אתם שאלתם, המומחה ענה: דיכאון בגיל ה-3
מה עושים כשהסבא או הסבתא מתחילים לאבד את שמחת החיים ומתי אנחנו יודעים שמדובר בדיכאון?
הדבר העצוב הוא שסבא שלי דיבר כל הזמן על החתונה של אח שלי. עכשיו אני כלל לא בטוחה שהוא יגיע אליה. הוא לא מסוגל לזוז בכוחות עצמו, כל הזמן צועק ומתלונן ובאופן כללי נראה שהוא ברגרסיה לילדות. מה אפשר לעשות? האם תרופות הן הדבר הנכון עבורו בגיל הזה? נראה לי שבמצב שבו הוא נמצא עכשיו פסיכולוג לא יעזור לו.
פרופ' יורם ברק: על פי התיאור שלך, ובהנחה שמבחינה גופנית אין מחלה שיכולה להסביר את מצבו, אבחנה מבדלת של דיכאון סבירה מאוד שכן התיאור של המהלך הרגרסיבי אופייני לדיכאון בגברים זקנים. תרופות נוגדות דיכאון יעילות גם בגיל המאוד מבוגר, חלקן נבדקו בצורה ייחודית ובטוחות לשימוש בגיל זה.
בכל מקרה, אין לוותר על הבאתו של סבא לחתונה של אחיך, גם אם יהיה צורך לעשות זאת בעזרת ליווי ואפילו כיסא גלגלים. הנזק הנפשי שייגרם לו אם יעדר מהחתונה משמעותי, ולכן יש לדאוג באופן אסרטיבי שיהיה נוכח גם אם מצבו לא ישתפר בעקבות הטיפול.
לאחרונה סבתא שלי בת ה-85 הפסיקה לאכול ואיבדה ממשקלה בצורה קיצונית. בנוסף, היא אינה מתקשרת בצורה האופיינית לה ונראית מדוכדכת וחסרת חיים. האם מדובר בדיכאון וכיצד ניתן לטפל בה?
פרופ' ברק: בכל מקרה של תיאור אובדן משקל קיצוני, ובפרט מעל לגיל 75 ובוודאי שבגילה של סבתך, יש צורך בביצוע סדרה מובנית של בדיקות גופניות, מעבדתיות והדמיה כדי לשלול בראש ובראשונה מחלות מורכבות ומסוכנות. לאחר השלמת הבירור הגופני, יש לשקול התמקדות בצד הנפשי.
מה היית ממליץ מבין כל הטיפולים הקיימים? מה הכי יעיל? האם היית ממליץ לפנות בכל אופן לפסיכיאטר?
פרופ' ברק: הטיפול המיטיבי יכלול תמיד שילוב של כל הטיפולים שהוזכרו. היעילות של הטיפול משתנה בהתאם למרכיבים תרבותיים וביולוגיים השונים מאדם לאדם. היעילות הגבוהה ביותר היא לנוגדי הדיכאון, אבל במחצית מהמקרים הם לבד לא מספיקים כדי להביא להבראה. בנוגע לפניה לרופא מומחה, רופאי משפחה מבצעים אבחנה טובה ומציעים טיפול מצוין. במקרים מורכבים יש לפנות למומחה.
אמא שלי בת 70, ולאחרונה נראה שהיא מאבדת את שמחת החיים האופיינית לה, מתכנסת בעצמה וממעיטה בקשר עם הילדים. ניסיתי לא פעם לשבת איתה, להקשיב לה, לשוחח ואפילו המלצתי לה לחזור לפעילות התנדבותית שבה לקחה בעבר חלק.
להערכתי, השינוי במצב רוחה נובע מאבחון רפואי שקבע כי עליה לעבור צנתור בגלל רמה גבוהה של כולסטרול שמסכנת את בריאותה. כיצד אוכל לשכנע אותה לעבור אבחון פסיכולוגי או להתייעץ עם פסיכיאטר? האם במצבה היא תוכל לצרוך אחת מבין התרופות שציינת?
פרופ' ברק: שאלתך שכיחה באשר לתפיסה של אנשים צעירים את המבוגר כפרט שאינו רוצה לצרוך שירותי בריאות הנפש. לעתים קרובות, התפיסה נובעת מחוויה של הצעיר ולא של המבוגר שיהיה דווקא שמח להיעזר. במקרים שבהם המבוגר לא רוצה להיעזר בפסיכיאטר אפשר לנקוט באחת משתי השיטות: שיקוף רגשי - התמקדות בדיון בין האם לבת על אובדן שמחת החיים, ההסתגרות בתוך עצמה וכד'.
השיטה
סבא שלי בן 79, אלמן כבר במשך עשור. לאחרונה הוא התחיל להסתגר יותר בבית, לא כל כך משתף פעולה עם ההורים שלי שמנסים להוציא אותו. גם כשאנחנו באים לבקר אותו, הוא מדבר פחות. אני לא יודע אם זה עונה להגדרה של דיכאון, אבל מאוד הייתי רוצה לשפר את מצב רוחו ולעזור לו.
פרופ' ברק: ההסתגרות של סבך מדאיגה, במיוחד כשמדובר באדם שאינו במגע יומיומי עם בת זוג, מה שמציב אותו בסיכון יתר. עם זאת, התיאור הכללי שלך לגבי הסתגרות, ירידה בשיתוף הפעולה והפחתה בקשר המילולי והבין אישי, אינו מספק כדי לעמוד בקריטריונים של דיכאון. ייתכן שסבך סובל בשל גילו משיטיון או מהפרעות גופניות או נפשיות אחרות. יש לעבור אבחנה מדוקדקת על ידי רופא מתחום בריאות הנפש: פסיכולוג, פסיכיאטר או אפילו עובד סוציאלי.
התשובות באדיבות פרופ' יורם ברק - ראש החטיבה לפסיכיאטריה גריאטרית בביה"ח אברבנאל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם