אתם שואלים, המומחה עונה: דיכאון בגיל ה-3
פרופ' יורם ברק, ראש החטיבה לפסיכיאטריה גריאטרית בביה"ח אברבנאל, יענה על שאלות הגולשים

הדיכאון לא חייב להיות חלק בהזדקנות צילום המחשה: sxc
למרות החשיבה שמאפיינת את העולם המערבי, דיכאון אינו חלק מתהליך ההזדקנות. הוא יכול להיגרם משימוש בתרופות, פגיעות בכלי הדם המוחיים (אירוע מוחי), או להתלוות למחלות המאפיינות את הזיקנה כמו פרקינסון או אלצהיימר. כמו כן, הוא עלול להופיע לאחר שבץ או אירוע לב ובקרב חולי סוכרת.
כמו בכל גיל, טיפול נכון ויעיל יביא לתוצאות הרצויות ולכן אסור למשפחות להתייחס לדיכאון בדור השלישי כגזירה משמיים.
יש לזכור, כי תסמינים דיכאוניים יכולים לנובע מאספקטים פסיכו-סוציאליים. הזיקנה היא תקופה של אובדן רב, נפשי ופיזי. החל מאיבוד סטטוס והכנסה, אובדן
של בן או בת זוג ועד איבוד היכולות הפיזיות של הגוף. כל אלו עלולים להוביל לתסמינים דיכאוניים, שישפיעו לא רק על איכות חייהם של הקשישים, אלא גם על יעילות הטיפול במחלות אחרות.
הטיפול בדיכאון בגיל השלישי מתחלק לשלושה רבדים - הראשון הוא הטיפול התרופתי. תרופות ממשפחת ה-SSRI כמו ציפרלקס, ציפרמיל, לוסטרל ומשפחת ה-SNRI כמו ויפקס וסימבלטה נמצאו במחקרים כיעילות ונסבלות יותר על ידי האוכלוסייה המבוגרת ברמה המאפשרת בטיחות רבה בטיפול, גם לצד תרופות אחרות.
הזרוע השנייה היא הטיפול הפסיכו-תרפויטי. מהספרות המקצועת עולה, כי גם קשישים יכולים ליהנות מטיפול מסוג זה ולהפיק ממנו את המיטב. הזרוע השלישית היא התערבות באורח החיים. פעילות גופנית, תזונה נכונה והתערות ברשתות חברתיות, הם גורמים הכרחיים המשלימים את הטיפול בדיכאון בקשישים.
פרופ' יורם ברק, ראש החטיבה לפסיכיאטריה גריאטרית בבית החולים אברבנאל, יענה לשאלות הגולשים בנושא דיכאון בגיל השלישי. המעוניינים מוזמנים להפנות שאלות באמצעות התגובות לידיעה זו. התשובות יוצגו במהלך יום ה' בידיעה נפרדת