פרשת רמדיה: המנכ"ל והבעלים זוכו מגרימת מוות ברשלנות. טכנולוג המזון הורשע

השופטת ליה לב-און החליטה הבוקר לזכות את בכירי ומנהלי רמדיה בגרימת מותם ברשלנות של התינוקות גיא גולדמן, אבישי זיסר וענבר שובע, אך הרשיעה את פרדריק בלק, טכנולוג המזון של החברה. השופטת: "אירוע בלתי נתפס וטרגדיה קשה"

חן מענית, גלובס | 13/2/2013 9:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יותר מ-9 שנים לאחר שהתפוצצה פרשת רמדיה, השופטת ליה לב-און החליטה הבוקר (ד') באולמה בבית משפט השלום בפתח-תקווה לזכות באופן גורף כמעט את בכירי ומנהלי רמדיה בגרימת מותם ברשלנות של התינוקות גיא גולדמן, אבישי זיסר וענבר שובע, ובאחריות לפגיעה שנגרמה ל-23 תינוקות נוספים.

פרשת רמדיה
פרשת רמדיה עיבוד מחשב
המנכ"ל גדעון לנדסברגר זוכה מרוב האישומים נגדו למעט הרשעה בעבירה על חוק התקנים, משה מילר, שהיה מבעלי החברה, זוכה מכל האישומים נגדו ופרדריק בלק, שהיה טכנולוג המזון של רמדיה, הורשע בגרימת מוות ברשלנות של אחד הפעוטות. השופטת כינתה את הפרשה "אירוע בלתי נתפס וטרגדיה קשה", והוסיפה כי "שרשרת הכשלים הבלתי נתפסים שהביאו לטרגדיה רובצת לפתחה של הומאנה, היצרנית. שורש כל הרע היה המחשבה שניתן להפסיק להוסיף את הוויטמין באופן מלאכותי. ההחלטה להפסיק את הוספת הוויטמין B1 הייתה חד צדדית של הומאנה, ואיש בחברה רמדיה לא ביקש זאת. רמדיה מעולם לא הייתה שותפה להחלטה, ולנדסברגר מעולם לא נטל חלק בפגישה שעסקה בכך".

אחת השאלות המשפטיות הקשות ביותר עמן צריכה הייתה לב-און להתמודד בכתיבת הכרעת הדין, שלה תהיה השלכה רוחבית רבת-משמעות, היא האם יבואן של מוצרי מזון ויבואן יכול וצריך לפקח על הליכי ייצור שנערכו אצל היצרן, בעיקר כאשר מדובר ביצרן ממדינה מערבית ומודרנית כמו גרמניה.
שאלה נוספת היא האם בעלים ומנהל של חברה כזו צריך לשאת באחריות פלילית למעשי החברה. כמו כן, השופטת תצטרך לקבוע האם בכירי רמדיה היו יכולים להיות מודעים לתקלה במזון התינוקות, בנסיבות הקונקרטיות, בין היתר באמצעות בדיקה קפדנית יותר של מסמכים והודעות שקיבלה מחברת הומנה.

פרשת רמדיה התפוצצה ב-7 בנובמבר 2003, לאחר שהתברר כי תינוקות רבים שהופנו לבתי-חולים בישראל סובלים מבעיות התפתחות קשות במערכת העצבים, עקב צריכה של מזון צמחי לתינוקות מתוצרת החברה הגרמנית הומנה, ששווקה על-ידי החברה הישראלית רמדיה. הסיבה לתחלואה החמורה, שהביאה למותם של שלושה מהתינוקות הללו, הייתה חסרונו של ויטמין B1, החיוני להתפתחות התינוק, במזון.

הפגיעה הקשה בתינוקות הובילה

לפתיחת בדיקות של משרד הבריאות וחקירה פלילית של המשטרה בארץ נגד בעליה ומנהליה של רמדיה. גם בגרמניה החל הלילך בדיקה וחקירה פלילית נגד הגורמים המעורבים מיצרנית המזון הומנה.

כ-6 שנים לאחר פרוץ הפרשה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד 3 מבכירי רמדיה ו-5 מעובדי משרד הבריאות. לנדסברגר, מילר ובלק, שהיה טכנולוג המזון של רמדיה, הואשמו כאמור בגרימת מותם ברשלנות של 3 תינוקות, וכן בעבירות של חבלה ברשלנות (בכ-23 תינוקות נוספים), הטעיית צרכנים בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט ואי-מילוי הוראות תקן רשמי. בלק ולנדסברגר נאשמים גם בעבירת קבלת דבר במירמה, ולנדסברגר ומילר גם בקשירת קשר לעוון.

האישומים נגד 5 עובדי משרד הבריאות שעמדו לדין בפרשה - בהם ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת שירות המזון הארצי במשרד הבריאות - הסתיימו לפני כשנתיים בהסדרי טיעון עם הפרקליטות.
העובדים הודו כי ביצעו עבירה של "מעשה העלול לגרום להפצת מחלה", ובתמורה הם לא הורשעו בפלילים, והוטלו עליהם עונשים של עבודות לתועלת הציבור בלבד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים