מר לפיד, עתיד הרפואה בישראל תלוי בהחלטה אחת שלך
בעוד זמן קצר הרפואה הפרטית תשמיד את הרפואה הציבורית בישראל וכולכם תצטרכו להיות עשירים כדי להיות בריאים. יש רק אדם אחד שיכול לעצור את זה והוא אוהב ללבוש שחור. מכתב פתוח לשר האוצר
ומהי ההחלטה האמיצה שיעל גרמן צריכה לקבל?

בשנות ה-90 חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהכניס לכולנו סעיף חדש בתלוש המשכורת – מס בריאות.
בזמנו של חיים רמון (שר הבריאות בזמנו) חשבו כנראה שמס אחד קטן יספיק כדי לממן את כל טיפולי הבריאות, האשפוזים והתרופות של כולם. אז טעו קצת והמס הזה לא הספיק. קופות החולים מצאו פתרון ששמו "ביטוח משלים". כך צצו להם כרטיסי הפלסטיק הנחמדים האלה וגם שורה נוספת בהוצאות שלנו, סכום סימלי, לא משהו לצאת לרחובות בגללו.
אבל לאחר מכן התברר שגם הביטוח המשלים לא מספיק וחטפנו צרור פרסומות שמסבירות לנו כי ביטוח משלים זה אחלה, אבל אם אין לנו ביטוח פרטי, אז עדיף כבר כוסות רוח. גם סל התרופות לא היה מספיק גדול וכך התחילו לקחת לנו כסף על התרופות שהמדינה כבר הכניסה לסל. לזה נתנו את השם "השתתפות עצמית".
כעת, יוצא של-80% מהאוכלוסיה כבר יש ביטוח משלים בקופת החולים ולרבים מהם יש גם ביטוח פרטי נוסף. וכשקורה משהו, מי שיש לו ביטוח פרטי הולך לבית חולים פרטי. מי משלם? חברת הביטוח הפרטית? לא ולא. שם אומרים למבוטח "מה אתה בא אלי? יש לך ביטוח משלים. לך לקופת חולים, קח טופס 17 ואני אתן לך במתנה צ'ק על סך אלפי שקלים בתמורה לזה שלא ניצלת את הביטוח שרכשת אצלי".
יוצא שחברת הביטוח הפרטי עושה רווחים על חשבון הביטוח הציבורי. זה אולי נחמד לקבל ככה צ'ק באמצע החיים, אבל בראיית המאקרו, שאתה מתרגל אליה בימים אלה, זה דופק את כולנו.
גם קופות החולים מעדיפות היום להעביר את החולים לטיפול במימון הביטוח המשלים, כמובן במערכת הפרטית, כי זה חוסך להם בתקציב הבסיסי. ואם ההוצאות שהן גורמות בביטוח המשלים יגדלו? לא נורא, מאוחר יותר הן יקבלו אישור מהמדינה להעלות לנו את תעריפי הביטוחים המשלימים.
ככה השורה הקטנה הזאת בהוצאות שלנו גדלה עם השנים והכרטיס מפלסטיק בצבע זהב, שהיה די חייכן בהתחלה, מתחיל להכביד על הארנק. בפועל, יוצא שמי שאין לו ביטוח פרטי משלם למעשה על מי שיש לו.
אבל אתה יודע מה? נגיד שריקי כהן תממן גם את זה. אבל אז מגיע הקץ' הגדול: היות והרווחים שמוזרמים למערכת הבריאות הפרטית, מאפשרים לבתי החולים הפרטיים לשלם שכר גבוה מאד לרופאים ולאחיות - הם נוטשים את בתי החולים הציבוריים שאינם מצליחים לעמוד בתחרות.
תשאל את הממונה על השכר שלך כמה קשה היה בשביתת הרופאים האחרונה לנהל משא ומתן מול רופאים שכל סכום שלא הציעו להם לא היה מספיק אטרקטיבי לעומת הפרקטיקה הפרטית. אם לא תתעורר עכשיו, כבוד השר, אנחנו עלולים להגיע למצב שזה כבר לא ישנה כמה תקציבים תזרוק על מערכת הבריאות, (ואתה הרי לא תזרוק) היא לא תתאושש.
יש כל מיני דרכים להגביל את הרפואה הפרטית או לפחות לוודא שהיא לא עושה את הרווחים שלה על חשבוננו. אפשר להגביל את היכולת של קופות החולים לשלוח לשם מבוטחים, לאפשר לבתי החולים הציבוריים לקיים תחרות הוגנת עם בתי החולים הפרטיים.
במשרד שלך יש עכשיו מיני מלחמה על העניין הזה. באגף התקציבים רוצים להגביל את הרפואה הפרטית כמעט בכל דרך אפשרית, באגף הביטוחים ושוק ההון מתנגדים, חוששים ליציבותן של חברות הביטוח הפרטיות. הדבר עומד כעת לפתחך, אתה תקבע.
והאמת היא שזה באמת לא מסובך. סוף סוף יש כאן משהו שהוא שחור או לבן, כמו שאתה אוהב. הפעם הבחירה הפופולרית היא גם הבחירה האחראית והיא גם חוסכת מיליארדים למדינה. תבחר ללכת עם אגף התקציבים – תצא מלך, תבחר לשמור על הרפואה הפרטית, תצא בחוץ.
תקן את הנזילה, יאיר, חזק את מערכת הבריאות הציבורית ותוכל להשיב לעצמך את כבוד הגיבורים שבנית בזיעת סטטוסים ואיבדת בחטא הגזירות.