בכיר במשרד הבריאות: אין קשר בין קרינה סלולרית לסרטן במוח
רשם הסרטן במשרד הבריאות, ד"ר מיכה ברחנא, טען במהלך כינוס שעסק בהשפעות הקרינה הסלולרית כי הפחד סביב השימוש במכשיר הנייד והשלכותיו על הגוף מתורגמים לפאניקה. "מהרגע שנכנסו הטלפונים הסלולרים ירדה התחלואה בסרטן במוח מסוג גליומה לרמה שהיא חצי ממה שהייתה למעלה מ-20 שנה", הסביר
שימוש בנייד - מסוכן או לא? צילום המחשה: sxc
כדוגמה לדבריו הציג ד"ר ברחנא את הירידה המשמעותית שנרשמה בסרטן השד עם הפסקת השימוש בתחליפי הורמונים. לטענתו, מחקר שבדק את שיעור תחלואת הסרטן מסוג גליומה הפוגע ברקמה התומכת במוח בין השנים 2009-1960 הצביעה על ירידה בתחלואה.
היקף הירידה הבולט ביותר נרשם החל מאמצע שנות ה-90, בתקופה שבה השימוש בטלפונים הניידים הלך וגדל: אם ב-1994 היו בישראל 0.13 מיליון איש עם טלפונים סלולריים, ב-1999 עמד מספרם על 2.85 מיליון. "דווקא מהרגע שנכנסו המכשירים הסלולריים לשימוש ירדה התחלואה בגליומה לרמה שהיא חצי ממה שהייתה במשך למעלה מ-20 שנה", הסביר ד"ר ברחנא.
הוא טוען כי הטלפונים הניידים יוצרים השפעה מגנה מפני סרטן הגליומה. המחקר ניסה גם לוודא כי הסיבה לירידה אכן קשורה בשימוש בטלפונים אלה דרך בחינת מיקום הגידולים. לדברי ברחנא, אם השימוש במכשיר גורם לסרטן, אז חלק הארי של הגידולים יופיע בצד ימין של המוח בגלל שמרבית המשתמשים באוכלוסייה מחזיקים את הטלפון הנייד סמוך לאוזן ימין. אולם לטענתו, הנתונים הצביעו על מגמה הפוכה, שעיקרה עלייה בגידולים בצד שמאל של המוח.
סדצקי: "הטכנולוגיה כאן כדי להישאר"
אל מול עמדתו הנחרצת של ד"ר ברחנא כי הקשר בין קרינה סלולרית לסרטן מקרי בהחלט, טענה פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במכון גרטנר, גוף השייך למשרד הבריאות, שהדברים הפוכים.
לטענת סדצקי, מרבית המחקרים המדעיים שנעשו עד כה סבלו מבעיות, בעיקר בשל היכולת למדוד השפעה לאורך זמן מאחר שהשימוש החל רק לפני כעשור. זאת, בעוד שאת השפעות הקרינה המייננת והעישון גילו זמן רב לאחר תחילת השימוש. כמו כן, היא הוסיפה כי למרות הבעיות הללו נמצאו במחקרים אינדיקציות שמצביעות על קשר בין הקרינה הסלולרית לסרטן.
לדברי פרופ' סדצקי, במחקר שנערך
בישראל נמצא כי הסיכון לתחלואה עלה באופן מובהק ככל שהשימוש בו גבר מבחינת מספר השיחות ואורכן. היא הסבירה כי באנשים שהרבו להשתמש בטלפון הנייד נמצא עודף סיכון של עד כדי 50% לתחלואת סרטן.
סדצקי אמרה עוד כי מדינות רבות בעולם נוקטות בעיקרון הזהירות המונעת לצורך גיבוש המדיניות שלהן. "זו טכנולוגיה נפלאה והיא כאן להישאר, אבל יש מספיק אינדיקציות שמצביעות על קשר ונטל ההוכחה צריך להיות הפוך: במקום לנסות להוכיח נזק צריך להוכיח שהוא אכן בטוח", אמרה פרופ' סדצקי. "נדרשות החלטות ראויות ואמיצות שיאזנו בין הטכנולוגיה המתפתחת לבין שמירה על בריאות הציבור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם