ראשי > ספורט > עוד ספורט > כתבה
בארכיון האתר
רפאל נאדאל - סיפור מטאור הטניס
הוא רק בן 19, אבל כבר אלוף צרפת בטניס. הענף המכופתר בדרך כלל, שמייחל שנים למישהו שינער אותו, נסחף בטירוף. המומחים מתלהבים, הצלמים מאוהבים, שלא לדבר על האוהדות. רפאל נאדאל בהופעת חיה
לכתבה הקודמת דפדף בספורט לכתבה הבאה
ציפי שמילוביץ
11/6/2005 10:00
פאט קאש, אלוף טורניר ווימבלדון ב-87', לא שוכח את היום הזה לפני חמש שנים. הוא אמור היה לשחק נגד בוריס בקר בגמר של טורניר ותיקים במיורקה. אבל בקר, קשיש שכמותו, נפצע ונאלץ לפרוש מהמשחק. המגרש היה מלא בקהל ששילם כסף, אז המארגנים ביקשו מקאש לשחק נגד נער מקומי. הוא הסכים בלית ברירה ובלי הרבה רצון. טניסאים גדולים לא אוהבים לשחק נגד מישהו שהם בכלל לא מכירים, כי במקרה של הפסד מחכה להם חדר הלבשה עמוס קולגות סרקסטיים, במיוחד כשהם שחקנים ותיקים שמאחוריהם קריירות מפוארות.

"אבל לא היה לי ספק שגם בגיל 36 אני אוכל לנצח ילד שהיה בקושי בן שנה כשאני זכיתי בווימבלדון", אמר קאש ועלה למגרש. מולו נעמד נער בן 14, שאז עוד נראה בן 14 ולא הרמבו שהוא היום. מהכדור הראשון הילד התחיל להשתולל. הקהל מיד נסחף אחריו. "ניצחתי את המערכה הראשונה, הוא ניצח את השנייה", נזכר קאש, "הוא ניפנף באגרופים וקפץ באוויר אחרי כל נקודה. חלק ממני חשב שהוא מפגין חוסר כבוד. טניסאים שונאים לראות שהיריב שלהם חוגג מולם. אבל ברגע שהתגברתי על הכעס הראשוני של להפסיד לילד הבנתי שלא מדובר בי אישית, זו פשוט התשוקה שלו. היה לי ברור שראיתי פנומן. למחרת התקשרתי לכמה מהספונסרים שלי ואמרתי להם להשקיע בילד הזה. הם היססו. מעניין מה הם מרגישים היום. כשרפאל נאדאל הניף השבוע את הגביע
בפריז סוף סוף יכולתי להיפטר מהבושה שליוותה אותי חמש שנים. לא הפסדתי לסתם ילד. הפסדתי למלך".

הוא בן 19 ושבוע. יש שקוראים לו "אל ניניו", אחרים מעדיפים את "הפיראט". יש שחושבים כי הוא הדבר הכי מלהיב שהגיע לטניס העולמי מאז זכה בוריס בקר בווימבלדון בדיוק לפני 20 שנה. יש שמעדיפים לחכות קצת, לראות אם הוא מסוגל להצליח גם על משטחים שהם לא חימר. אבל אלה וגם אלה, וגם אלה וגם אלה, שטופים לגמרי בנאדאלמאניה, טירוף ביטלסי בן חודשים ספורים בלבד שהגיע השבוע לשיאו כשרפאל נאדאל הניף את גביע אליפות צרפת הפתוחה.

הוא בא ממיורקה. בן לסבסטיאן ואנה מריה. יש לו אחות אחת, מאריבל בת 14. בגיל חמש נתן לו דודו, טוני, להחזיק מחבט בפעם הראשונה. רק שבספרד ילדים מנסים קודם כל להיות כדורגלנים, בטח אם דוד נוסף שלהם, מיגל אנחל, משחק בברצלונה. אז רפאל ניסה, אבל מהר מאוד היה ברור שהוא נולד להיות כוכב אינדיבידואליסט. דוד טוני החל לעבוד איתו ברצינות והחניך התגלה כיהלום אמיתי. הוא בילה שעות בהרמת משקולות ועבודה על כושר, פיתח שרירים משורגים ומהר מאוד הפסיק לשחק נגד ילדים בגילו, שפתאום לא נראו כל כך בגילו, ועבר לשחק נגד בוגרים. הבאז סביבו קיים כבר כמה שנים, אבל הפריצה הגדולה באה רק השנה, והטניס העולמי חיכה לה בכסיסת ציפורניים. הוא נזקק לה.
נאדאל, הטניס העולמי חיכה לו בכסיסת ציפורניים. צילום: רויטרס
הילד שמטריף את המעריצות, אבל לא שינה אפילו סלולרי
טניס הוא ענף אישי מהקשים ביותר שיש בספורט. אדם ניצב לבדו במשך שעות על המגרש, בחום ובקור, חשוף לגמרי מול אלפי צופים, נאבק ביריב ולפעמים עם עצמו ואין מי שיעזור. עונה נמשכת כמעט שנה שלמה, כמעט בלי פגרה. היא מורכבת מעשרות טורנירים וממאות שעות טיסה. המשחק עצמו הופך כל הזמן ליותר ויותר פיזי ותובעני, הבדידות קשה, התחרות קטלנית והכסף כל כך גדול ששנה אחת טובה מסדרת אדם לכל החיים. איך אפשר שלא להשתגע. זה לא מקרה שבשנים האחרונות היו הרבה שחקנים שסומנו כדבר הבא רק כדי לראות איך הקריירה שלהם דועכת אחרי כמה רגעי תהילה. זה לא מקרה שטניסאי העבר הגדולים היו גדולים לאורך הרבה יותר זמן מהכוכבים של היום. זה לא מקרה שאין הרבה טניסאים שכשהם על המגרש הם גם נראים כמו מי שבאמת להיות שם. זה לא מקרה שרפאל נאדאל מטלטל את הענף הזה. אולי זה הגיל, אולי זה השיק הלטיני, אולי זו התמימות שלפני ההתפכחות, אבל מזמן לא נראה טניסאי כל כך שמח. הוא מתלכלך בחימר כמו ילד שמשחק בארגז חול, שיערו הארוך מתנופף עם כל חבטה, הוא נהנה להזיע, הוא סקסי, הוא מקורי, רואים עליו כל מה שהוא מרגיש, הוא גן עדן לצלמים.

בספרד הוצבו השבוע בדוכני העיתונים אלפי פוסטרים של נאדאל. הם נעלמו בתוך דקות. הספרדים כבר לא רק מסקרים כל צעד שלו, עכשיו הם מסקרים גם את הסיקור, גאים לספר איך העולם כולו מאוהב במטאדור שלהם. הוא חוצה שם מחנות. בברצלונה אוהבים אותו גם בזכות הדוד שלו ומתעלמים מאהדתו המופגנת לריאל מדריד. עיתוני הספורט בעיר מורחים את תמונתו בשערים ולפעמים מחללים את הקודש כשמזיזים משם את רונאלדיניו בשבילו. במדריד בכלל יוצאים מהדעת. נייקי, החברה המאמצת של נאדאל, הפכה אותו לפנים שלה בספרד תחת הסלוגן: "הטניס השתנה, תתרגלו לזה". אבל הוא דווקא מתעקש שכלום לא השתנה. "הכל אותו דבר אצלי, אפילו מספר הסלולרי שלי", הוא אומר. "הוא בכלל לא מושפע מכל הטירוף הזה", מאשר סוכנו קרלוס קוסטה, בעצמו טניסאי עבר לא רע והיום איש עסוק מאוד במשאים ומתנים עסקיים סביב המניה המשתוללת שלו. "אני לא רואה שום לחץ בראש שלו, רק בגרות שעוד לא נתקלתי בה אצל נער כזה צעיר".

הוא ילד טוב, נאדאל. מחונך. מדבר יפה, נותן כבוד לכל יריב. במשחק הגמר בפריז נגד מריאנו פוארטה הוא שינה קריאה של קוון לטובתו והעניק את הנקודה לארגנטינאי. כשפוארטה חבט כדור פנטסטי ברגע מכריע נאדאל הביט ליציע וראה את דוד טוני מוחא כפיים ליריבו. מזה הוא לומד. את כל האנרגיה שלו משאיר נאדאל במגרש. כשהוא עוזב אותו הוא מוריד את הווליום למינימום. לא מבזבז עוד טיפה. עולה תמיד במדרגות הנעות. הולך לאט. נרגע עם גולף, דיג ופלייסטיישן, מקשיב למארק אנטוני, בון ג'ובי, בריאן אדאמס ואנריקה איגלסיאס. הוא כותב ביד ימין וחובט ביד שמאל. אין לו רשיון נהיגה וגם לא חברה. החברים אומרים שהוא ביישן מדי, המעריצות מרוצות.
נאדאל, מתלכלך בחימר כמו ילד שמשחק בארגז חול. צילום: אי-פי
נבוך מראיונות באנגלית, מדבר ספנגליש
אבל הכי הרבה הוא נבוך מראיונות באנגלית. אין ספורטאים שמדברים עם התקשורת כל כך הרבה כמו טניסאים, שמחויבים להתייצב למסיבת עיתונאים אחרי כל משחק. מי שמדבר רק אנגלית עוד יוצא מזה בזול.מי שמדבר כמה שפות,כמו רוז'ה פדרר,הטניסאי הכי טוב בעולם, ששוטף בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית, אוכל אותה. העיתונאים שואלים אותו שאלות והוא עונה את אותן תשובות, רק שלוש פעמים. ויש את נאדאל, שלא יודע אנגלית ואין לו זמן ללמוד באופן רשמי, אז הוא מדבר ספנגליש. ממציא מילים, לומד כל יום משהו חדש, מתחיל באנגלית ועובר לספרדית כשהשאלות הופכות למהירות מדי. יס, איי אם וורי האפי, נו? העיתונאים מתים על זה, נאדאל סובל מזה, הכל חלק מהכריזמה.

ג'ון מקנרו בטוח שנאדאל יזכה ברולאן גארוס לפחות שלוש פעמים בקריירה ולא ייעצר שם. גם אם הוא לעולם לא יהיה מועמד לקחת את ווימבלדון הוא לפחות ינסה. כי בניגוד למומחי חימר חד פעמיים לפניו, הילד הזה רוצה להשתפר גם על משטחים אחרים. פאט קאש בטוח שטניסאים פוחדים מנאדאל יותר מכל שחקן אחר, כולל פדרר. הוא גורם ליריב שלו להתפרק נפשית ופיזית, כולל פדרר. המקרים היחידים שבהם הטניסאי שיש לו פוטנציאל להפוך לטוב בכל הזמנים יצא משלוותו בשנה האחרונה, היו במשחקים נגד נאדאל. פעם הצליח השווייצרי לנצח בקושי, אחרי שכבר פיגר 2-0, והשבוע , בחצי הגמר בפריז, הוא כבר נראה ממש מוטרד בדרך להפסד 3-1. "הוא לא דומה לשום בן 19 שאני אי פעם ראיתי", אומר ג'ון מקנרו, "הוא הדבר האמיתי". עכשיו נותר רק לחכות ולראות אם מקנרו יודע על מה הוא מדבר.
נאדאל חוגג בפריז, קיבל מחמאות ענק ממקנרו. צילום: אי-פי
טניס
תמונות
כדורגל ישראלי
כדורסל
כדורגל עולמי
עוד ספורט
לוח תוצאות
רכילות
תרבות ספורט
ווינר
יורוליג 2007
הערוץ האולימפי
  מדד הגולשים
ליברפול סירבה,...
                  28.93%
מאמן חדש? לבית"ר...
                  9.57%
הרומנים מתים...
                  9.31%
עוד...

נאדאל. רק בן 19, כבר אלוף רולאן גארוס

נאדאל. גן עדן לצלמים

נאדאל. אומרים שהוא ביישן, המעריצות מרוצות

נאדאל והתקשורת. טירוף ביטלסי

נאדאל והדוד טוני. הלך הבין שנולד להיות כוכב אינדיבידואליסט

נאדאל וזידאן. מאסטרו בא לראות מאסטרו


עוד ספורט
שחייה: שישה שיאים נשברו באליפות העולם  
שיא ישראלי לגלושנקו: 20.86 בריצת 200 מ'  
קונטאדור חגג בשער הניצחון  
עוד...