 |
/images/archive/gallery/226/559.jpg מאמן ניו אינגלנד פטריוטס, ביל בליצ'יק.
צילום: אי-פי-איי  |
|
קיל ביל - האם פילדלפיה תעצור את הפטריוטס של בליצ'ק |
|
זו השאלה המרכזית לקראת הסופרבול ביום ראשון. גם המץ'-אפ בין שני הקווטרבקים, טום בריידי ודונובן מקנאב, יעמוד במוקד המשחק |
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
נועם שיזף 3/2/2005 8:00 |
|
|
|
|
 |
ג'קסונוויל היא עיר בינונית במונחים אמריקנים. אין בה שום אתר היסטורי חשוב, ותיירים שמגיעים לפלורידה בקושי שומעים עליה. אבל השבוע הפך המקום המנומנם הזה לבירה של ארה"ב. הסיבה: סופרבול מספר 39, אירוע השיא של הספורט האמריקני, שייצא לדרך באיצטדיון הג'גוארס ביום ראשון. עזבו אותכם מ-NBA, תשכחו מהבייסבול. עם כל הכבוד לענפים הללו, שמסתיימים בסדרה ארוכה של שבעה משחקים על האליפות, אין שום דבר בספורט שדומה לסופרבול. כל שנה, אמריקה נעצרת לערב אחד. באופן קבוע, הסופרבול
הוא התוכנית המובילה בטבלת הרייטינג השנתית, ודקות הפרסומת נמכרות במיליוני דולרים. המשחק השנה יהיה חוויה מוזרה. אל תחפשו על הדשא את הכוכבים הגדולים. האיש הנערץ ביותר על הקהל של ניו אינגלנד יעמוד בסווטשירט מהוה על הקווים: קוראים לו ביל בליצ'ק, וכבר היום מדברים עליו בתור המאמן הכי גדול בתולדות ה-NFL. מהצד השני, יחלמו האנדרדוגים מפילדלפיה שהגיבור שלהם, אנדי ריד, טיפוס שמנמן שנראה קצת כמו בטטת כורסה, יביא הביתה אליפות ראשונה מאז ד"ר ג'יי ב-1983.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
הקהל של ניו אינגלנד רוצה לחגוג אליפות נוספת. צילום: אי-פי
|
|
 |
 |
 |
 |
|
רק שחקנים יעילים
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בכל יום מגיע ביל בליצ'ק בחמש בבוקר למשרדי הפאטריוטס, ומתיישב מול המחשב. על המסך רצים נתונים סטטיסטיים והדמיות ממחושבות של עשרות מהלכים. המאמן של ניואינגלנד הוא פריק של סטטיסטיקה ונתונים, והקבוצה שהוא בנה במועדון מתקיימת בצלמו וברוחו. אין בה כוכבים גדולים, רק שחקנים יעילים וחכמים. בליצ'יק המאופק והסגור הוא בנו של מאמן הפוטבול, סטיב בליצ'ק. כשסיים ללמוד כלכלה, הודיע ביל לאבא סטיב שהוא מוותר על משרה טובה שהוצעה לו, והולך לרדוף אחרי החלום: להיות מאמן פוטבול מקצועני. בסוף שורה של עבודות בתפקידים שונים, הגיע בליצ'ק לעבוד בניו-יורק ג' איינטס תחת אחד המאמנים האגדיים בליגה, ביל פארסל. אחרי שתי אליפויות מונה בליצ'ק למאמן הקליבלנד בראונס, רק כדי לעוף משם לאחר שהסתכסך עם הקווטרבק ברני קוזר. אולי שם הוא למד לסלוד מכוכבים עמוסי אגו. ב-2000 קיבל בליצ'יק הזדמנות שניה, הפעם אצל הפאטריוטס, ותוך ארבע שנים הפך אותם לקבוצת הפוטבול הגדולה ביותר מאז הפורטי-ניינרס מסן-פרנסיסקו. התכונה המרשימה ביותר של הפטריוטס תחת בליצ' ק היא היכולת שלהם להתגבר על פציעות והיעדרויות של מי שנראו כמו שחקני מפתח. זה התחיל עם פציעה של הקווטרבק דרו בלדסו ב-2001, שגרמה לבליצ' יק להעלות מהספסל את טום בריידי הצעיר, וללכת עימו עד לזכייה בסופרבול. העונה איבדה ניו-אינגלנד כמעט את כל כוכבי ההגנה שלה. בליצ'ק העלה רסיברים מההתקפה בתור מגנים, הפתיע עם מערכים ומהלכים חדשים, וסיים את העונה עם שני הפסדים בלבד. לג'קסונוויל מגיעה ניוא י נ ג ל נ ד שלו בשיאה, כשהיא נחשבת פייבוריטית ביחס של טאצ'דאון אחד, כולו רשום לזכות המאמן. מי שיצטרך להוציא את השפנים מהכובע הפעם הוא המאמן שמנגד, אנדי ריד מפילדלפיה. בסיום העונה איבדה פילדלפיה את הרסיבר המצטיין שלה, טרל אוונס, והפסידה את שני המשחקים האחרונים של העונה. אוונס טוען שהוא יהיה כשיר לסופרבול, אבל אפשר לסמוך על ריד שהוא לא בונה עליו. כמו בליצ'ק, גם הוא מאמין במכונות שהשלם שלהם גדול יותר מסך כל החלקים. ובכל זאת, יש שחקן אחד שהאיגלס לא יוכלו להסתדר בלי הופעת ענק מצידו: הקווטרבק דונובן מקנאב. במקרה, אחת הפעמים הראשונות שבהן הוכיח מקנאב כמה הוא גדול היתה מול טום בריידי.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מקנאב, חשבון פתוח עם הפרשנים מהטלוויזיה. צילום: רויטרס
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הצ'אנס של מקנאב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אוניברסיטת מישיגן הביאה קהל שיא של 111,012 צופים למשחק ב-12 בספטמבר 1998. האורחים מסירקיוז היו בלחץ. במשחק הקודם הם הפסידו בנקודה לטנסי, והפעם כולם ציפו לתוצאה גרועה הרבה יותר. הקלף היחיד שהיה להם בשרוול היה מקנאב, מועמד מוביל ל'הייזמן טרופי', תואר שחקן הקולג'ים המצטיין. ומקנאב לא איכזב: 8 המסירות הראשונות שלו נתפסו, ובסך הכל הוא סיים עם 233 יארד באוויר ו-60 על הקרקע. הקווטרבק הצעיר שמולו היה ההיפך הגמור: הכדור הראשון שהוא זרק נחטף, ולקהל היה ברור שהתפקיד גדול עליו. ברבע השלישי, כשהמארחים מפגרים 38-7 והקהל בג' ננה, בריידי עף לספסל. המחליף שלו, דרו האנסון, הצליח לצמצם ל-38-28 בסיום. אותו משחק רדף את שני הקווטרבקים, לטוב ולרע, עד לסיום קריירת הקולג' שלהם. מקנאב נבחר שני בדראפט. בריידי הגיע למקום ה-199. מקנאב נועד להוביל את הפילדלפיה איגלס לגדולה; בריידי נועד לשבת על הספסל בבוסטון הקרה ולחכות. כעבור שנה התרחש עבורו הנס: בלדסו נפצע, ובריידי הוביל את הפאטריוטס עד לניצחון המפתיע ביותר בתולדות הסופרבול, על סנט-לואיס ב-2002. מנגד, על מקנאב עברו ימים לא קלים. המספרים שלו הפכו אותו אמנם לאחד הקווטרבקים הטובים ב-NFL, אבל הכשלונות בפלייאוף (במשך 3 שנים רצופות נעצרה פילדלפיה משחק אחד מהסופרבול) הדביקו לו תדמית של לוזר, אחד שלא מסוגל להתעלות ברגעים החשובים. ראש לימבו, הפרשן הימני של ESPN, אף טען פעם ש"מקנאב מוערך יתר על המידה כי התקשורת רוצה לקדם קווטרבק שחור". לימבו פוטר, אבל מקנאב חיכה עד לעונה הנוכחית כדי לנער את הקוף מהגב. כמו אז במישיגן, גם ביום ראשון בלילה טום בריידי יהיה הפייבוריט. מקנאב, ששומע את הדיבורים בכל אמריקה על כך שהאיגלס לא יכולים להתמודד עם הפאטס, נזכר באותו יום לפני שש שנים וחצי: "גם אז כולם ציפו שנפסיד, ואנחנו הלכנו לשם, ניצחנו, וסידרנו לעצמנו את כל העונה". ניצחון הפעם, הוא יודע, כבר יסדר לו מקום בהיסטוריה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |  | בריידי, חשבון פתוח עם מקנאב מימי הקולג'. צילום: אי-פי | |
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
 |
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/233/798.jpg
 |
|
|
קורי דילון, ניו אינגלנד
|
|
 |
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/246/656.jpg
 |
|
|
מקנאב, פילדלפיה איגלס
|
|
 |
![]()
|
|  | | /images/archive/gallery/242/167.jpg  | | | דייויד ג'ונס, ניו אינגלנד | |  | ![]() |

|
|
|
|