפרשן אייל ברקוביץ' - ועונת הכדורגל ניצלה. בראיון משותף מספרים השניים על החיבור המפתיע, ואיך זה להעביר שעתיים בלי להשתין, כשעמדת השידור רועדת. חלק א'
משחק חייהם, חלק ב'
ברקוביץ,' על הכורסה לידו, צוחק: "באמת היתה חרא של תוכנית. כשחקן, שנאתי באותן שנים את כל התקשורת, וגם איתך, יורם, רבתי על דברים שאמרת. שנאתי טלוויזיה למרות ש-90 אחוז מהפרשנים פרגנו לי."
עכשיו הם עושים טלוויזיה יחד. ארבע התוכניות ששידרו עד כה הביאו משב רוח מרענן ל"משחק המרכזי," משדר הכדורגל השבועי של ערוץ .10 אחרי פתיחת עונה צולעת, כשאלופת השנתיים האחרונות נראית כמו צל חיוור של עצמה, הליגה התעוררה מעט - מכבי חיפה מתחילה להזכיר את ימיה הטובים - ואפקט ברקוביץ' הוכיח את עצמו גם בנתוני הרייטינג.
"אני עוד לומד," אומר ברקוביץ' ,(36) צנוע שלא כהרגלו, נותן לאחרים להמטיר עליו מחמאות. חוץ מכריזמת המסך הוודאית שלו, הישגו הגדול הוא באנרגיה שהזריק גם לארבל ,(66) שמשדר כדורגל עוד מהימים שיצחק ויסוקר עמד בשער של מכבי נתניה. "יש שני כוחות שעובדים יחד ומפרים זה את זה," מאשר ארבל. "אני מרגיש שאני משדר את אותו כדורגל יותר טוב מאשר לפני שנה."
הפגישה המקצועית הראשונה שלהם היתה לפני שתי עונות, כשארבל הזמין את ברקוביץ' לתוכנית "סיכום המחזור בערוץ ."10 ארבל ידע כבר אז שמולו יושב המועמד האולטימטיבי לעמדת הפרשן, אבל הניח שיהיה קשה להביא אותו לתפקיד. אחרי הכל, מדובר בברקוביץ.' "אמרו לי שהוא לא סופר אף אחד ועניתי להם שזה מה שיפה בו," משחזר ארבל. "הזהירו אותי שזה בן אדם שאי אפשר יהיה להשתלט עליו בעמדת השידור, שהוא בלתי צפוי.
ידעתי שאין עוררין על הידע שלו, ובדיוק בגלל הדברים האחרים שהפחידו אחרים - רציתי אותו. היו כוחות שמנעו ממנו להגיע לכאן קודם, אבל בסוף העונה שעברה אמרתי ברי"ש גלי שזה האיש שאני רוצה. אמרו שזה סיכון. אז אמרו.
"אני מסתכל בסיפור הזה על דבר אחד - כימיה," אומר ברקוביץ.' "אם ליורם יש כימיה איתי, זה מספיק ולא חשוב מה יגידו. הציעו לי באיזשהו מקום להתראיין לבד ולא הסכמתי כי יורם ואני זה היום מותג ואני מתראיין רק איתו. יגידו שאני משוגע בשידור, שיש לי יציאות. שאני לא סופר אף אחד. בשידור הראשון שלנו בחיפה אמרתי שמה שחשוב לי שתהיה כימיה, שאני אהנה ושהקהל בבית ייהנה."
לא היתה לך בעיה להחליף את איציק זוהר?
"ועוד איך היתה לי בעיה עם זה. אני יכול להגיד שפנו אליי מערוץ 10 לפני כמה חודשים טובים, אבל היתה לי בעיה קשה עם איציק. גדלתי איתו בכדורגל, שיחקנו יחד, ואני אוהב אותו. לא רציתי לקחת ממנו את התפקיד, אבל כשהבנתי מהערוץ שאם אני לא אבוא יבוא מישהו אחר, הסכמתי."
יום שני בערב. שעה וחצי לפני תחילת שידור המשחק בין בית”ר לירושלים לסכנין, ארבל מתעדכן בנתונים ובסטטיסטיקות. יש לו מחשב קטן שמספק את כל המידע הרלוונטי בלחיצת מקש. ברקוביץ,' בינתיים, מסתובב באזור מתחם חדרי ההלבשה ופוגש חברים ותיקים, ביניהם מאמן בית"ר ראובן עטר, ששיחק איתו במכבי חיפה - מה שלא ימנע ממנו בהמשך לתקוף ללא סלחנות את המשחק החיוור של הקבוצה בניצוחו.
גם האוהדים שומרים היום על איפוק לא אופייני. איפה הקריאות "מוות לערבים" ו"מוחמד ההומו" שהורגלנו להן במשחקים טעונים בעונות קודמות. "מאז שהתחלנו לשדר לא קיבלנו משחק חלש כזה," אומר ברקוביץ' בהפסקה, תוך שהוא מכין כוס תה לשדר הוותיק ממנו. "כל הסיפור הזה של יהודים וערבים נגמר. מה חשבו שיהיה כאן."?
למרות שמדובר בשידוך חדש, שניהם הפכו לאורחים קבועים בסלון של כל מי שיודע שכדורגל משחקים 90 דקות ומחפש אלטרנטיבה ל"האח הגדול." ברקוביץ' הוא מגדולי הכדורגלנים שדרכו כאן על הדשא, אולי הגדול מכולם (סליחה מוטל'ה,( ולבטח המרתק שבהם. אחרי קריירה מוצלחת במכבי חיפה, הוא שיחק במשך עשר שנים באנגליה ובסקוטלנד. כשקבוצת הפאר סלטיק רכשה אותו מווסטהאם תמורת עשרה מיליון ליש"ט, זו היתה ההעברה היקרה ביותר בכדורגל הסקוטי עד אז. היו לו אינספור משחקים גדולים, אבל דווקא אחד, בתחילת הקריירה האנגלית שלו, הוא בעיניי המאסטר פיס שלו: הניצחון המדהים 3:6 עם סאותהמפטון על מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון, כשברקוביץ' מבקיע פעמיים.
כשחזר לארץ ונדחה על ידי קבוצת נעוריו, מכבי חיפה, שיחק ברקוביץ' במכבי תל אביב ופרש כשהרגיש שהרגליים לא מושכות אותו יותר. ברקוביץ' ירד מהדשא, התיישב בחדר ההלבשה בבלומפילד ובכה בכי תמרורים כי הבין שנסגר פרק שלעולם לא ישוב. אחר כך אמר שעם תום הקריירה כשחקן פעיל הסתיים החלק המרגש בחייו, ועכשיו צריך לחפש תחליף.
ארבל, עם 36 שנות כדורגל ו-27 שנות כדורסל, נחשב בעיניי רבים, גם בעיניי, לגדול שדרי הספורט שהיו כאן. תמיד היתה לו היכולת הווירטואוזית להחזיק את תשומת לב הצופים גם כשהמשחקים הסתיימו ב-0:0, כשהוא משלב בין קול מעולה ליכולת ורבלית קלילה ושוטפת. קל מאוד לעשות שידור מצוין ממשחק של מילאן נגד ליברפול בגביע האלופות, אבל ארבל ידע לעשות את זה גם כששידר מהקופסה בנתניה או מהאורווה בפתח תקווה.
ב-'81 החל לשדר את משחקיה של מכבי תל אביב בגביע, תפקיד שעשה, בהפוגות, עד השנה. אבל למרות שיש לו חוזה עם ערוץ 10 לעוד עונה של שידורי משחקיה של מכבי ביורוליג, העדיפו שם למסור את המושכות לניב רסקין שהתיישב לצדו של הפרשן עפר שלח. "אני שדר כדורסל רע,"? שואל ארבל וחוזר על הטענות שהועלו נגדו: "אני משדר פחות טוב כדורסל מכדורגל כי גדלתי בפתח תקווה ויש שם רק כדורגל? אבל ידעתי שלא אשדר השנה את מכבי. אפילו לא הייתי בטוח שאני רוצה לשדר."
ברקוביץ:' "בהתחשב באיך שמכבי נראית השנה, נראה לי שיצא לך טוב שאתה לא משדר את הכדורסל העונה."
ארבל: "מה אתה רומז, שאלוהים אוהב אותי? זה לא גורם לי עצב, אבל אני קצת עצוב על הדרך שבה זה נעשה. ב-’94 רמי ויץ הזיז אותי מעמדת השדר הראשי בערוץ הספורט ומאיר איינשטיין החליף אותי בטלוויזיה הישראלית. גם אני הזזתי את איינשטיין בשלב מסוים, ועכשיו רסקין החליף אותי בשידורים של מכבי. נראה לי בסדר ששדרים זזים מפרויקט לפרויקט."
למרות דברי העידוד האלה לעצמו, ארבל מצא את עצמו השנה במצב שלא הכיר בקריירה הארוכה שלו. הוא, שנהנה כל השנים ממעמד בלתי מעורער כשדר הספורט הישראלי הבכיר, נאלץ להתמודד פתאום עם מבקרי הטלוויזיה שמצאו אצלו יותר ויותר טעויות זיהוי, חוסר תשומת לב ואולי עייפות. היו ביניהם כאלה שדרשו ממנו לעזוב את העמדה ולא לחזור אליה יותר. ארבל, גאה ובטוח בעצמו, רתח אבל העדיף להבליג. לטענתו, אין לו שום בעיית זיכרון או עייפות. זו פשוט התאורה.
"באיצטדיון טדי, כשיש בעיטת קרן, אני לא יכול להבדיל בין ברקוביץ' לדרק בואטנג," הוא אומר. "בקאמפ נואו אתה משדר מאותו הגובה בטדי, אבל יש שם תאורה נהדרת. במגרשים אצלנו התאורה היא תת רמה, ואנחנו בטלוויזיה עוד יכולים לתקן אותה באמצעים אלקטרוניים. אני רואה 6:6 אבל יש בעיה כי יש מגרשים שבהם פשוט אי אפשר לזהות שחקנים. קח את קריית אליעזר למשל. תאורה לא טובה.”
ברקוביץ' ממהר לחזק: "כשישבתי עם יורם בטדי הבנתי למה הוא טועה. אי אפשר לראות שם כלום."
ועדיין, המבקרים הרבה פחות סבלנים כלפיך.
ארבל: "כשמבקרים אותי בצורה מקצועית, אין לי בעיה לקבל ביקורת. זה לא נעים ואני לא מאלה שמתייפייפים ומספרים לך שהם לא קוראים כשכותבים עליהם. לפעמים אני לא קורא כדי לא להתעצבן, אבל אני דואג לדעת מה כתבו. אני בן אדם חסר אגו, וכמו שאתה יודע, הביקורת חרגה השנה מהגבולות שלה ועברה להשתלחות. שיחקו פה הרבה אינטרסים. אף אחד לא היה תמים בביקורת הזאת."
ברקוביץ:' "זו בושה להזדקן."?
ארבל: "אנשים כתבו שאני סקלרוטי. אני המבקר הכי גדול של עצמי וכשאני טועה אני יודע ועומד על זכותי לטעות, למרות שאני משדר היום לא פחות טוב מאשר לפני שמונה שנים. יש אנשים שכתבו עליי דברים, שהעורך דין שלי אמר לי שאם הייתי חי בארצות הברית, הייתי הופך למיליונר אחרי הפגישה איתם בבית המשפט. אני יותר חזק ממה שהם חושבים ואני עונה בשפה שלי - ליד המיקרופון."
ברקוביץ:' "אחרי השידור הראשון שלי עם יורם קיבלתי טלפון מאשתי ואחותי שאמרו לי שיורם מצוין. שתיהן בכלל לא התייחסו אליי. בכלל, יורם, מה אתה מתרגש. אתה מצליח המון שנים ולמצליחים יש תמיד הרבה אויבים."
ארבל: "שוק התקשורת מאוד קטן וכשמגיש כמו חיים יבין תופס פוזיציה, הוא סותם את הצינור להרבה זמן, ואנשים מתחילים לשאול למה הוא לא הולך הביתה. אני עובד בערוץ הספורט ויש שם צעירים שעושים עבודה לא רעה, אבל אני לא רואה בהם כאלה שנכנסים לפנתיאון. גם בעולם הגדול, בשידורי כדורגל התחלופה מאוד קטנה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם