 |
/images/archive/gallery/253/430.jpg אסף דותן.
צילום: עדי אבישי  |
|
|
| הפוסטר בן 30 - סיפורו של אסף דותן |
|
| פעם הוא כיכב בליגת העל, היום הוא מחמם את הספסל בהיכל, אבל דותן, השחקן ה-12 של מכבי ת"א, לא מתייאש. פיני מעריך אותו, הכסף מגיע, הבחורות נתלות עליו וחוץ מזה: "לתת שני זינוקים ביד-אליהו, זה כמו חצי עונה במקום אחר" |
|
|
|
 | דפדף בספורט |  | |
חגי סגל
3/2/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
רבים וטובים כבר עמדו על הבלטה הזו. דרישות התפקיד ברורות: להצטלם עם כל הגדולים מכולם, בלי צורך לבקש חתימות; לשמש יריב אימונים נוח; להשתדל לא לסבול מקורי עכביש על הספסל, ועם זאת להשיל מעליך את הטרנינג במהירות האפשרית במידה ויישמע שמך, אי שם בדקה ה-34 של משחק ליגה נגד מכבי פ"ת; להשתתף בגזירת הרשתות פעם בשנה, ולסיים עונת כדורסל עם חוויות לנכדים.
פעם היו אלו ליאור ארדיטי וגלעד כץ, בהמשך אלעד סביון וארז קוחנסקי, בשנה שעברה אבי בן-שימול ואנטון קזרנובסקי, מנערי קטש בגליל היום, אבל השנה נכנס לתפקיד נער הפוסטר של מכבי ת"א מישהו אחר, שונה, מבוגר יותר, אסף
דותן שמו. כמו כל אלו שנזכרים פה לפניו, דותן עלה מהנוער של מכבי ובדיוק לפני עשור, בעודו עטור בלורית ועזוז ורוח נעורים, עשה את שנת השרות שלו על הספסל של מכבי, לפני שהחל בנדודים ברחבי הליגה, קלע פה, רץ שם, נעלם ופתאום חזר לאותה עמדה על אותו ספסל בהיכל נוקיה, אבל היום הילד כבר בן 30.
דותן לא רואה את עצמו נער פוסטר. הוא בא למכבי כדי לשקם קריירה שנגדעה, כדי לקבל הערכה לה לא תמיד זכה והיום, כשהוא גרוש עם שני ילדים וכבר עבר הרבה על המגרש ומחוצה לו, הוא רוצה לסיים את הקריירה במכבי, אבל לא בעמדה בה הוא נמצא עכשיו, אלא הרבה יותר גבוה ברוטציה.
- איפה היית ומה קרה שחזרת?
"בעונה שעברה לא ממש שיחקתי. הייתי באליצור יבנה בארצית וזה כמו לשחק פעם בשבוע עם חברים. אבל בתוך תוכי ידעתי שאני רוצה לחזור לליגת העל, ואחרי שנה קשה ברמה האישית ופסק זמן מכדורסל מקצועני, חשבתי שהגיע הזמן. היתה לי מערכת יחסים טובה עם פיני גרשון, שיחקתי אצלו בנבחרות הצעירות, בקיץ אמרתי לו שאני חושב שאני יכול לשחק בליגת העל והוא הציע שאבוא למכבי. ברור שמבחינת נתונים פיזיים ואיך שאני נראה לגילי, אני שחקן לגיטימי, חמישיה או שישי-שביעי, בכל קבוצת ליגת על אחרת. הוא אמר לי שמתאים לו שאהיה במכבי. היו לי שלוש הצעות אחרות בליגת העל, אבל בחרתי במכבי, כי רציתי ללכת על הדבר הכי קשה".
- למרות שידעת בדיוק לאן אתה הולך ומה מעמדך בקבוצה?
"נכון. ידעתי שיש היררכיה ברורה, אבל באופי שלי אני שואף למקצוענות ובמכבי זו הרמה הכי גבוהה באירופה. אני גם יודע שאני לא נופל מאף אחד בקבוצה ברמה המקצועית, לעומת אחד שעלה מהנוער לדוגמא. מי שמגיע לאימונים, רואה איך אני משתלב שם ואין שום נפילה ברמה".
- אתה טוב באימונים, אבל במשחקים, בטח ביורוליג, אתה לא משחק ויודע את זה.
"אני מאוד מאמין ביכולת שלי. תמיד הייתי שחקן של עבודה קשה. לאורך השנים המון דברים הפריעו לי, אבל היום אני מאוד משוחרר בראש, בלי מעצורים, עובד מאוד קשה באימונים, ולפיני אין בעיה לזרוק אותי לאש. וזה קרה, וגם אם זה לכמה שניות בסיינה, לי לפחות זה אומר משהו. לא באתי לגנוב את ההצגה לאף אחד, אבל אני מאמין בדרכי, מתאמן עם השחקנים הכי טובים באירופה ואחרי כל אימון אני מסופק, אני בא הביתה ומרגיש טוב. ברור שאני יודע בתוכי שיהיה קשה לממש את זה על המגרש, אבל אני לא יודע אם יש גארבג'- טיים במכבי ת"א. גם 5 דקות אחרונות שם, שוות הרבה דקות בקבוצה אחרת".
- למה לא הלכת למקום בו תשחק דקות אמת של ממש?
"יש כמה סיבות. הרבה פעמים בקריירה יצא לי לרדוף אחרי המשכורת וזה ממש לא נעים לשחק, לשחק ולשחק ואין תמורה. במכבי זה כמו שעון, ובמצבי אני לא יכול לחכות לכסף. אנשים אומרים לי'באת בגלל הכסף'. יש בזה משהו, כי במכבי אתה יכול להתחייב, אבל ממש לא באתי רק בגלל הכסף. כולם בליגה ידעו שיש לי פוטנציאל להיות שחקן מוביל, אבל אף פעם לא ידעו להעריך אותי מבחינת היכולת, וזו אחת הסיבות שלא חזרתי לקבוצה אחרת. למרות שאני בן 30, אני לא מרגיש בן 30. היו דברים שהתפקששו בדרך, אני מרגיש שעוד לא מימשתי את כל הפוטנציאל שלי, לא אמרתי את המילה האחרונה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דותן. "יש לי פוטנציאל להיות שחקן מוביל". צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
"אני בטוח שרבים היו מתחלפים איתי"
|
|
|
 |
|
|
|
- אולי בחרת במכבי כי זה נחמד להיות בחברת פארקר, שאראס ולספוג אבק של כוכבים?
"יש בזה משהו, אבל לא בגלל שהם כוכבי כדורסל. החבר'ה הישראלים, יש בינינו כימיה מדהימה, גם מחוץ למגרש. לא עשיתי את זה בשביל לנפח לעצמי את האגו. זה אתגר גדול להתאמן איתם מדי יום".
- ובלילה עוברות מחשבות, הנה פארקר יוצא בחמש עבירות, שאראס לא כשיר לשחק ואתה עולה ודופק סל ניצחון?
"אני הולך לישון עם חיוך על הפנים, וזה מה שחשוב. ישקר מי שיגיד שאין לו חלומות כאלו, אבל אני מחכה לצ'אנס שלי בשקט, כי אני מאמין בעצמי. ואם הצ'אנס הזה יגיע, אני מתכוון לחטוף אותו. היו לי צ'אנסים בחיים ולא תמיד לקחתי אותם, אבל זה עוד יגיע. בטוח".
- לפני כל משחק אתה מתחמם כאילו אתה עומד לשחק 40 דקות ולפחות באירופה, אתה לרוב מסיים את הערב בלי דקה. זה לא מתסכל?
"לפני הכל אני מאושר מניצחון או מאוכזב מהפסד כי אני מרגיש חלק מהקבוצה, בלי שום רגשי נחיתות. שחקנים מכבדים אותי מקצועית, ובגלל שאני לא ילד, מתייחסים אלי קצת אחרת. ביום ראשון למשל, פיני הכניס אותי לשמונה שניות ברבע הראשון, אז דריק היה מרוצה בשבילי. לעולם לא תראה אותי יוצא מההיכל בלי חיוך על הפנים. ברור שהיה יותר כיף אם הייתי משחק יותר, אבל אני בטוח שרבים היו מתחלפים איתי".
- הפסקת לשחק כמקצוען כי נשברת מהכדורסל הישראלי, ואולי גם מחוסר התחרותיות?
"לא מחוסר התחרותיות. נשברתי כי לא העריכו אותי יותר, החלטתי לקחת הפסקה וחזרתי למקום הכי מרכזי, שהכי טוב להיות בו".
- ואיפה תגשים את הפוטנציאל? הרי לא יפנו עבורך מקום בחמישיה של מכבי בעונה הבאה.
"אני לא מצפה להיות בחמישיה של מכבי. אם אהיה שחקן עשירי במכבי ת"א, שמקבל פה שתי דקות, שם שלוש דקות, פה מזנק על כדור ושם דופק איזה שלשה, אהיה הכי שמח בעולם. לתת שני זינוקים ביד-אליהו, זה חצי עונה בכל מקום אחר. זו הבחירה שלי, נכון להיום, זה עדיף על להיות שחקן חמישיה במקום אחר. אם מכבי יגידו שהם מרוצים ורוצים שאשאר, לא אחשוב פעמיים".
- אתה מככב לאחרונה לא מעט במדורי הרכילות. הפכת לאחד הגברים המבוקשים בעיר?
"אין לי בעיה עם זה שאני מאוד מבוקש, זה דווקא מחמיא. במכבי ת"א יש בזה מן הסלבריטאות. אני גרוש ופנוי ורואים אותי ביותר מקומות. אי אפשר לשלוט בזה. אני לא עושה שום דבר חריג, אוכל עם השחקנים אחרי משחק והולכים לשתות משהו כי אין אימון למחרת. אני לא קורא כאלה דברים ולא מתייחס לזה. אני מסתכל רק קדימה. העיקר שטוב לי בחיים".
|
|
|
|
|
|
|  | | דותן עם רות גונזלס. "רואים אותי ביותר מקומות". צילום ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
 |  | | /images/archive/gallery/212/373.jpg  | | | שאראס. "אני לא איתם כדי לנפח את האגו" | |  | ![]()
|
|
|
|
|
